האם הבטיח קיסינג'ר למצרים שיפעל למנוע אספקה צבאית חילופית לישראל ב-1973?

מאת ד"ר רמי רום וד"ר אמיר גילת
פרוטוקול "סודי ביותר" ו"רגיש" של שיחה חשאית בין הנרי קיסינג'ר, אז יועץ הנשיא האמריקאי לבטחון לאומי לעמיתו המצרי, חאפז אסמעיל, מעלה שאלות קשות באשר להסכמות שקיבל קיסינג'ר עם המצרים ערב מלחמת יום הכיפורים.
הפרוטוקול של השיחות שנערכו ב-20 במאי 1973 בפריס, אשר הגיע לידינו, מחזק את התחושה שקיסינג'ר נתן "אור ירוק" למצרים להתקדם בהכנות למלחמת יום הכיפורים.
האווירה בפגישה היתה נעימה. המשלחות האמריקאית והמצריות שתו קפה ואז נכנסו לאולם הדיונים. הפגישה התקיימה בפריס והנרי קיסינג'ר, אז יועץ הנשיא לבטחון לאומי, העיר לעמיתו המצרי, חאפז אמסעיל, שהוא לא בטוח מי המארח ומי האורח. אסמעיל החליט שהוא המארח ופתח בדברים.
פרוטוקול הפגישה כולל 32 עמודים וניתן ללמוד ממנו שהסיוע הצבאי האמריקאי לישראל היה על השולחן. איסמעיל דיבר מפורשות על החשש המצרי מסיוע טכנולוגי ומאספקת נשק אמריקאי מתקדם לישראל, כגון מטוסי פנטום. החשש המצרי היה שסיוע זה יקשיח את העמדות של ישראל כנגד וויתורים במשא ומתן עתידי לשלום.
קיסינג'ר, מצדו, דיבר על העמדה האמריקאית ושיתוף הפעולה עם ישראל. "ארה"ב אינה תומכת בהישארותה של ישראל בשטחים הכבושים", אמר והשווה את הנושא למצב בוויטנאם, המשך ישיר להשוואה שעשה קודם לכן איסמעיל. קיסינג'ר אמר שבמשך שנים רבות לא היתה לאמריקאים דרך להיפרד מדרום וויטנאם, אבל כשקיבלו הצעה כזו הם לקחו אותה ויצאו משם. המצב עם ישראל אומנם אינו זהה, ואין גם מחויבות דומה לישראל, אבל שיש הרבה קווי דימיון. עם זאת, אמר קיסינג'ר שבמזרח התיכון המצב שונה – אין באזור כוחות אמריקאיים שאפשר לקבל החלטה לפנותם ולהבטיח למצרים שכך ייעשה. קיסינג'ר הבין שהדבר תסכל את איסמעיל.
איסמעיל העיר שמצרים לא מוכנה לקבל את הסטטוס קוו וכי אין לה ברירה אלא לשקול פעולה צבאית. וכיצד משיב לו קיסינג'ר? הוא הציע לאיסמעיל שאם המצרים יתייאשו מחוסר ההתקדמות במשא ומתן המדיני ויחליטו על פעולה צבאית כנגד ישראל, הרי שערוץ השיחות החשאיות של השניים ישמר מבודד ולא ייפגע מכל צעד שיעשו.
נראה בדברים אלה נתן קיסינג'ר "אור ירוק" למצרים להתקדם בהכנות למלחמת יום כיפור.
בשלב זה יצאו קיסינג'ר ואיסמעיל לשיחה פרטית של חצי שעה בגן של הוילה מחוץ לפריס . בסיום המפגש החשאי הודה איסמעיל מקרב לב לקיסינג'ר על המפגש שנדחס ללוח הזמנים הצפוף של קיסינג'ר, תוך כדי מפגש חשאי אחר בפריס עם מנהיגי צפון וויטנאם. הוא אמר לקיסינג'ר שהדברים שהחליפו יהיו בעלי חשיבות עליונה לנשיא סאדאת.
גם במקרה זה לא התנהלה תרשומת של השיחה. הקטע הרלבנטי בפרוטוקול מכיל דברים שהכתיב קיסינג'ר לעוזריו בתום השיחה. התרשומת כוללת אפוא רק את מה שקיסינג'ר רצה שיירשם.

האם הבטיח קיסינג'ר לאיסמעיל בשיחה הפרטית בגן הוילה שיפעל למנוע אספקה צבאית חילופית לישראל אם יחליטו המצרים על פעולה צבאית?
קיסינג'ר ואיסמעיל דיברו על הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל כגורם שלילי שמונע התקדמות לשלום. קיסינג'ר אמר לאיסמעיל שיש הרבה קווי דימיון בין המצב בוויטנאם ובמזה"ת, ושהם נפרדו מוויטנאם וגם לא מחוייבים לישראל. קיסינג'ר אמר שיכול היה לקיים את הבטחתו לפנות את הכוחות אמריקאים ולעומת זאת במזה"ת אין כוחות אמריקאיים.
גם קיסינג'ר וגם איסמעיל ידעו שישראל היתה תלויה בסיוע צבאי אמריקאי באופן מוחלט ואת הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל קיסינג'ר יכול היה להתחייב לעצור. הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל הדאיג את המצרים ואיסמעיל העלה את הנושא בפגישה – האם הנושא עלה לדיון והוסכם בשיחה הפרטית בגן הוילה בפריס או אחר כך באיגרות שהחליפו בערוץ החשאי?
כאן כדאי לשים לב לשתי ההודעות המפתיעות של קיסינג'ר לאיסמעיל ארבעה חודשים לאחר מכן, תוך כדי הלחימה במלחמת יום כיפור.
קיסינג'ר כותב לאיסמעיל שהוא מבין שקיסינג'ר עושה את ה"אבסולוט מינימום" האפשרי לעזור לישראל. בהמשך הוא כותב שאיסמעיל מודע לכך שקיסינג'ר מונע סיוע צבאי חליפי חיוני מישראל ומתוך ניסוח הדברים על ידי קיסינג'ר עצמו אפשר להבין שהדברים היו ידועים ומוסכמים ביניהם מראש.
קיסינג'ר לא מנסה להסביר לאיסמעיל מה היו השיקולים שלו ובאיזה נסיבות הוא החליט לנהוג כך. היו אלה פעולות מאוד מאוד מפתיעות, כואבות לישראל ולא מובנות מעליהן על ידי "הידיד" הגדול של ראש הממשלה גולדה מאיר ושל ישראל בוושינגטון. אותו ידיד עליו אמרה גולדה למנכ"ל משרדה, מרדכי גזית, שהוא "הוכיח עצמו מעל ומעבר ושאין להטיל בו דופי לעת עתה".