2023- יום אחר יום ביום בשנה הנוראית בתולדות ישראל
פרק 32: השבוע השלושים ושניים
נראה היה שההתנגשות בין הרשויות בישראל נמצאת בנקודת השיא שלה וכי המדינה דוהרת למשבר חוקתי. ראש הממשלה נתניהו סירב להצהיר שהממשלה תציית לפסיקת בג"צ אם יפסול בית המשפט את צמצום עילת הסבירות. "הצעד הבא יהיה העברת השינוי בועדה לבחירת שופטים", אמר ראש הממשלה בראיון לרשת בלומברג. במקביל,בג"צ הודיע שידון בחוק הנבצרות בהרכב מורחב של 11 שופטים. בקואליציה תקפו: "אין לו סמכות לפסול או לדחות חוקי יסוד". בנוסף הועלתה יוזמה להשבתת המשק אם הממשלה לא תציית לפסיקת בית המשפט. נשיא אוניברסיטת תל אביב פרופ' אריאל פורת כתב לראשי הארגונים במדינה: "זה צעד קיצוני, אך לא תהיה לנו הפריבלגיה להמנע ממנו".[1]
יממה לאחר הפיגוע בתל אביב עצרו כוחות הביטחוו חוליה מג'נין בדרכה לבצע פעולת טרור. בו בזמן הוארך מעצרם של שני מתנחלים שנחשדו בירי בפלסטיני ליד העיירה בורקה. השר גלנט גינה את המתקפות מצד גורמים בקואליציה נגד ראשי מערכת הביטחון ואמר שהם פוגעים בבטחון המדינה. למרות המתיחות, צפויה הממשלה להודיע על שורת הקלות כלכליות לפלסטינים.[2]
ובדיוק באותה עת פרסם "ישראל היום" תסריט של מערכת הביטחון לעימות עם החזבאללה. ההערכה היא שאלפי טילים וישגרו מלבנון ועזה מדי יום וכי 1500 איש עלולים להפגע. הכתבת הצבאית של העיתון, לילך שובל, ציינה שבישראל מבינים שהסכוי למלחמה רב זירתית עלתה.
לקראת הדיון הצפוי על אי כינוס הועדה לבחירת שופטים, החלו בקואליציה לגבש מהלך שבו ייכנסו למשא ומתן עם נשיאת בית המשפט העליון. המטרה היתה להגיע למועמד מוסכם לתפקיד הנשיא הבא וכן לגבש רשימה מוסכמת לתפקידי שופטים במחוזי ובשלום. [3]
ובשטח, השלכות הרפורמה המשפטית כבר נראו. צה"ל התמודד עם שחיקה חסרת תקדים ובחיל האויר התקשו לשכנע קצינים להאריך את שירותם. במטכ"ל, דיווח עמוס הראל ב"הארץ", שררה אווירת נכאים והקצינים הבכירים חשו שידיהם כבולות.[4]
על רקע המתיחות הבטחונית בצפוו והפעולות האחרונות של החזבאללה על הגבול, הזהיר שר הבטחון גלנט את החזבאללה: "נחזיר את לבנון לתקופת האבן". [5] ובמקביל, במטרה למנוע את קריסת הרשות הפלסטינית דחפו במערכת הבטחון לפעול לחיזוקה.. פעילות זו כללה על פי הצעדים שנשקלו- פתיחת מעברים, אישורי בניה, הגברת האכיפה במאחזים והחזרת גופות מחבלים. בדךר זו, העריכו, תבלם ההסלמה והדבר יתרום לקידום הנורמליזציה עם סעודיה.[6] ואכן, על פי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל" נרשמה התקדמות בעסקת הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה וגובשו "קויי מתאר" כלליים של ההסכם. בבית הלבן הכחישו וגורמים אמריקאים טענו שבן סלמאן מהסס אם להתקדם בשל ממשלת הימין בישראל.[7]
קצין בכיר במטכ"ל הזהיר שלצבא מתחיל להגמר הזמן. לכאורה, יש שקט סביב הפסקת ההתנדבות של טייסים רבים למילואים, אך מתחת לפני השטח מתנהלת מלחמה של ממש על כל איש צוות אוויר או קצין אחר. מפקד חיל האויר אלוף תומר בר יצטרך לקבוע בקרוב מהם הקריטריונים שיגדירו "אי כשרות".[8] אם לא די בכך, עמוס הראל כתב ב"הארץ" שהתעלמות נתניהו מהמשבר בצבא מעלה שאלות בנוגע לשיקול דעתו ביום פקודה.[9]
על רקע המחאה הנמשכת נגד הרפורמה פרסם "מעריב" את תכניתו של נתניהו להרגעת המחאה- פחות חוקים העוסקים ברפורמה ויותר חוקים כלכליים וחברתיים, פחות עיסוק פומבי בועדה לבחירת שופטים ויותר התמקדות בבחירות המוניצפליות.[10] גורם חרדי אמר: "לא נתפשר. לליכוד חשובה עילת הסבירות והועדה לבחירת שופטים ולנו, חשובה פסקת התגברות כוללת". וכך, למרות דברי נתניהו בתקשורת, פסקת ההתגברות הונחה שוב על השולחן.[11]
ועל רקע זה הוצגו הפערים על רקע המגעים עם סעודיה. בכירים אמריקאים אמרו שישראל תהיה חייבת לתת משהו לפלסטינים ובכיר ישראלי אמר: "לא יהיו הקפאות בניה, אפילו לא לשניה". כך שלמרות האווירה האופטימית הדרך להסכם עם ריאד נראתה עדיין ארוכה.[12]
[1] ידיעות אחרונות, 7.8.23
[2] מעריב, 7.8.23
[3] מעריב, 8.8.23
[4] הארץ, 8.8.23
[5] מעריב, 9.8.23
[6] ידיעות אחרונות, 9.8.23
[7] ידיעות אחרונות, 10.8.23
[8] ידיעות אחרונות, 11.8.23
[9] הארץ, 11.8.23
[10] מעריב, 13.8.23
[11] ישראל היום, 13.8.23
[12] ידיעות אחרונות, 13.8.23
[לקריאת כל הפרקים- https://nowtv.co.il/channels/2023-2/
