פרק 31: השבוע השלושים ואחד

בעקבות הפרסומים על מרד סביב המשך חקיקת הרפורמה המשפטית הקפידו בליכוד להציג חזית אחידה. "בסוף כולם מתיישרים", אמרון שם, אלא שמאחורי דלתיים סגורות התבטאו כמה מהם ואמרו: "אסור לתת ללוין להמשיך בקו הזה". שר הבטחון גלנט התייחס לאפשרות שבג"צ יפסול את צמצום עילת הסבירות ואמר: "נפעל על פי חוק".[1]

בזירה אחרת נרשמה התקדמות בפעילות של ממשל ביידן לחתור כמה שיוןתר מהר להסכם עם סעודיה, בטרם תכנס ארה"ב לשנת בחירות. בכיר ישראלי אמר שנתניהו לא ישנה עמדות בסוגיה הפלסטינית".[2] אבל מאחורי הקלעים של המגעים להסכם שלום עם סעודיה התברר שבמערכת הבטחון חששו שנתניהו יסכים לדרישה סעודית בנושא הגרעין. אחד התנאים המרכזיים שהציב יורש העצר הסעודי בן סלמן לקידום עסקה שתשנה את פני המזרח התיכון היתה קבלת אור ירוק להעשרת אורניום למטרות אזרחיות. גורמי בטחון ישראלים התריעו שערב הסעודית עלולה לנצל זאת לפיתוח גרעין צבאי. נתניהו הקים צוות מצומצם לטיפול בסוגיה ומלשכתו נמסר שטרם הועברה התייחסות לתנאי הסעודי.[3]

שר הבטחון יואב גלנט הופיע בפני ועדת החוץ והבטחון של הכנסת ואמר: "קיים חשש לפגיעה בבטחון הלאומי". הוא התייחס לכך בדיון בנןשא כשירות צה"ל וראש חטיבת המחקר באמ"ן הזהיר: "היכולת לבסס איום צבאי נגד איראן התערערה". חבר בועדה הועדה לאחר סיום הישיבה: "יצאתי מודאג, מאד מודאג".[4]

בכיר בקואליציה אמר שסיכול מינויו של השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון הוא "יעד אסטרטגי". שר המשפטים תכנן שלא לכנס את הועדה  לבחירת שופטים ולמנות רק ממלא מקום לנשיא, עם פרישתה של הנשיאה אסתר חיות.[5] במקביל פורסם שכל 15 שופטי בג"צ ידונו, לראשונה מאז קום המדינה, בביטול עילת הסבירות. ואם לא די בעתירה זו, נראה היה שביהמ"ש יתמודד עם עתירה נוספת, דרמטית לא פחות: הדרישה משר המשפטים לוין לכנס את הועדה למינוי שופטים. לוין סרב לכנס את הועדה למרות המחסור הרב בשופטים. הסתמם שהיועצת המשפטית לממשלה תסרב לייצגו בבג"צ.[6]

במעלה אדומים ארע פיגוע, שבו נפצעו שישה בני אדם. מחבל שהתחזה למאבטח פתח בירי מחוץ לקניון שהיה מלא בילדים. הוא חוסל ע"י קצין מג"ב שהיה בחופשה.[7] באותה עת שררה דריכות במערכת הפוליטית לקראת הדיון בעתירות נגד חוק הנבצרות, למרות שהיועמש"ית הודיעה  שאין לה כוונה להשתמש בסעיף הנבצרות.[8]

תחת הכותרת "הגנה על מערכת המשפט" הפגינו אלפים בצעדה לקראת הדיון בביהמ"ש העליון. בצעד חריג הגישה היועצת המשפטית של הכנסת חוות דעת נגדית מזו של היועמ"שית- נגד פסילת החוק.[9]

בדיון עצמו אמרו שופטי בג"צ שהתכלית הפרסונלית עבור נתניהו בחוק הנבצרות- ברורה. ביהמ"ש הבהיר שבסמכותו לפסול חוקי יסוד  במקרים חריגים ושיתכן כי החוק לא יכנס לתוקף בכנסת הנוכחית.[10] בקואליציה עסקו באפשרות שבית המשפט יפסול, הפעם הראשונה בתולדות המדינה, חוק יסוד. "פורעי חוק בחליפה", כינה ח"כ עמיחי אליהו את שופטי בג"צ.[11]

בתל אביב ארי בסוף השבוע פיגוע ירי קטלני. ערנןתם של  שני סיירי בטחון מעיריית תל אביב מנעה אסון במרכז העיר. בזמן שמבלים רבים נכחו במקום הארוע ברחוב נחלת בנימין וכשהמונים עשו את דרכם להפגנה נגד הרפורמה בקפלן, הבחינו הסיירים באדם חשוד. הוא פתח לעברם באש. הסייר חן אמיר נפצע באורח אנוש ומת מפצעיו בבית החולים. המחבל בן 27 מג'נין נשא בתיקו מכתב: "אני רוצה להיות שהיד". [12]

[1] מעריב, 31.7.23

[2] ישראל היום, 31.7.23

[3] ידיעות אחרונות, 31.7.23

[4] מעריב, 1.8.23

[5] ישראל היום, 1.8.23

[6] ידיעות אחרונות, 1.8.23

[7] ישראל היום, 2.8.23

[8] מעריב, 2.8.23

[9] מעריב, 3.8.23

[10] הארץ, 4.8.23

[11] מעריב, 4.8.23

[12] מעריב, 6.8.23

[לקריאת כל הפרקים- https://nowtv.co.il/channels/2023-2/

ברוב של 64 קולות נגד 0 עבר בכנסת החוק לביטול עילת הסבירות, כשחברי האופוזיציה נמנעו מלהשתתף בהצבעה. החוק החדש,  המהווה תיקון לחוק יסוד השפיטה, קובע:: "על אף האמור בחוק יסוד זה, מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא ידון בענין סבירות ההחלטה של הממשלה, ראש הממשלה או של שר אחר, ולא יתן צו בענין".החוק החדש חל גם מינויים.[1]

בכך יצא למעשה לדרך השלב הראשון ברפורמה המשפטית, כאשר הכנסת אישרה בתם דרמה כגדולה את החוק עימותים אלימים בין מפגינים, אזרחים ושוטרים נרשמו בתל אביב, ירושלים ובמוקדים נוספים ברחבי הארץ. שלושה מפגינים נפצעו קל מפגיעת רכב. ראש הממשלה נתניהו קרא לחזור לשיחות בנסיון להגיע להסכמות. "נתניהו בונה על חוט של קיצונים משיחיים", אמר יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד.[2]

יום לאחר החקיקה, הזהירה סוכנות דירוג האשראי מודי'ס מפני "השלכות שליליות" של ביטול עילת הסבירות. גורמים כלכליים העריכו שסוכניות נוספות  יוציאו בקרוב דוחות נוספים. גם בנקי השקעות בעולם פרסמו אזהרות דומות. "כשהאבק יתפזר יתברר שכלכלת ישראל חזקה מאד", הגיבו ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ'.[3]

במקביל, החל להתפתח מאבק על חוק הנבצרות, שתיקונו נדון בבג"צ. בקואליציה איימו על בג"צ לבל יתערב בחוק יסוד. "נתניהו עשה בכנסת שימוש לרעה", קבעה היועצת המשפטית לממשלה בתגובה לעתירה בנושא ניגוד הענינים של ראש הממשלה.[4]

באותו שבוע צוין ט' באב- 1,995 שנה מלאו לחורבן בית שני, ורבים דברו על כך שזוהי העת לתפילות לאחדות בעם ולפשרות. "זה הזמן לאחריות,  רק לא למלחמת אחים", אמר הנשיא הרצוג.[5]

בסופו של אותו שבוע, שהיה גדוש באירועים סביב חקיקת חוקי הרפורמה, התפרסמה אזהרת ראש אמ"ן שביטאה את ההשלכות הבטחוניות של המצב. "האויבים שלנו מזהים נקודת חולשה היסטורית", התריע ראש אמ"ן אלוף אהרן חליווה בפני ראש הממשלה נתניהו. ארבעה מכתבים חריגים נשלחו לראש הממשלה, האחרון מביניהם נשלח מספר ימים לאחר ביטול עילת הסבירות וראש אמ"ן הזהיר מפגיעה מיידית בהרתעה הישראלית מול איראן וחזבאללה. בצה"ל העריכו שהסיבות להסלמה היא הגבוהה ביותר מאז מלחמת לבנון השניה.[6]

גורמים בקואליציה ניסו לשכנע את ראשי האופוזיציה לחזור להדברות והציעו פשרה לסיום המשבר. "זה הסכמה או תסריטי אימה", אמרו, אך בכיר באופוזיציה דחה את היוזמה. "אם רוצים הידברות- צריך להקפיא את הכל ל-18 חודשים", אמר. גם סוכנות הדירוג S&P פרסמה דוח חמור וקבעה שגובר הסיכון לפגיעה בצמיחה בישראל.[7]

במוצאי שבת יצאו מאות אלפים לרחובות, זה השבוע השלושים ברציפות. "אנחנו מנהלים מאבק על העתיד שלנו", אמרו. במחנה הממלכתי הבהירו שלא ינהלו מגעים עם נתניהו. בסביבתו של בני גנץ דחו את הקריאות להקמת ממשלת אחדות. "לא נשב תתת נתניהו", אמרו. במקביל, גברו בליכוד הקולות שהתנגדו להמשך החקיקה החד צדדית. "צריך להמשיך ברפורמה רק בהסכמה לאומית רחבה", אמרו.[8]

שר הבטחון גלנט דחף להקמת ממשלת אחדות בלי סמוטריץ ובן גביר. השר אבי דכטר יצא נגד "הבריונים שמקדמים חקיקה קיצונית". דברים דומים השמיעו גם בכירים אחרים בליכוד.[9] מנכ"ל משרד החינוך התפטר מתפקידו, והסביר: "הקרע לא מאפשר לי להמשיך"?

מנהיג חזבאללה חסן נסראללה נשא נאום תקיף על רקע המשבר בישראל והזהיר: " אנחנו מוכנים לכל פרובוקציה"[10].

[1] ידיעות אחרונות, 25.7.23

[2] מעריב, 25.7.23

[3] ידיעות אחרונות, 26.7.23

[4] מעריב, 26.7.23

[5] ישראל היום, 27.7.23

[6] ידיעות אחרונות, 28.7.23

[7] מעריב, 29.7.23

[8] מעריב, 30.7.23

[9] ידיעות אחרונות, 30.7.23

[10] מעריב, 30.7.23

[לקריאת כל הפרקים- https://nowtv.co.il/channels/2023-2/

פרק 29:  השבוע העשרים ותשעה

משבר המילואים הלך והחריף: יותר ויותר אנשי מילואים ממערכי הסייבר, המודיעין והמבצעים המיוחדים, לצד טייסים ורופאים, פנו למפקדיהם והודיעו להם  שאם החקיקה של הרפורמה המשפטית תעבור, הם לא יתייצבו לשירות. במקרים רבים, נמנעות היחידות שלהם מלזמן אותם והצבא לא התייחס אליהם כסרבנים. "נטפל במקרים שבהם משרתים זומנו בצו מילואים מחייב והודיעו שאינם מתכוונים להתייצב", נמסר מהצבא.[1]

במטכ"ל התריעו בפני שר הבטחון יואב גלנט, שהנזק ללכידות בתוך הצבא כבר מורגש. ארגוני המחאה של אנשי המילואים תכננו צעדים פומביים של השעיית ההתנדבות, עם התקדמות החקיקה.[2]

בדרך לחקיקה ארעו שיבושים בכל רחבי ישראל- מחאות, צעדות חסימות כבישים ועיכובים בתנועת הרכבות.[3] שופט בית משפט העליון נועם סולברג הבהיר בעקבות פרסומים שייחסו לו בתמיכה בשינוי עילת הסבירות כי הוא לא כיוון לתיקון עילת הסבירות בחוק, אלא בפסיקה. ראש הממשלה נתניהו שוחח עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן והודיע לו החוק לביטול עילת הסבירות יאושר בשבוע הבא. ביידן הדגיש שיש צורך ב"הסכמות רחבות" בקרב כל חלקי העם. [4]

"אנחנו קרועים, האמון נשבר",  אמרו טייסים ומפקדי מילואים בכירים למפקד חיל האויר, אלוף תומר בר. 50 מפקדים בכירים ישבו מולו והזהירו שמדובר באיום אמיתי. בר קרא להם שלא לסרב. "יש לנו  אחריות לביטחון האזרחים בישראל", אמר. בחיל האוויר האמינו שבשעת אמת מבצעית, שאיש לא ידע עוד שהיא קרובה, הם יתייצבו.[5]

ברחבי הארץ מחו מאות אלפים במסגרת מה שכונה "יום ההתנגדות" לרפורמה המשפטית. עשרות בני אדם נעצרו במהלך היום. מפגינה נדרסה באמצע הכביש כשירדה מרכבה, ונפצעה קשה. בועדת החוקה של הכנסת המשיכו בהכנת החוק לצמצום עילת הסבירות לקראת קריאה שניה ושלישית.[6] היועמת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה אמרה שהיא נתונה תחת לחצים כבדים אך לא תרתע. הנשיא הרצוג נפגש עם הנשיא ביידן שאמר לו שהמשבר בישראל מקשה על קידומם של תהליכים אזוריים.[7]

"הויכוח בישראל היא הוכחה לכוח של הדמוקרטיה שלנו", אמר הרצוג בנאום בפני שני בתי הקונגרס, שם התקבל במחיאות כפיים סוערות.[8] "הויכוח בישראל כואב ומטריד, אך הדמוקרטיה שלנו איתנה", אמר הרצוג בנאום לציון 75 שנים להקמת המדינה. "אעשה הכל כדי להגיע להסכמה ציבורית רחבה" הוסיף וציין שלא יתכן שאיראן תהפוך למדינת סף גרעינית.[9]

ראש הממשלה נתניהו אמר שהוא בעד הסכמות רחבות אך הדגיש: "היד שהושטנו נותרה ללא מענה". הוא כינה את התנהלות המתנגדים לרפורמה כ"נסיון הפחדה". מנגד, האופוזיציה טענה שנתניהו מדרדר את ישראל לשבר היסטורי.[10] ראש הממשלה הזהיר בנאומו שהוא לא עוצר את החקיקה ולא מרכך את ניסוחי הצעות החוק. "לא עילת הסבירות תסכן את הדמוקרטיה, אלא הסרבנות", אמר. בתגובה לנאומו יצאו אלפים להפגנות סוערות מחיפה ועד לבאר שבע.[11]

אלפי אנשי מילואים וראשי מערכת הבטחון גיבו את הודעתם של חלק מהטייסים ואנשי חיל האויר שהודיעו כי יפסיקו להתנדב. "המצב מדאיג מאד", אמר שר הבטחון יואב גלנט.[12] "עצירה חד צדדית של הרפורמה", תפרק את הממשלה", אמר נתניהו למקורביו.[13]

[1] ידיעות אחרונות, 17.7.23

[2] הארץ, 17.7.23

[3] ידיעות אחרונות, 18.7.23

[4] הארץ, 18.7.23

[5] ידיעות אחרונות, 19.7.23

[6] מעריב, 19.7.23

[7] הארץ, 19.7.23

[8] ישראל היום, 20.7.23

[9] מעריב, 20.7.23

[10] מעריב, 21.7.23

[11] ידיעות אחרונות, 21.7.23

[12] מעריב, 23.7.23

[13] ידיעות אחרונות, 23.7.23

[לקריאת כל הפרקים- https://nowtv.co.il/channels/2023-2/

פרק 28: השבוע העשרים ושמונה

"בלתי סביר בעליל"- היתה הכותרת הראשית של "הארץ" ביום שבו הובאה להצבעה בכנסת הצעת החוק שתמנע מבג"צ לפסול החלטות שלטוניות בלתי סבירות,.על רקע הקריאות להחרפת המחאה נגד הרפורמה המשפטית נערכו בקואליציה להמשך קידומו של החוק מיד לאחר מכן.[1] בכירים בליכוד אמרו שכאשר תצומצם עילת הסבירות, תודח היועצת המשפטית לממשלה  וגורמים משפטיים הבהירו שלעו"ד גלי בהרב-מיארה אין שום כוונה להתפטר.[2] שר המשפטים לוין קרא לזרז את שינוי הרכב הועדה לבחירת שופטים.[3]

המציאות במדינה הגיעה לשיאים חדשים. שני העיתונים הנפוצים בישראל- "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום" בחרו, בלי תיאום ביניהם, את אותה כותרת ראשית- "נקודת רתיחה". הדיון על ביטול עילת הסבירות נמשך כל הלילה.[4] מתנגדי הרפורמה ניסו לפרוץ למליאה ונעצרו. תומכי הרפורמה הפגינו מול ביתה של היועמ"שית. ראשי המחאה הכריזו על הפגנות וחסימות "שטרם נראו כמותן" בכל רחבי הארץ. מסמך פנימי התריע מפני "פרובוקציות שעשויות להגיע עד כדי אלימות ועימותים ואף לפגיעה באישיות או בסמלי שלטון".[5] הנשיא הרצוג אמר שהפתרון היחיד הוא לדבר ונגיד בנק ישראל הודיע שהריבית עשויה לעלות בהמשך השנה. "אי הוודאות מהרפורמה תגבה מחיר כלכלי, ויש  להגיע להידברות", הזהיר.[6]

ארגון טרור מאזור ג'נין טען ששיגר שתי רקטות לעבר הישוב שקד שבשומרון. צה"ל מסר שאותרו משגר וצינור ברזל, אך לא היה בכך איום על התושבים. שגריר ארה"ב בישראל אמר שהם פועלים למנוע מישראל לרדת מהפסים.[7]

טייסי המילואים החליטו להחריף את המחאה. 400 אנשי מילואים מהחיל דנו בהמשך התנדבותם אם תמשך החקיקה. בצה"ל הזהירו מפגיעה בכשרות המבצעית. "זה פרס לאויבינו", אמר שר הבטחון גלנט.[8]

בצמתים ובכבישים, מצפון הארץ ועד דרומה, ובמשך יותר מ-12 שעות, יצאו מאות אלפי אזרחים מבתיהם והפגינו נגד הרפורמה. הם הניפו דגלים ושלטים, חסמו צירי תנועה מרכזיים וחלקם התעמתו עם כוחות המשטרה. כ-120 אלף בני אדם הפגינו בהפגנה המרכזית בצומת קפלן בתל אביב.[9]

ארה"ב, בעלת הברית החשובה של ישראל, הציבה לה תמרור אזהרה. הנשיא ביידן, על פי פרסום ב"ניו יורק טיימס" הלך לדון ב"הערכה מחדש" של הקשר בין וושינגטון לירושלים בעקבות המהפכה המשפטית. "השותפות איתנה", אמר הנשיא הרצוג שהוזמן לביקור בארה"ב.[10]

לבג"צ הוגשה עתירה הטוענת שנתניהו נמצא בניגוד ענינים בשל מעורבותו ברפורמה. עמותת "מבצר הדמוקרטיה": ביקשה מבית המשפט להורות על הפסקת כהונתו. השופטת רות רונן הפתיעה כשקבעה שהעתירה תידון בבג"צ בהקדם. "אנחנו מזועזעים מההחלטה. מיליוני אזרחים לא יאפשר זאת", אמרו ראשי הקואליציה. ההפגנות נגד הרפורמה נמשכו והמארגנים הבטיחו "יום התנגדות" נוסף. בצה"ל הוטרדו מהתעצמות מחאת אנשי המילואים.[11]

במוצאי שבת הובהל ראש הממשלה נתניהו לבית החולים שיבא תל השומר לאחר שחש ברע. מלשכת ראש הממשלה נמסר שהוא בילה בכנרת וככל הנראה התייבש. "ביליתי בשמש בלי כובע", הסביר.[12] נתניהו אושפז במחלקה הקרדיולוגית ועבר בדיקות דימות.[13]

מאות לוחמי מילואים מסיירת מטכ"ל ויחידות מיוחדות נוספות הודיעו שלא יתייצבו לשירות מילואים.  ראשי המחאה אמרו לשר הבטחון יואב גלנט: "חובתך למנוע את פירוק צבא העם".[14]

[1] הארץ, 10.7.23

[2] ידיעות אחרונות, 10.7.23

[3] ישראל היום, 10.7.23

[4] ישראל היום, 11.7.23

[5] ידיעות אחרונות, 11.7.23

[6] מעריב, 11.7.23

[7] מעריב, 11.7.23

[8] ידיעות אחרונות, 12.7.23

[9] מעריב, 12.7.23

[10] ידיעות אחרונות, 13.7.23

[11] מעריב, 14.7.23

[12] מעריב", 16.7.23

[13] ישראל היום, 16.7.23

[14] ידיעות אחרונות, 16.7.23

[לקריאת כל הפרקים- https://nowtv.co.il/channels/2023-2/

פרק 27:   השבוע העשרים ושבעה

על רקע המתיחות ביהודה ושומרון התריע גורם בטחוני בכיר שהעברת הסמכויות האזרחיות לשר בצלאל סמוטריץ' מערערת את האיזונים הרגישים שנשמרו עד כה ועלולה לפגוע בגיבוי הבינלאומי אם יוחלט על מבצע צבאי נרחב בשטחים.[1]

ואכן, בשעת לילה מאוחרת ניתנה הפקודה וכלי טיס של צה"ל שיגר טילים לעבר יעדי טרור, דחפורים פרצו דרכי גישה ו-1000 לוחמים מחטיבת הקומנדו ומסיירות החי"ר פשטו על ג'נין במבצע שכונה "בית וגן". הם עברו מבית לבית, ניהלו חילופי אש בסמטאות וחשפו מאות מטענים. בדרום הוכרזה כוננות מחשש לירי רקטות מרצועת עזה.[2] המבצע נערך בתם חודשים של איסוף מודיעין ובמהלכו נעצרו עשרות מבוקשים ואותרו אמצעי לחימה ומעבדות נפץ. הפלסטינים דיווחו על תשעה הרוגים ובעזה איימו בהסלמה. "אנחנו קובעים משוואה חדשה מול הטרור", אמר ראש הממשלה.[3] במערכת הבטחון חששו מפיגועי נקם בשטח ישראל והרשות הפלסטינית הודיעה על הפסקת התאום הבטחוני.[4]

במקביל, נמשכה בכנסת חקיקת חוקי הרפורמה המשפטית. עשרות מפגינים נעצרו בכניסה לטרמינל 3 בהפגנת ענק שנועדה לשבש את הפעילות בנתב"ג.[5]

בצהרי היום בצפון תל אביב האיץ מחבל את רכבו, דרס עוברי אורח, יצא מהרכב ודקר מספר אנשים. אזרח חמוש חיסל את המחבל ועצר את מסע ההרג בו נפצעו 9 אנשים, חמישה מהם במצב קשה ובהם אשה בהריון.[6]

כוחות צה"ל יצאו מג'נין ומבצע "בית וגן", בו נהרג לוחם צה"ל, הסתיים כאשר היה ברור שהמבצע הבא מול קיני הטרור ביהודה ושומרון הוא רק עניין של זמן.[7]

מפקד משטרת מחוז ת"א עמי אשד הודיע שהוא עוזב את המשטרה. "הודחתי על רקע פוליטי", אמר. "נתקלתי במציאות שבה שקט וסדר הם לא ההישג הנדרוש ממני, אלא להפך", אמר. בעקבות דבריו פרצה מחאה המונית בכל רחבי הארץ. שוטרים פיזרו מפגינים באלימות ומכת"זית הופעלה בת"א.[8] ההפגנות הסוערות נערכו בתל אביב, ירושלים, חיפה באר שבע ומקומות נוספים. המפגינים זעמו על הדחתו של אשד, שהוסיף: "הצפיות הן לפנות אנשים בדקת, לשבור ראשים ולנפץ עצמות". השר בן גביר לא נשאר חייב ואמר על דבריו של אשד: "זו חציית גבולות מסוכנת".[9]  הוא אף העיר בציניות כלפי ניצב אשד: "שיהיה לו בהצלחה בבחירות הקרובות".[10] ואשד עצמו טען: "הודחתי על רקע פוליטי".[11]

למחרת עמדה על סדר היום סוגיה אחרת לגמרי: רוחות של הסלמה במצב הבטחוני נשבו במספר גזרות: לוחם צה"ל סמ"ר שילה אמיר נורה למוות ע"י מחבל סמוך לישוב קדומים. בתם מרדף נוטרל המחבל ע"י כוחות הבטחון. החמאס נטל אחריות ובמערכת הבטחון התקבלו התרעות על פיגועים נוספים. בצפון- תקף חיל האויר מטרות בדמשק, כשטיל נ"ט נורה מכיוון לבנון.[12] שני אירועים אלה הצטרפו לשבוע בו התמודדה מערכת הבטחון עם איומים מאיו"ש, לבנון, עזה, סוריה וטרור בתוך ישראל." חמש חזיתות", היתה הכותרת הראשית ב"ידיעות אחרונות".[13]

בסוף השבוע היו ההפגנות השבועיות סוערות. על רקע המחאה שהלכה והחריפה, נרשמו עימותים אלימים ברחובות. "אם החקיקה תמשך- נשתק ביום שלישי את המדינה". איימו ראשי המחאה.[14]  מאות אלפי אנשים הפגינו, זה השבוע ה-27 ברציפות,  התעמתו עם שוטרים, חסמו כבישים והבעירו צמיגים. נתיבי אילון חסמו שוב לתנועה ונפתחו כעבר זמן קצר. אנשי מילואים שמחו נגד הרפורמה קיימו "לילה לבן" מול ביתו של שר הבטחוו יואב גלנט, והכל בשל הצעת החוק לצמצום עילת הסבירות שמוגשת לכנסת. "המדינה כולה תעצור", הזהירו המוחים.[15]

[1] ידיעות אחרונות, 3.7.23

[2] ידיעות אחרונות, 4.7.23

[3] מעריב, 4.7.23

[4] ישראל היום, 4.7.23

[5] ידיעות אחרונות, 4.7.23

[6] ידיעות אחרונות, 5.7.23

[7] ידיעות אחרונות, 5.7.23

[8] הארץ, 6.7.23

[9] ידיעות אחרונות, 6.7.23

[10] ישראל היום, 6.7.23

[11] מעריב, 6.7.23

[12] מעריב, 7.7.23

[13] ידיעות אחרונות, 7.7.23

[14] ידיעות אחרונות, 9.7.23

[15] מעריב, 9.7.23

[לקריאת כל הפרקים- https://nowtv.co.il/channels/2023-2/

פרק 26: השבוע העשרים ושישה

השבוע נפתח בעדותו של ארנון מילצ'ן במשפטו של ראש הממשלה נתניהו. "אמרתי להדס קליין (העוזרת האישית שלו)- מה שראש הממשלה רוצה או צריך, שיקבל. עם הזמן הכמויות הלכו וגדלו, לבשת בני הזוג נתניהו", סיפר. במשך כשש שעות תחת עיניה הפקוחות של אשת ראש הממשלה העיד המיליארדר במסגרת תיק 1000. "היו לנו קודם. לחולצות קראנו 'גמדים', לסיגרים 'עלים' ולשמפניה 'ורודים'.[1] בהמשך עדותו שהיו מקרים בהם פעל נתניהו לטובתו.[2]

בתוך כך, הודה מפכ"ל המשטרה רב ניצב קובי שבתאי שלא ימשיך לכהונה לשנה נוספת. הוא הקדים את הכוונה של בן גביר להדיחו, התייחס לדיווחים על אי הארכת כהונתו, ואמר: "השתדלתי לשמור על מקצועיות וממלכתיות". השר איתמר בן גביר שמע את הודעתו של המפכ"ל ומיהר להיפרד ממנו: "אני מודה לו על שנים של שירות היו בינינו מחלוקות מהותיות".[3]

הקואליציה חידשה את חקיקת חוקי הרפורמה המשפטית, כשבמוקד ביטול עילת הסבירות. החוק  ימנע מבית המשפט לפסול החלטות של נבחרי ציבור על בסיס עילה זו. השרים גם אישרו את ההצעה לפירוק לשכת עורכי הדין.[4]

בזירה הביטחונית אירעה התפתחות מפתיעה כאשר החמאס שיגר שתי רקטות מאולתרות מג'נין לגלבוע. הן עפו  למרחק של שמונים מטר בלבד ונפלו בשטח פלסטיני,אך גורמים בטחוניים  העריכו שהירי מקרב את ישראל צעד נוסף למבצע קרקעי נרחב בצפון השומרון. החשש היה שעל הכוונת של החמאס נמצאים גם יעדים נוספים- ירושלים, תל אביב, נתב"ג, כפר סבא, עפולה וערים נוספות. "לא נוכל לחיות עם טילים מיו"ש", אמרו תושבים.[5] גורמים במערכת הביטחון אמרו שהירי האחרון והפעלת מטעני חבלה בשטחים עשויים להוביל להרחבת הפעילות של צה"ל בגזרה זו.[6] תושבים בעוטף עזה הזהירו:" גם אצלנו זה התחיל עם שתי רקטות לשטחים פתוחים. ישראל צריכה לפעול מיד".[7]

המחאה נגד הרפורמה המשפטית עלתה מדרגה והשר איתמר בן גביר החליט להשיב מלחמה:הוא החליט שהצוות שהוקם כדי לטפל בהסתה הפלסטינית יבדוק את ההתבטאויות של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק שקרא ל"מרי אזרחי לא אלים" ושל האלוף במילואים יאיר גולן, לשעבר סגן הרמטכ"ל, שהציע לנקוט "אמצעים בלתי חוקיים". [8]ראשי המחאה אמרו שמאבק יוחרף.[9] מאות מפגינים הפגינו מול ביתו של שר המשפטים יריב לוין הוראשי המחאה הודיעו שבכוונתם לחסום את נתב"ג. בתגובה קיימו אנשי ימין הפגנת תמיכה בלוין.

המשנה ליועמ"שית אמר בוועדת החוקה של הכנסת שצמצום עילת הסבירות הוא צעד קיצוני ביותר".[10]גם המשנה לשעבר לנשיאת בית המשפט העליון, השופט בדימוס אליקים רובינשטיין, התבטא ביחס לחקיקה המתחדשת והסביר את הסכנה הגדולה בביטול עילת הסבירות. "הקואליציה שוב מבקשת לצמצם את השימוש בעילת הסבירות. תפקידו של בית המשפט הוא להשמיע נורמות של אתיקה ציבורית. אם תתקבל ההצעה, עולמות שלמים יהיו נתונים להפקרות", אמר רובינשטיין בהתייחסו למחיר שישלם הציבור אם ימשכו חוקי הרפורמה.[11] השר לוין וח"כ רוטמן החלו לגבש נוסח מרוכך של החוק לביטול עילת הסבירות, כשהנוסח החדש עשוי להבחין בין סוגי החלטות של נבחרי ציבור. לפי מקורות שונים, נתניהו הוא שאמר לשניים שהנוסח הקיים רחב מדי.[12]

 הרמטכ"ל הרצי הלוי התבטא ביחס להתפרעויות של מתנחלים ביהודה ושומרון, ואמר: "קצין הרואה ישראלי שמתכוון לזרוק בקבוק תבערה לבית פלסטיני, ועומד מנגד- אינו ראוי להיות קצין".[13] בכיר נוסף שעורר סערה היה מפכ"ל המשטרה לשעבר רב ניצב רוני אלשיך, שאמר: "לא האמנו שנתניהו לא יתפטר לאחר שיוגשו נגדו כתבי אישום". בליכוד הגיבו בחריפות וקראו לחקור את השותפים לתפירת התיקים לנתניהו. בכירים בקואליציה אמרו: "זה היה ניסיון לביצוע הפיכה". היועץ המשפטי לשעבר אביחי מנדלבליט ניסה להנמיך את הלהבות ואמר שנושא המשך כהונתו של נתניהו לא עלה במסגרת קבלת ההחלטות".[14]

על רקע הסלמה במחאות נגד הרפורמה המשפטית כונס דיון מצומצם של נתניהו והשרים לוין ובן גביר בנושא הגבלות במרחב הציבורי, כשעל הפרק נקיטת אמצעים נגד תקיפות מצד מפגינים.[15] השופטים במשפטו של ראש הממשלה נתניהו אישרו כי הם הציעו לתביעה לסגת מהאישומים נגדו בשוחד. השופטים הבהירו שהביטוי "טובת המדינה" התייחס לסיום המשפט ןדחו את בקשת הפרקליטות לקיים דיונים בפגרה.[16]

הקואליציה התכוונה לקדם חוק שיקשה על ביטול חוקי הרפורמה המשפטית בעתיד. בכירים בקואליציה עסקו לאחרונה בקידום חוק יסוד שיקשיח את התנאים לאישור ביטול חוקי יסוד, לאחר שתושלם הרפורמה.[17] המחאות נגד הרפורמה החריפו: בתל אביב ובחיפה נעצרו מפגינים על ידי המשטרה. במהלך ההפגנות אסורות נחסמו נתיבי איילון. המשטרה והשב:"כ עצרו חשוד בהנחת מכתב איומים כלפי ראש הממשלה על קבר אחיו יוני ז"ל.[18]

 אבל השבוע הסתיים באווירה אופטימית ושונה לחלוטין: איש לא האמין שבתוך פחות מחודש שתי נבחרות ישראליות יגיעו לחצי גמר בטורניר משמעותי. הנבחרת הצעירה עד גיל 21 חיקתה את אחותה הצעירה, והעפילה לשלב ארבע האחרונות באליפות אירופה, לאחר ניצחון בפנדלים על המארחת גאורגיה. "עשו היסטוריה", הייתה הכותרת ב"ישראל היום", שכתב:  "היינו כחולמים אחרי 47 שנה ישראל קרובה לחזור לאולימפיאדה".[19]

[1] ידיעות אחרונות, 26.6.23

[2] ידיעות אחרונות, 27.6.23

[3] מעריב, 26.6.23

[4] הארץ, 26.6.23

[5] ישראל היום, 27.6.23

[6] מעריב, 27.6.23

[7] ידיעות אחרונות, 27.6.23

[8] ידיעות אחרונות, 28.6.23 ,

[9] הארץ, 28.6.23

[10] מעריב, 28.6.23

[11] ידיעות אחרונות, 29.6.23

[12] הארץ, 29.6.23

[13] ידיעות אחרונות, 29.6.23

[14] מעריב, 29.6.23

[15] ישראל היום, 29.6.23

[16] הארץ, 30.6.23

[17] ידיעות אחרונות, 2.7.23

[18] מעריב, 2.7.23

19] ישראל היום, 2.7.23

[לקריאת כל הפרקים- https://nowtv.co.il/channels/2023-2/

פרק 25: השבוע העשרים וחמישה

בפתחו של השבוע הודיע ראש הממשלה נתניהו שבכוונת הקואליציה לשוב אל החקיקה החד-צדדית, ובארגוני המחאה כבר נערכו לנקוט בצעדים קיצוניים כמו שיבוש צירי תנועה ומתקנים אסטרטגיים. "מצחצחים חרבות", היתה הכותרת הראשית ב"מעריב" וגם הבורסה מהרה להגיב בעצבנות.[1] ראש הממשלה האשים את לפיד וגנץ בכישלון ההדברות בבית הנשיא והודיע כי כבר השבוע יחלו צעדים לתיקון מערכת המשפט.[2] בכיר בממשלה אמר שעד חודש יולי תצמצם הכנסת את עילת הסבירות כך שבג"צ לא יוכל להתערב בהחלטות ממשלה ובמינוי שרים ובכירים.[3]

 שרים בליכוד מתחו ביקורת על נתניהו ואמרו שהוא הבין שצריך לתת משהו לימין, אך זו רפורמה לעניים. הנשיא הרצוג סתר את הצהרות הקואליציה לפיהן הושגו הבנות על חלק מסעיפי הרפורמה.[4] באופוזיציה ובארגוני המחאה איימו" "המדינה תשותק, החוקים לא יעברו".[5]

במקביל, חלה הסלמה במצב הבטחוני – שמונה לוחמי צה"ל נפצעו בהתקלות חריגה בפעולה למעצר מחבלים בג'נין. מחבלים הפעילו נגדם מטענים וירו גם לעבר מסוק צה"ל שהוזעק לחלצם.[6] פעולת החילוץ נמשכה כשמונה שעות תחת אש כבדה. חמישה פלסטינים נהרגו ועשרות נפצעו, ובמערכת הבטחון נערכו לפגועי נקמה.[7]

למחרת ארע פיגוע רצחני ליד עלי: בשעה 4 אחה"צ רכב מסוג שברולט ובו שני מחבלים נעצר בתחנת הדלק הסמוכה לישוב. המחבלים יצאו מהרכב והחלו לירות לכל עבר. אדם אחד נהרג במקום. אזרח חמוש באקדח ירה והרג את אחד המחבלים, בעוד המחבל השני נכנס למסעדה סמוכה והמשיך בירי. שלושה בני אדם נרצחו. סך הכל נרצחו בפיגוע ארבעה בני אדם ונפצעו ארבעה נוספים. "זה פיגוע נפשע ומזעזע", אמר ראש הממשלה נתניהו. "נמשיך להלחם בטרור וננצח אותו".[8] מתחילת השנה נרצחו בפיגועי טרור28  ישראלים.[9]

בתגובה על הפיגוע ערכו מתנחלים פעולות נקם: סמוך לרמאללה הוצתו בתים של פלסטינים וביצהר פרצו עימותים בין מתנחלים שכללו יידוי אבנים. בצה"ל אמרו שהמתיישבים הללו מונעים מכוחות הביטחון להתמקד במניעת טרור. גם ראש הממשלה גינה את המעשים ואמר: "ישראל היא מדינת חוק".[10]על רקע ההסלמה התנקש צה"ל, לראשונה מאז האנתפאדה השניה חיסל צה"ל מהאוויר שלושה מבוקשים[11]. בצבא נמסר כי הם נראו יורים לעבר מחסום.[12]

בזירת הרפורמה המשפטית נודע כי הקואליציה מקדמת חוק שנועד לבטל את לשכת עורכי הדין (שנציגה משתתפים בבחירת שופטי העליון), וזאת בו ביום שבו נבחר עו"ד עמית בכר, שמתנגד לרפורמה המשפטית, לראשות לשכת עורכי הדין.[13] עו"ד אפי נוה שהיה מועדף על הקואליציה הובס בבחירות.[14]
בזירה משפטית אחרת התעוררה סערה כאשר שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים שדנים בתיקים שהוגשו  נגד ראש הממשלה אמרו לפרקליטות שקשה יהיה להוכיח שוחד בתיק 4000 (תיק ואללה-בזק) והפצירו בצדדים להגיע לעסקת טיעון.[15] "טובת המדינה מחייבת הסדר", אמרו השופטים וההחלטה על כך אמורה להתקבל ע"י היועצת המשפטית לממשלה שהתנגדה בעבר לגישור פלילי בתיקים.[16]

לאחר החיסול מהאוויר נרשמה ביהודה ושמרון דריכות שיא מחשש להסלמה. מאז הפיגוע הוקמו באיו"ש , תוך שעות אחדות,שבעה מאחזים לא חוקיים, בידיעת הדרג המדיני.[17]

[1] מעריב, 19.6.23

[2] ידיעות אחרונות, 19.6.23

[3] ישראל היום, 19.6.23

[4] ידיעות אחרונות, 20.6.23

[5] מעריב, 20.6.23

[6] ישראל היום, 20.6.23

[7] מעריב, 20.6.23

[8] מעריב, 21.6.23

[9] ידיעות אחרונות, 21.6.23

[10] ידיעות אחרונות, 22.6.23

[11] ישראל היום, 22.6.23

[12] הארץ, 22.6.23

[13] הארץ, 22.6.23

[14] ידיעות אחרונות, 22.6.23

[15] מעריב,23.6.23

[16] ידיעות אחרונות, 23.6.23

[17] ידיעות אחרונות, 23.6.23

לקריאת כל הפרקים- https://nowtv.co.il/channels/2023-2/

פרק  24: השבוע העשרים וארבע

לקראת הבחירות בכנסת לאיוש נציגיה בועדה לבחירת שופטים, הציעו בקואלציה דיל ללפיד לגנץ: בחירת נציגי הכנסת לועדה תעשה בהסכמה, תמורת תמיכת האופוזיציה בצמצום עילת הסבירות  וסמכות היועצים המשפטיים. אפשרות נוספת שהועלתה היתה לדחות את הבחירות בחודש במהלכו ינסו להגיע לסיכום. "אלה ימים קריטיים, העולם מצפה מאתנו לא להקרע לגזרים", אמר הנשיא הרצוג.[1] לקראת ההצבעה קראו שרים בליכוד לנתניהו לתמוך בבחירת נציג האופוזיציה. במה שנראה כיממה של הכרעה, העבירו גורמים בליכוד מסרים לרה"מ שיש רוב במפלגה שתומך בפשרה עם האופוזיציה בסוגיית נציגי הועדה לבחירת שופטים לטובת המשך ההדברות בבית הנשיא.[2] לא נראה היה שיש הסכמה בין נתניהו ללוין, ויולי אדלשדטין התבטא באמרו: "אם האופוזיציה תטרפד הסכמה, אתמוך בחקיקה חד צדדית של הסעיפים בקונצנזוס"[3]

נושא אחר שעלה לסדר היום הציבורי, על רקע האלימות המשתוללת בחברה הערבית, היה הכנסת השב"כ למלחמה בפשע. ראש השב"כ רונן בר הזהיר שהסטת הארגון למאבק בפשיעה תפגע במלחמה בטרור. היועמ"שית ופרקליט  המדינה הביעו בפני נתניהו את חששם שמעורבות השירות בנושא תפגע בזכויות האזרחים הערבים.[4] גם בכירים במשטרה יצאו נגד עמדת נתניהו והשר לבטחון בן גביר שתמכו במעורבות השב"כ.[5]

בכירים בישראל העריכו שארה"ב תמנע מהגדרת ההבנות עם איראן כהסכם. להערכתם בממשל ביידן מנסים להימנע  מהצבעה בקונגרס כפי שהחוק מחייב במקרה של הסכם והם יעדיפו לחתור להבנות שלא ברור אם יקבלו תוקף רשמי.[6]

לקראת ההצבעה על נציגי הועדה לבחירת שופטים הריכו שנתניהו יאפשר את בחירתה של נציגת האופוזיציה לועדה. מקורבים לראש הממשלה העריכו שהוא יזכה לגיבוי של שרים כמו דודי עאסמלם ומירי רגב, בתמורה לקידום סעיפים ברפומרמה המשפטית. "נתניהו הבין שבכל מקרה יפסיד את הקרב ולכן הוא מוכן להתפשר", אמר גורם בליכוד.[7]

אבל, בהצבעה עצמה ניצחה האופוזיציה. מה שהחל כתרגיל פוליטי הפך למפלה כואבת לקואליציה של נתניהו. ראש הממשלה ניסה לעכב בחודש את בחירת הנציגים לועדה לבחירת שופטים, אך ח"כ טלי גוטליב סירבה להסיר את מועמדותה. התוצאה היתה שח"כ קארין אלהרר מהאופוזיציה נבחרה בזכות מורדים מהימין. הקואליציה נותרה ללא נציג. גנץ ולפיד הודיעו שהשיחות בבית הנשיא מוקפאות ונתניהו תקף חזרה: "הם חיפשו דרך לפוצץ את השיחות".[8] "מאבד אחיזה", היתה הכותרת ב"ישראל היום", שהתייחסה למצבו של נתניהו.[9] זהו "הכשלון הכי גדול של ממשלות הימין", אמרו בכירים בליכוד, ומובילי המחאה נערכו להפגנות גדולות במוצאי שבת. "נלחם וננצל", אמרו ראשי המחאה.[10]

למרות תבוסת הקואליציה, המשיך שר המשפטים לוין למצוא חלופות שיאפשרו לקדם לפחות חלקים מתכניתו המקורית. "אם המשא ומתן יתפוצץ, יעניק רה"מ ללוין רוח גבית למציאת נוסחה חדשה להקמת הועדה", אמרו מקור בליכוד.[11]

ברחבי העולם התרבו הדיווחים על התקרבות במגעים בין ארה"ב לאיראן בנוגע להסכם גרעין מוגבל. בושינגטון סרבו לאשר את הדברים, אך דווקא בטהרן יישרו קו עם הדיווחים וציינו ששני הצדדים רוצים למנוע הסלמה. בירושלים לא התייחסו פרסומים, אך הדגישו גם אם יתגבש הסכם – הוא לא יחייב את ישראל.[12]

אבל תשומת הלב העיקרית בישראל הוקדשה לנושא אחר לגמרי: המאבק על ראשות לשכת עורכי הדין. הקואליציה ניסתה להסתער על הלשכה ולצד תמיכתה בעו"ד אפי נוה שכבר מילא את התפקיד ושב להתמודד עליו, פעלו ח"כים להשגת רוב במועצת הלשכה , שבוחרת את נציגיה בועדה. תנועות המחאה קידמו את המועמדות של עו"ד עמית בכר, שאף נאם בהפגנת הענק השבועית בתל אביב.[13] המאבק על הרפורמה התמקד כעת בבחירת ללשכת עורכי הדין.[14]

[1] מעריב, 12623

[2] ידיעות אחרונות, 13.6.23

[3] ישראל היום, 13.6.23

[4] הארץ, 12.6.23

[5] ישראל היום, 12.6.23

[6] הארץ, 13.6.23

[7] ידיעות אחרונות, 13.6.23

[8] ידיעות אחרונות,15.6.23

[9] ישראל היום,15.6.23

[10] 15.6.23

[11] ידיעות אחרונות, 16.6.23

[12] מעריב, 18.6.23

[13] ידיעות אחרונת, 18.6.23

[14] הארץ, 18.6.23

לקריאת כל הפרקים- https://nowtv.co.il/channels/2023-2/

פרק 23: השבוע העשרים ושלושה

בעוד שהרוגי הפיגוע בגבול מצרים הובאו למנוחות ומסקנות תחקיר התקרית גובשו לקראת הצגתם לרמטכ"ל[1], המשיכו יוזמי הרפורמה במהלכים לקידומה. המוקש הבא הסתמן בהקשר להרכב הועדה לבחירת שופטים, כאשר ההכרעה בידיים של נתניהו: לשמור על המסורת ולאפשר מינוי חבר כנסת מהאופוזיציה לועדה, או להכנס לעימות שעלול לפוצץ את השיחות בבית הנשיא. שר המשפטים יריב לוין כלל לא התכוון לכנס את הועדה לאחר בחירתה. גם בצד השני התקשו יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד ובני גנץ להגיע להסכמה על הנציגה שלהם לועדה.[2] ובינתיים, נראה היה שגם החריף הקרע בין נתניהו ללוין, על רקע ההתפתחויות הללו. על פי הדיווחים, היו השניים בדרך לפיצוץ, כשבליכוד זעמו על לוין בטרפוד הצעות פשרה ובהעלאת הצעות לא רציונליות, אך הבהירו: נתניהו לא מוכן לשמוע על אפשרות שיתפטר מתפקידו כשר משפטים.[3]

נתניהו החליט לדחות את ההכרעה על הרכב הועדה, כאשר בליכוד לחצו עליו שלא לכלול  חברי אופוזיציה בועדה להרכב שופטים. במקביל, המשיכה החברה הערבית לדמם,  כשהמדינה היתה חסרת אונים. מספר הנרצחים מתחילת השנה היו 91 קורבנות, כשביממה האחרונה בלבד התווספו עוד שלושה בני אדם לסטטיסטיקה העגומה.[4] בתוך כך, עמד האגף למיגור הפשיעה הערבית במשטרה על סף סגירה.[5]

דיווחים שהתקבלו בישראל גילו שארה"ב ואיראן התקדמו לקראת הסכם גרעין חדש, כשההבנות אמורות לכלול הסכמה איראנית לעצור העשרת אורניום לרמות גבוהות תמורת הקלה בסנקציות. בישראל העריכו שיתכן ויגובש הסכם מוגבל בתוך שבועות.[6]

במקביל, חשפה טהרן טיל היפרסוני חדש- הפתאח, שעל פי מקורות מסוגל לשאת ראש חץ גרעיני ולשנות מסלול תוך כדי הפעלה. "יצרנו כוח התרעה", אמר נשיא איראן. שר הבטחון יואב גלנט העביר מסר לארגוני הטרור בצפון: "אם חזבאללה יעשה טעות- נחזיר את לבנון לעידן האבן".[7] אבל תושבי הצפון עצמם לא יכלו לישון בשקט: נתגלו כשלים חמורים בתכנית למיגון ישובי הצפון. משרד הבטחון וצה"ל הציבו עשרות מיגוניות, אלא שמרביתן מוזנחות וממוקמות הרחק מריכוזי אוכלוסין. "המדינה מפקירה אותנו", אמרו תושבים בצפון.[8]

לנוכח ההתפתחויות האחרונות במצב הבטחוני, ומה שנראה היה כעליית מדרגה, העריכו בישראל שאם נתניהו וגלנט יציעו- הקבינט יאשר תכנית לתקיפה באיראן.[9] בממשלה עצמה התמקדו ברפורמה המשפטית:  בסביבת נתניהו איבדו את הסבלנות וזעמו על שר המשפטים שמעכב את התחימה על הקמת ועדת החקירה לפרשת שימוש המשטרה בתוכנת פגסוס. למרות זאת, העריכו שאם עד מועד הבחירות לועדה למינוי שופטים לא תושג הסכמה עם האופוזיציה- ימנה נתניהו שני נציגים מהקואליציה כדי להמנע מפיצוץ עם לוין.[10]

בסוף השבוע הדרדר המצב בחברה הערבית: בכפר יפיע ארע טבח בו נרצחו יחד חמישה בני אדם שישבו במתחם לשטיפת מכוניות, ונורו למוות. ראש הממשלה אמר כי יערב את השב"כ בנעשה בחברה הערבית, ושעה לאחר מכן ארע רצח נוסף ליד כפר קאסם.[11] "מפקירים אותנו", טענו בחברה הערבית, לנוכח מה שנראה כאובדן שליטה מוחלט של המשטרה והממשלה.[12] על רקע חוסר המשילות והקריאות לפיטורי השר לבטחון פנים אמר נשיא המדינה: "זה מצב חירום".[13] בסוף השבוע חצה רף ההורים את ה-100, כשבסוף השבוע נרצחו ארבעה בני אדם.[14]

במוצאי שבת שוב יצאו רבבות לרחובות. על רקע החשש מפיצוץ המגעים בבית הנשיא, התכוונו גורמים בקואליציה לפנות לאופוזיציה ביוזמה לדחות את ההצבעה על בחירת נציגי הכנסת לועדה למינוי שופטים. הקרב על בית המשפט העליון.[15]

[1] ישראל היום, 5.6.23

[2][2] ידיעות אחרונות, 5.6.23

[3] מעריב, 5.6.23

[4] ידיעות אחרונות, 6.6.23

[5] ידיעות אחרונות, 7.6.23

[6] הארץ, 7.6.23

[7] ידיעות אחרונות, 7.6.23

[8] ישראל היום, 7.6.23

[9] ישראל היום,8.6.23

[10] מעריב, 8.6.23

[11] מעריב, 9.6.23

[12] ידיעות אחרונות, 9.6.23

[13] ישראל היום, 9.6.23

[14] הארץ, 11.6.23

[15] מעריב, 11.6.23

לקריאת כל הפרקים- https://nowtv.co.il/channels/2023-2/

פרק 22: השבוע העשרים ושניים

ארבעה שרים בכירים בליכוד הודו בשיחות סגורות שהרפורמה המשפטית כבר מתה. "מבחינת נתניהו, ששיחות ההדברות ימשכו לנצח", ניתחו את תמונת המצב בסוף חודש מאי 2023, והסבירו: "האירוע הזה התנהל בצורה רשלנית וגרם נזק לישראל בארץ ובעולם.  ראש הממשלה רואה בדיוק לאן נוטה הכף" אמרו הבכירים ל"ידיעות אחרונות". "נתניהו לא רוצה להעניק למחאה 'תמונת ניצחון', אבל גם לא לקומם עליו את תומכי המהלך בקרב הגוש התומך בו", כתב יובל קרני שציין כי מסיבות אלה לא מתכוון נתניהו לתת אור ירוק לשר המשפטים לוין וליו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן להמשיך במהלך. "מהלך כזה לא עושים בכנס אחד של הכנסת, גם לא בשניים. זאת טעות", הסביר שר בכיר.[1]

יוקר המחיה המשיך להקשות על התושבים. של המצב הכלכלי פורסם שרבים לא יכולים להרשות לעצמם תרופות הדורשות השתתפות עצמית וכי הם נאלצים לוותר על תרופות וטיפולים.[2] "יוקר המחיה- בראש סדר העדיפות", הכריז ראש הממשלה ורמז בישיבת הממשלה על שינוי כיוון במדיניות הקואליציה. כשברקע נמשכו השיחות בבית הנשיא על הרפורמה, הדגיש נתניהו את המאבק ביוקר המחיה. בקואליציה דרשו לחוקק בהסכמה את צמצום עילת הסבירות ואת חוק היועמ"שים ובאופוזיציה המתינו להחלטה בנוגע להרכב הועדה לבחירת שופטים.[3]

"הרפורמה לא מתה אבל יש מאמץ להסכמות בהידברות", אמר נתניהו על רקע פגישה נוספת בין צוותים של הקואליציה והאופוזיציה ששבו לדון במתווה פשרה, לאחר שלושה שבועות של נתק.[4]

תושב חרמש, מאיר תמרי, בן 32, הרצח בעת שמחבלים ארבו למכוניתו וירתה בו למוות.[5] היה זה פיגוע הירי השני בשומרון בתוך יומיים ותושבי האזור דרשו מהממשלה לצאת למבצע בשומרון. "החיים שלנו שווים פחות משל תושבי תל אביב", אמרו.[6]

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון אמיר שקידום הרפורמה המשפטית הוביל להיחלשות השקל ולגידול באינפלציה. הוא רמז שאם השקל ימשיך להיחלש-יאלץ להעלות שוב את הריבית.[7] במקביל, הועלתה ע"י הקואליציה הצעה לפזר את לשכת עורכי הדין (שלה נציגות בוועדה למינוי שופטים).[8]

במקביל הזהיר האו"ם ממשבר הומינטרי בעזה בשל הפסקת הסיוע במזון. מקורות דיפלומטיים צצינו שהסיבה לעצירת המימון נעוצה בהפניית משאבים לאורקריאנה ובהעדר אופק מדיני באזור.[9]

דיווח דרמטי ב"אקונומיסט" סיפק כי בשעה שהעולם עצם עיניים, נמצאת איראן על סף נשק גרעיני. עם מלאי האורניום שברשותם יכולים האיראנים לייצר את החומרים הנדרשים לפצצה גרעינית בתוך 12 יום בלבד. שלוש וחצי שנים לאחר שחשפה ישראל את קיומו של אתר חשוד באיראן הודיעה סבא"א שאיראן נתנה הסברים נוספים והחקירה בענין לא תמשך.[10]  ישראל יצאה נגד החלטת הועדה לאנרגיה אטומית וטענה שסבא"א נכנעה לאיראן. "אנו עלולים להידרש לממש את חובתנו להגן על המדינה", הזהיר שר הבטחון יואב גלנט.[11]

השבוע הסתיים בפיגוע רצחני בגבול מצרים: 3 חיילים נרצחו מירי של מחבל מצרי, שאיש לא הבחין בו כשחצה  את הגדר. רק לאחר שעות, שהתברר מה קרה, החל מרדף אחר היורה.[12] מהתקרית עלו שאלות קשות בנוגע לתפקוד הכוחות בשטח. "ארוע קשה, נפיק את הלקחים", אמר הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי. "זהו אירוע חמור וחריג שייבדק עד תם", אמר ראש הממשלה נתניהו.[13]

[1] ידיעות אחרונת, 29.5.23

[2] ישראל היום, 29.5.23

[3] מעריב, 29.5.23

[4] ידיעות אחרונות, 30.5.23

[5] ידיעת אחרונות, 31.5.23

[6] ישראל היום, 31.5.23

[7] הארץ, 31.5.23

[8] מעריב, 1.6.23

[9] הארץ, 1.6.23

[10] ידיעות אחרונות, 1.6.23

[11] מעריב, 2.6.23

[12] ידיעות אחרונות, 4.6.23

[13] מעריב, 4.6.23

לקריאת כל הפרקים- https://nowtv.co.il/channels/2023-2/