קיסינג'ר: האם נמצא האקדח המעשן?

האם המסמכים הרבים שהוצגו בששת הפרקים הקודמים של תחקיר NOW מוכיחים שקיסינג'ר פעל כנגד ישראל בשיתוף עם מצרים מאחורי הגב של הממשל האמריקאי ושל ישראל?
מאת ד"ר רמי רום וד"ר אמיר גילת

ב-23 באוקטובר 1973 בשעה 16:35 כינס מזכיר המדינה האמריקאי הנרי קיסינג'ר את הצוות שלו לדיון במשרדו. מלחמת יום הכיפורים עוד לא הסתיימה וקיסינג'ר ביקש לעדכן את הצוות שלו על התפקיד המרכזי שהיה למחלקת המדינה במשבר במזרח התיכון.

מהמסמכים שבידינו עולה שיש בעיה בדיווח של קיסינג'ר. נראה שאפילו מחלקת המדינה לא ידעה איזה תפקיד מכריע מילא העומד בראשה לפני ובמהלך המלחמה. הפרוטוקול שאנו חושפים כאן מעורר סימני שאלה לגבי התנהלותו של מזכיר המדינה האמריקאי ויחסו לישראל.

"הפעם הראשונה שבה שמעתי על המלחמה היה בשעה 6 בבוקר", עדכן קיסינג'ר את צוותו בישיבה הסודית. היה זה, לדבריו, כאשר ג'וזף סיסקו, תת-מזכיר המדינה של ארצות הברית, העיר אותו עם בקשה ישראלית לנסות לעצור את המלחמה הקרבה.

"יש סיפורים על כך שאנחנו עצרנו את הישראלים מלבצע תקיפת מנע ושהאבידות שלהם נגרמו מהלחץ שלנו שלא לבצע את תקיפת המנע",אמר קיסינג'ר והדגיש: "אלה שטויות מוחלטות, אנחנו לא לחצנו עליהם להימנע מתקיפת מנע כי לא האמנו שתהיה מלחמה"

האם הסיפורים האלו היו באמת "שטויות מוחלטות", כפי שהגדירן קיסינג'ר? מה באמת עשה קיסינג'ר בבוקר של השישי באוקטובר? כיצד פעל באותן שעות גורליות? התשובה לשאלה טמונה בשני מברקים ששיגר מרדכי שלו, הציר הישראלי בוושינגטון. (שלו החליף אז את השגריר דיניץ שהיה בדרכו חזרה מישראל לארה"ב) והוא היה בסוד המגעים החשאיים של קיסינג'ר עם חאפז אסמעיל , יועצו של סאדאת).

במברק בהול ראשון בשעה 7.05 (שעון ארה"ב) כתב שליו למרדכי גזית מנכ"ל משרד ראש הממשלה הוא כותב של"נפתלי (שם הקוד של קיסינג'ר) נודע על כוונתה של ישראל להיכנס לפעולה (קרי, להנחית מכת מנע על המצרים) תוך שש שעות . קיסינג'ר ביקש להזהיר את ראש הממשלה גולדה מאיר מפני מכת מנע מקדימה:

לאחר כ-45 דקות קיסינג'ר התקשר שוב למרדכי שלו ואמר לו שקיבל דיווח מקיטינג, השגריר האמריקאי בתל-אביב על ההחלטה הישראלית שלא לבצע פעולה מונעת. לדבריו, הוא כבר העביר את הידיעה לסובייטים ולמצרים. הוא הבהיר ואולי אף הזהיר שבדברים אלה לקחה על עצמה ארה"ב אחריות שישראל לא תנקוט בפעולה יזומה.

נראה אפוא שהדיווח של קיסינג'ר לצוות שלו במחלקת המדינה לא היה מדויק, בלשון המעטה.

כיצד מתיישבים דבריו של קיסינג'ר לצוות שלו ("אלה שטויות מוחלטות, אנחנו לא לחצנו עליהם להימנע מתקיפת מנע כי לא האמנו שתהיה מלחמה") עם המברקים של שליו, המגלים פעילות ערה של קיסינג'ר כדי למנוע את מכת המנע הישראלית?

סוגית מכת המנע היא נושא אסטרטגי מהותי ביותר שנחקר מאוחר יותר לעומק על ידי ועדת אגרנט. הועדה ניסתה להבין מה הביא לעצירת התקפת המנע של חיל האוויר שדרש הרמטכ"ל דדו ואשר הוכנה ע"י מפקד חיל האוויר בני פלד?

חיל האוויר הישראלי התכונן לתקיפה כבר מהשעה 4 וחצי לפנות בוקר. המטוסים הישראלים עמדו חמושים על המסלולים והטייסים חיכו לפקודה להמריא לתקיפה בעומק מצרים בסביבות השעה 11 לפני הצהריים בשבת ה-6 באוקטובר. מישהו עצר את מכת המנע שהייתה יכולה לשנות לחלוטין את מהלכי המלחמה וההפתעה הישראלית.

בהמשך הדיון אמר קיסינג'ר שהישראלים היו רגועים יותר מהאמריקאים לגבי הסיכוי שתפרוץ מלחמה. הוא ציין שביום חמישי, 4 באוקטובר, הוא נפגש עם שר החוץ הישראלי אבא אבן וכי אבן היה בטוח בכך שאין סיכוי שהמצרים יצאו למלחמה.

האומנם? על פי עדות מרדכי גזית בוועדת אגרנט אמר קיסינג'ר לאבא אבן באותו המפגש, יומיים לפני המלחמה בוושינגטון – "סאדאת רוצה שלום ויודע שאינו יכול להסתכן במלחמה" וגזית מעיד שהוא חשב שהייתה הטעיה גדולה מאוד.

בהמשך הדיווח שלו למחלקת המדינה אמר קיסינג'ר שגם אם ישראל הייתה פותחת במתקפת המנע הדבר לא היה משנה מהותית את תוצאות המלחמה.

הוא הסביר לצוותו במחלקת המדינה שהמצרים הפיקו לקחים ממלחמת ששת הימים ושינו את אסטרטגית הלחימה שלהם, בעוד שישראל לא עשתה זאת. על פי קיסינג'ר, האסטרטגיה המצרית התבססה על טילי נ"מ (סאם) וטילים אנטי טנקיים (סאגר) בזמן שישראל המשיכה להתבסס על עליונות אווירית וארטילריה שאמורה להביא לכניעת האויב, תוך שהוא משווה זאת לאסטרטגיה של הגרמנים במלחמת העולם השנייה. בסוף המלחמה קיסינג'ר ידע שישראל איבדה כ-400 טנקים בשבוע הראשון ללחימה בסיני (ועוד כ-100 טנקים ברמת הגולן), בעיקר מפגיעות טילי הסאגר וכ-100 מטוסים של חיל האוויר שהופלו ברובם על ידי טילי סאם.

אין ספק שאם ישראל הייתה פותחת במתקפת המנע של חיל האוויר ב-11 בבוקר, כפי שדרש הרמטכ"ל דדו, והייתה מפעילה בזמן את תכנית "שובך יונים גדול", היתה הצליחה המצרית נכשלת. 200 טנקים ישראלים של הצבא הסדיר שהיו בסיני היו תופסים עמדות על התעלה לפני הפתיחה באש על ידי המצרים ו-400 טנקים ישראלים לא היו מושמדים בשבוע הראשון של הלחימה על ידי טילי סאגר של החי"ר המצרי, שנפרשו בצידה המזרחי של התעלה בהמתנה למתקפת הנגד הישראלית שכשלה ב-8 באוקטובר.

ועדת אגרנט מצאה שתוכנית שובך יונים גדול לא התבצעה כי פיקוד דרום חשב שהפרישה של הטנקים על קו המים בתעלה צריכה להתחיל רק בשש בערב. לכן בשעה שתיים בצהריים, בתחילת המתקפה המצרית, היו רק שלושה טנקים ישראלים על קו המים בתעלה.

בהמשך הדיווח שלו, ציין קיסינג'ר שהישראלים ממש ניצלו מנפילה מהמצוק והם למדו שלא יוכלו לסמוך בעתיד רק על העוצמה הצבאית של הנשק האמריקאי. לדבריהם, אם תצא ישראל למלחמה נוספת, היא תצטרך את "התמיכה הנלהבת שלנו", אחרת תהיה אבודה.

קיסינג'ר הוסיף שייקח לישראלים מספר שבועות להתגבר על השוק העצום של תוצאות המלחמה הקשות. הוא השווה את מחיר הדמים, באופן יחסי לארה"ב, וציין שהדבר שקול לאובדן של 600 אלף חיילים בשבועיים של לחימה, והשווה זאת גם למספרים של מלחמת העולם הראשונה.

בסיום הדיווח שלו למחלקת המדינה, אמר קיסינג'ר שמה שצריכים לזכור במחלקת המדינה זה שהאירועים של השבועיים האחרונים היו הצלחה גדולה לארה"ב –

לסיכום, שנה מאז פרסום הפרק הראשון בתחקיר ולמקרא המסמכים החדשים שהתפסמו כאן, נשאלת השאלה אם נכון עדיין להתעלם מהמעשים של קיסינג'ר לפני ובמהלך המלחמה? האם כך מצופה מהאיש גולדה אמרה עליו שהוא "הוכיח עצמו מעל ומעבר" ו"שאין להטיל בו דופי לעת עתה"?

האם לא הגיעה העת לחקור את מעשיו לעומק, במיוחד לאור המסמכים המעלים חשד כבד שהאיש פעל מאחורי גב הממשל הישראלי והאמריקאי גם יחד, וגרם לנזק עצום למדינת ישראל? האם המסמך שהתפרסם כאן היום אינו מהווה את האקדח המעשן?

לקריאת הפרקים הקודמים בתחקיר:

פרק ראשון – תעלומת המשפט המחוק

http://www.nowtv.co.il/kissinger1/

פרק שני – האג'נדה הנסתרת של ד"ר קיסינג'ר

http://www.nowtv.co.il/kissinger3/

פרק השלישי – מי אתה דר. קיסינג'ר ?

http://www.nowtv.co.il/kissinge2

פרק רביעי – הערוץ החשאי קיסינג'ר איסמעיל

http://www.nowtv.co.il/kiss4/

פרק חמישי- הערוץ החשאי וההתנקשות בג'ו אלון

/http://www.nowtv.co.il/kiss5

פרק שישי – האם איסמעיל ידע שקיסינג'ר ימנע סיוע צבאי מישראל במלחמת יום כיפור?

http://www.nowtv.co.il/kiss06/