פרק 26: השבוע העשרים ושישה

השבוע נפתח בעדותו של ארנון מילצ'ן במשפטו של ראש הממשלה נתניהו. "אמרתי להדס קליין (העוזרת האישית שלו)- מה שראש הממשלה רוצה או צריך, שיקבל. עם הזמן הכמויות הלכו וגדלו, לבשת בני הזוג נתניהו", סיפר. במשך כשש שעות תחת עיניה הפקוחות של אשת ראש הממשלה העיד המיליארדר במסגרת תיק 1000. "היו לנו קודם. לחולצות קראנו 'גמדים', לסיגרים 'עלים' ולשמפניה 'ורודים'.[1] בהמשך עדותו שהיו מקרים בהם פעל נתניהו לטובתו.[2]

בתוך כך, הודה מפכ"ל המשטרה רב ניצב קובי שבתאי שלא ימשיך לכהונה לשנה נוספת. הוא הקדים את הכוונה של בן גביר להדיחו, התייחס לדיווחים על אי הארכת כהונתו, ואמר: "השתדלתי לשמור על מקצועיות וממלכתיות". השר איתמר בן גביר שמע את הודעתו של המפכ"ל ומיהר להיפרד ממנו: "אני מודה לו על שנים של שירות היו בינינו מחלוקות מהותיות".[3]

הקואליציה חידשה את חקיקת חוקי הרפורמה המשפטית, כשבמוקד ביטול עילת הסבירות. החוק  ימנע מבית המשפט לפסול החלטות של נבחרי ציבור על בסיס עילה זו. השרים גם אישרו את ההצעה לפירוק לשכת עורכי הדין.[4]

בזירה הביטחונית אירעה התפתחות מפתיעה כאשר החמאס שיגר שתי רקטות מאולתרות מג'נין לגלבוע. הן עפו  למרחק של שמונים מטר בלבד ונפלו בשטח פלסטיני,אך גורמים בטחוניים  העריכו שהירי מקרב את ישראל צעד נוסף למבצע קרקעי נרחב בצפון השומרון. החשש היה שעל הכוונת של החמאס נמצאים גם יעדים נוספים- ירושלים, תל אביב, נתב"ג, כפר סבא, עפולה וערים נוספות. "לא נוכל לחיות עם טילים מיו"ש", אמרו תושבים.[5] גורמים במערכת הביטחון אמרו שהירי האחרון והפעלת מטעני חבלה בשטחים עשויים להוביל להרחבת הפעילות של צה"ל בגזרה זו.[6] תושבים בעוטף עזה הזהירו:" גם אצלנו זה התחיל עם שתי רקטות לשטחים פתוחים. ישראל צריכה לפעול מיד".[7]

המחאה נגד הרפורמה המשפטית עלתה מדרגה והשר איתמר בן גביר החליט להשיב מלחמה:הוא החליט שהצוות שהוקם כדי לטפל בהסתה הפלסטינית יבדוק את ההתבטאויות של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק שקרא ל"מרי אזרחי לא אלים" ושל האלוף במילואים יאיר גולן, לשעבר סגן הרמטכ"ל, שהציע לנקוט "אמצעים בלתי חוקיים". [8]ראשי המחאה אמרו שמאבק יוחרף.[9] מאות מפגינים הפגינו מול ביתו של שר המשפטים יריב לוין הוראשי המחאה הודיעו שבכוונתם לחסום את נתב"ג. בתגובה קיימו אנשי ימין הפגנת תמיכה בלוין.

המשנה ליועמ"שית אמר בוועדת החוקה של הכנסת שצמצום עילת הסבירות הוא צעד קיצוני ביותר".[10]גם המשנה לשעבר לנשיאת בית המשפט העליון, השופט בדימוס אליקים רובינשטיין, התבטא ביחס לחקיקה המתחדשת והסביר את הסכנה הגדולה בביטול עילת הסבירות. "הקואליציה שוב מבקשת לצמצם את השימוש בעילת הסבירות. תפקידו של בית המשפט הוא להשמיע נורמות של אתיקה ציבורית. אם תתקבל ההצעה, עולמות שלמים יהיו נתונים להפקרות", אמר רובינשטיין בהתייחסו למחיר שישלם הציבור אם ימשכו חוקי הרפורמה.[11] השר לוין וח"כ רוטמן החלו לגבש נוסח מרוכך של החוק לביטול עילת הסבירות, כשהנוסח החדש עשוי להבחין בין סוגי החלטות של נבחרי ציבור. לפי מקורות שונים, נתניהו הוא שאמר לשניים שהנוסח הקיים רחב מדי.[12]

 הרמטכ"ל הרצי הלוי התבטא ביחס להתפרעויות של מתנחלים ביהודה ושומרון, ואמר: "קצין הרואה ישראלי שמתכוון לזרוק בקבוק תבערה לבית פלסטיני, ועומד מנגד- אינו ראוי להיות קצין".[13] בכיר נוסף שעורר סערה היה מפכ"ל המשטרה לשעבר רב ניצב רוני אלשיך, שאמר: "לא האמנו שנתניהו לא יתפטר לאחר שיוגשו נגדו כתבי אישום". בליכוד הגיבו בחריפות וקראו לחקור את השותפים לתפירת התיקים לנתניהו. בכירים בקואליציה אמרו: "זה היה ניסיון לביצוע הפיכה". היועץ המשפטי לשעבר אביחי מנדלבליט ניסה להנמיך את הלהבות ואמר שנושא המשך כהונתו של נתניהו לא עלה במסגרת קבלת ההחלטות".[14]

על רקע הסלמה במחאות נגד הרפורמה המשפטית כונס דיון מצומצם של נתניהו והשרים לוין ובן גביר בנושא הגבלות במרחב הציבורי, כשעל הפרק נקיטת אמצעים נגד תקיפות מצד מפגינים.[15] השופטים במשפטו של ראש הממשלה נתניהו אישרו כי הם הציעו לתביעה לסגת מהאישומים נגדו בשוחד. השופטים הבהירו שהביטוי "טובת המדינה" התייחס לסיום המשפט ןדחו את בקשת הפרקליטות לקיים דיונים בפגרה.[16]

הקואליציה התכוונה לקדם חוק שיקשה על ביטול חוקי הרפורמה המשפטית בעתיד. בכירים בקואליציה עסקו לאחרונה בקידום חוק יסוד שיקשיח את התנאים לאישור ביטול חוקי יסוד, לאחר שתושלם הרפורמה.[17] המחאות נגד הרפורמה החריפו: בתל אביב ובחיפה נעצרו מפגינים על ידי המשטרה. במהלך ההפגנות אסורות נחסמו נתיבי איילון. המשטרה והשב:"כ עצרו חשוד בהנחת מכתב איומים כלפי ראש הממשלה על קבר אחיו יוני ז"ל.[18]

 אבל השבוע הסתיים באווירה אופטימית ושונה לחלוטין: איש לא האמין שבתוך פחות מחודש שתי נבחרות ישראליות יגיעו לחצי גמר בטורניר משמעותי. הנבחרת הצעירה עד גיל 21 חיקתה את אחותה הצעירה, והעפילה לשלב ארבע האחרונות באליפות אירופה, לאחר ניצחון בפנדלים על המארחת גאורגיה. "עשו היסטוריה", הייתה הכותרת ב"ישראל היום", שכתב:  "היינו כחולמים אחרי 47 שנה ישראל קרובה לחזור לאולימפיאדה".[19]

[1] ידיעות אחרונות, 26.6.23

[2] ידיעות אחרונות, 27.6.23

[3] מעריב, 26.6.23

[4] הארץ, 26.6.23

[5] ישראל היום, 27.6.23

[6] מעריב, 27.6.23

[7] ידיעות אחרונות, 27.6.23

[8] ידיעות אחרונות, 28.6.23 ,

[9] הארץ, 28.6.23

[10] מעריב, 28.6.23

[11] ידיעות אחרונות, 29.6.23

[12] הארץ, 29.6.23

[13] ידיעות אחרונות, 29.6.23

[14] מעריב, 29.6.23

[15] ישראל היום, 29.6.23

[16] הארץ, 30.6.23

[17] ידיעות אחרונות, 2.7.23

[18] מעריב, 2.7.23

19] ישראל היום, 2.7.23

[לקריאת כל הפרקים- https://nowtv.co.il/channels/2023-2/

פרק 25: השבוע העשרים וחמישה

בפתחו של השבוע הודיע ראש הממשלה נתניהו שבכוונת הקואליציה לשוב אל החקיקה החד-צדדית, ובארגוני המחאה כבר נערכו לנקוט בצעדים קיצוניים כמו שיבוש צירי תנועה ומתקנים אסטרטגיים. "מצחצחים חרבות", היתה הכותרת הראשית ב"מעריב" וגם הבורסה מהרה להגיב בעצבנות.[1] ראש הממשלה האשים את לפיד וגנץ בכישלון ההדברות בבית הנשיא והודיע כי כבר השבוע יחלו צעדים לתיקון מערכת המשפט.[2] בכיר בממשלה אמר שעד חודש יולי תצמצם הכנסת את עילת הסבירות כך שבג"צ לא יוכל להתערב בהחלטות ממשלה ובמינוי שרים ובכירים.[3]

 שרים בליכוד מתחו ביקורת על נתניהו ואמרו שהוא הבין שצריך לתת משהו לימין, אך זו רפורמה לעניים. הנשיא הרצוג סתר את הצהרות הקואליציה לפיהן הושגו הבנות על חלק מסעיפי הרפורמה.[4] באופוזיציה ובארגוני המחאה איימו" "המדינה תשותק, החוקים לא יעברו".[5]

במקביל, חלה הסלמה במצב הבטחוני – שמונה לוחמי צה"ל נפצעו בהתקלות חריגה בפעולה למעצר מחבלים בג'נין. מחבלים הפעילו נגדם מטענים וירו גם לעבר מסוק צה"ל שהוזעק לחלצם.[6] פעולת החילוץ נמשכה כשמונה שעות תחת אש כבדה. חמישה פלסטינים נהרגו ועשרות נפצעו, ובמערכת הבטחון נערכו לפגועי נקמה.[7]

למחרת ארע פיגוע רצחני ליד עלי: בשעה 4 אחה"צ רכב מסוג שברולט ובו שני מחבלים נעצר בתחנת הדלק הסמוכה לישוב. המחבלים יצאו מהרכב והחלו לירות לכל עבר. אדם אחד נהרג במקום. אזרח חמוש באקדח ירה והרג את אחד המחבלים, בעוד המחבל השני נכנס למסעדה סמוכה והמשיך בירי. שלושה בני אדם נרצחו. סך הכל נרצחו בפיגוע ארבעה בני אדם ונפצעו ארבעה נוספים. "זה פיגוע נפשע ומזעזע", אמר ראש הממשלה נתניהו. "נמשיך להלחם בטרור וננצח אותו".[8] מתחילת השנה נרצחו בפיגועי טרור28  ישראלים.[9]

בתגובה על הפיגוע ערכו מתנחלים פעולות נקם: סמוך לרמאללה הוצתו בתים של פלסטינים וביצהר פרצו עימותים בין מתנחלים שכללו יידוי אבנים. בצה"ל אמרו שהמתיישבים הללו מונעים מכוחות הביטחון להתמקד במניעת טרור. גם ראש הממשלה גינה את המעשים ואמר: "ישראל היא מדינת חוק".[10]על רקע ההסלמה התנקש צה"ל, לראשונה מאז האנתפאדה השניה חיסל צה"ל מהאוויר שלושה מבוקשים[11]. בצבא נמסר כי הם נראו יורים לעבר מחסום.[12]

בזירת הרפורמה המשפטית נודע כי הקואליציה מקדמת חוק שנועד לבטל את לשכת עורכי הדין (שנציגה משתתפים בבחירת שופטי העליון), וזאת בו ביום שבו נבחר עו"ד עמית בכר, שמתנגד לרפורמה המשפטית, לראשות לשכת עורכי הדין.[13] עו"ד אפי נוה שהיה מועדף על הקואליציה הובס בבחירות.[14]
בזירה משפטית אחרת התעוררה סערה כאשר שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים שדנים בתיקים שהוגשו  נגד ראש הממשלה אמרו לפרקליטות שקשה יהיה להוכיח שוחד בתיק 4000 (תיק ואללה-בזק) והפצירו בצדדים להגיע לעסקת טיעון.[15] "טובת המדינה מחייבת הסדר", אמרו השופטים וההחלטה על כך אמורה להתקבל ע"י היועצת המשפטית לממשלה שהתנגדה בעבר לגישור פלילי בתיקים.[16]

לאחר החיסול מהאוויר נרשמה ביהודה ושמרון דריכות שיא מחשש להסלמה. מאז הפיגוע הוקמו באיו"ש , תוך שעות אחדות,שבעה מאחזים לא חוקיים, בידיעת הדרג המדיני.[17]

[1] מעריב, 19.6.23

[2] ידיעות אחרונות, 19.6.23

[3] ישראל היום, 19.6.23

[4] ידיעות אחרונות, 20.6.23

[5] מעריב, 20.6.23

[6] ישראל היום, 20.6.23

[7] מעריב, 20.6.23

[8] מעריב, 21.6.23

[9] ידיעות אחרונות, 21.6.23

[10] ידיעות אחרונות, 22.6.23

[11] ישראל היום, 22.6.23

[12] הארץ, 22.6.23

[13] הארץ, 22.6.23

[14] ידיעות אחרונות, 22.6.23

[15] מעריב,23.6.23

[16] ידיעות אחרונות, 23.6.23

[17] ידיעות אחרונות, 23.6.23

לקריאת כל הפרקים- https://nowtv.co.il/channels/2023-2/

פרק  24: השבוע העשרים וארבע

לקראת הבחירות בכנסת לאיוש נציגיה בועדה לבחירת שופטים, הציעו בקואלציה דיל ללפיד לגנץ: בחירת נציגי הכנסת לועדה תעשה בהסכמה, תמורת תמיכת האופוזיציה בצמצום עילת הסבירות  וסמכות היועצים המשפטיים. אפשרות נוספת שהועלתה היתה לדחות את הבחירות בחודש במהלכו ינסו להגיע לסיכום. "אלה ימים קריטיים, העולם מצפה מאתנו לא להקרע לגזרים", אמר הנשיא הרצוג.[1] לקראת ההצבעה קראו שרים בליכוד לנתניהו לתמוך בבחירת נציג האופוזיציה. במה שנראה כיממה של הכרעה, העבירו גורמים בליכוד מסרים לרה"מ שיש רוב במפלגה שתומך בפשרה עם האופוזיציה בסוגיית נציגי הועדה לבחירת שופטים לטובת המשך ההדברות בבית הנשיא.[2] לא נראה היה שיש הסכמה בין נתניהו ללוין, ויולי אדלשדטין התבטא באמרו: "אם האופוזיציה תטרפד הסכמה, אתמוך בחקיקה חד צדדית של הסעיפים בקונצנזוס"[3]

נושא אחר שעלה לסדר היום הציבורי, על רקע האלימות המשתוללת בחברה הערבית, היה הכנסת השב"כ למלחמה בפשע. ראש השב"כ רונן בר הזהיר שהסטת הארגון למאבק בפשיעה תפגע במלחמה בטרור. היועמ"שית ופרקליט  המדינה הביעו בפני נתניהו את חששם שמעורבות השירות בנושא תפגע בזכויות האזרחים הערבים.[4] גם בכירים במשטרה יצאו נגד עמדת נתניהו והשר לבטחון בן גביר שתמכו במעורבות השב"כ.[5]

בכירים בישראל העריכו שארה"ב תמנע מהגדרת ההבנות עם איראן כהסכם. להערכתם בממשל ביידן מנסים להימנע  מהצבעה בקונגרס כפי שהחוק מחייב במקרה של הסכם והם יעדיפו לחתור להבנות שלא ברור אם יקבלו תוקף רשמי.[6]

לקראת ההצבעה על נציגי הועדה לבחירת שופטים הריכו שנתניהו יאפשר את בחירתה של נציגת האופוזיציה לועדה. מקורבים לראש הממשלה העריכו שהוא יזכה לגיבוי של שרים כמו דודי עאסמלם ומירי רגב, בתמורה לקידום סעיפים ברפומרמה המשפטית. "נתניהו הבין שבכל מקרה יפסיד את הקרב ולכן הוא מוכן להתפשר", אמר גורם בליכוד.[7]

אבל, בהצבעה עצמה ניצחה האופוזיציה. מה שהחל כתרגיל פוליטי הפך למפלה כואבת לקואליציה של נתניהו. ראש הממשלה ניסה לעכב בחודש את בחירת הנציגים לועדה לבחירת שופטים, אך ח"כ טלי גוטליב סירבה להסיר את מועמדותה. התוצאה היתה שח"כ קארין אלהרר מהאופוזיציה נבחרה בזכות מורדים מהימין. הקואליציה נותרה ללא נציג. גנץ ולפיד הודיעו שהשיחות בבית הנשיא מוקפאות ונתניהו תקף חזרה: "הם חיפשו דרך לפוצץ את השיחות".[8] "מאבד אחיזה", היתה הכותרת ב"ישראל היום", שהתייחסה למצבו של נתניהו.[9] זהו "הכשלון הכי גדול של ממשלות הימין", אמרו בכירים בליכוד, ומובילי המחאה נערכו להפגנות גדולות במוצאי שבת. "נלחם וננצל", אמרו ראשי המחאה.[10]

למרות תבוסת הקואליציה, המשיך שר המשפטים לוין למצוא חלופות שיאפשרו לקדם לפחות חלקים מתכניתו המקורית. "אם המשא ומתן יתפוצץ, יעניק רה"מ ללוין רוח גבית למציאת נוסחה חדשה להקמת הועדה", אמרו מקור בליכוד.[11]

ברחבי העולם התרבו הדיווחים על התקרבות במגעים בין ארה"ב לאיראן בנוגע להסכם גרעין מוגבל. בושינגטון סרבו לאשר את הדברים, אך דווקא בטהרן יישרו קו עם הדיווחים וציינו ששני הצדדים רוצים למנוע הסלמה. בירושלים לא התייחסו פרסומים, אך הדגישו גם אם יתגבש הסכם – הוא לא יחייב את ישראל.[12]

אבל תשומת הלב העיקרית בישראל הוקדשה לנושא אחר לגמרי: המאבק על ראשות לשכת עורכי הדין. הקואליציה ניסתה להסתער על הלשכה ולצד תמיכתה בעו"ד אפי נוה שכבר מילא את התפקיד ושב להתמודד עליו, פעלו ח"כים להשגת רוב במועצת הלשכה , שבוחרת את נציגיה בועדה. תנועות המחאה קידמו את המועמדות של עו"ד עמית בכר, שאף נאם בהפגנת הענק השבועית בתל אביב.[13] המאבק על הרפורמה התמקד כעת בבחירת ללשכת עורכי הדין.[14]

[1] מעריב, 12623

[2] ידיעות אחרונות, 13.6.23

[3] ישראל היום, 13.6.23

[4] הארץ, 12.6.23

[5] ישראל היום, 12.6.23

[6] הארץ, 13.6.23

[7] ידיעות אחרונות, 13.6.23

[8] ידיעות אחרונות,15.6.23

[9] ישראל היום,15.6.23

[10] 15.6.23

[11] ידיעות אחרונות, 16.6.23

[12] מעריב, 18.6.23

[13] ידיעות אחרונת, 18.6.23

[14] הארץ, 18.6.23

לקריאת כל הפרקים- https://nowtv.co.il/channels/2023-2/

פרק 23: השבוע העשרים ושלושה

בעוד שהרוגי הפיגוע בגבול מצרים הובאו למנוחות ומסקנות תחקיר התקרית גובשו לקראת הצגתם לרמטכ"ל[1], המשיכו יוזמי הרפורמה במהלכים לקידומה. המוקש הבא הסתמן בהקשר להרכב הועדה לבחירת שופטים, כאשר ההכרעה בידיים של נתניהו: לשמור על המסורת ולאפשר מינוי חבר כנסת מהאופוזיציה לועדה, או להכנס לעימות שעלול לפוצץ את השיחות בבית הנשיא. שר המשפטים יריב לוין כלל לא התכוון לכנס את הועדה לאחר בחירתה. גם בצד השני התקשו יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד ובני גנץ להגיע להסכמה על הנציגה שלהם לועדה.[2] ובינתיים, נראה היה שגם החריף הקרע בין נתניהו ללוין, על רקע ההתפתחויות הללו. על פי הדיווחים, היו השניים בדרך לפיצוץ, כשבליכוד זעמו על לוין בטרפוד הצעות פשרה ובהעלאת הצעות לא רציונליות, אך הבהירו: נתניהו לא מוכן לשמוע על אפשרות שיתפטר מתפקידו כשר משפטים.[3]

נתניהו החליט לדחות את ההכרעה על הרכב הועדה, כאשר בליכוד לחצו עליו שלא לכלול  חברי אופוזיציה בועדה להרכב שופטים. במקביל, המשיכה החברה הערבית לדמם,  כשהמדינה היתה חסרת אונים. מספר הנרצחים מתחילת השנה היו 91 קורבנות, כשביממה האחרונה בלבד התווספו עוד שלושה בני אדם לסטטיסטיקה העגומה.[4] בתוך כך, עמד האגף למיגור הפשיעה הערבית במשטרה על סף סגירה.[5]

דיווחים שהתקבלו בישראל גילו שארה"ב ואיראן התקדמו לקראת הסכם גרעין חדש, כשההבנות אמורות לכלול הסכמה איראנית לעצור העשרת אורניום לרמות גבוהות תמורת הקלה בסנקציות. בישראל העריכו שיתכן ויגובש הסכם מוגבל בתוך שבועות.[6]

במקביל, חשפה טהרן טיל היפרסוני חדש- הפתאח, שעל פי מקורות מסוגל לשאת ראש חץ גרעיני ולשנות מסלול תוך כדי הפעלה. "יצרנו כוח התרעה", אמר נשיא איראן. שר הבטחון יואב גלנט העביר מסר לארגוני הטרור בצפון: "אם חזבאללה יעשה טעות- נחזיר את לבנון לעידן האבן".[7] אבל תושבי הצפון עצמם לא יכלו לישון בשקט: נתגלו כשלים חמורים בתכנית למיגון ישובי הצפון. משרד הבטחון וצה"ל הציבו עשרות מיגוניות, אלא שמרביתן מוזנחות וממוקמות הרחק מריכוזי אוכלוסין. "המדינה מפקירה אותנו", אמרו תושבים בצפון.[8]

לנוכח ההתפתחויות האחרונות במצב הבטחוני, ומה שנראה היה כעליית מדרגה, העריכו בישראל שאם נתניהו וגלנט יציעו- הקבינט יאשר תכנית לתקיפה באיראן.[9] בממשלה עצמה התמקדו ברפורמה המשפטית:  בסביבת נתניהו איבדו את הסבלנות וזעמו על שר המשפטים שמעכב את התחימה על הקמת ועדת החקירה לפרשת שימוש המשטרה בתוכנת פגסוס. למרות זאת, העריכו שאם עד מועד הבחירות לועדה למינוי שופטים לא תושג הסכמה עם האופוזיציה- ימנה נתניהו שני נציגים מהקואליציה כדי להמנע מפיצוץ עם לוין.[10]

בסוף השבוע הדרדר המצב בחברה הערבית: בכפר יפיע ארע טבח בו נרצחו יחד חמישה בני אדם שישבו במתחם לשטיפת מכוניות, ונורו למוות. ראש הממשלה אמר כי יערב את השב"כ בנעשה בחברה הערבית, ושעה לאחר מכן ארע רצח נוסף ליד כפר קאסם.[11] "מפקירים אותנו", טענו בחברה הערבית, לנוכח מה שנראה כאובדן שליטה מוחלט של המשטרה והממשלה.[12] על רקע חוסר המשילות והקריאות לפיטורי השר לבטחון פנים אמר נשיא המדינה: "זה מצב חירום".[13] בסוף השבוע חצה רף ההורים את ה-100, כשבסוף השבוע נרצחו ארבעה בני אדם.[14]

במוצאי שבת שוב יצאו רבבות לרחובות. על רקע החשש מפיצוץ המגעים בבית הנשיא, התכוונו גורמים בקואליציה לפנות לאופוזיציה ביוזמה לדחות את ההצבעה על בחירת נציגי הכנסת לועדה למינוי שופטים. הקרב על בית המשפט העליון.[15]

[1] ישראל היום, 5.6.23

[2][2] ידיעות אחרונות, 5.6.23

[3] מעריב, 5.6.23

[4] ידיעות אחרונות, 6.6.23

[5] ידיעות אחרונות, 7.6.23

[6] הארץ, 7.6.23

[7] ידיעות אחרונות, 7.6.23

[8] ישראל היום, 7.6.23

[9] ישראל היום,8.6.23

[10] מעריב, 8.6.23

[11] מעריב, 9.6.23

[12] ידיעות אחרונות, 9.6.23

[13] ישראל היום, 9.6.23

[14] הארץ, 11.6.23

[15] מעריב, 11.6.23

לקריאת כל הפרקים- https://nowtv.co.il/channels/2023-2/

פרק 22: השבוע העשרים ושניים

ארבעה שרים בכירים בליכוד הודו בשיחות סגורות שהרפורמה המשפטית כבר מתה. "מבחינת נתניהו, ששיחות ההדברות ימשכו לנצח", ניתחו את תמונת המצב בסוף חודש מאי 2023, והסבירו: "האירוע הזה התנהל בצורה רשלנית וגרם נזק לישראל בארץ ובעולם.  ראש הממשלה רואה בדיוק לאן נוטה הכף" אמרו הבכירים ל"ידיעות אחרונות". "נתניהו לא רוצה להעניק למחאה 'תמונת ניצחון', אבל גם לא לקומם עליו את תומכי המהלך בקרב הגוש התומך בו", כתב יובל קרני שציין כי מסיבות אלה לא מתכוון נתניהו לתת אור ירוק לשר המשפטים לוין וליו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן להמשיך במהלך. "מהלך כזה לא עושים בכנס אחד של הכנסת, גם לא בשניים. זאת טעות", הסביר שר בכיר.[1]

יוקר המחיה המשיך להקשות על התושבים. של המצב הכלכלי פורסם שרבים לא יכולים להרשות לעצמם תרופות הדורשות השתתפות עצמית וכי הם נאלצים לוותר על תרופות וטיפולים.[2] "יוקר המחיה- בראש סדר העדיפות", הכריז ראש הממשלה ורמז בישיבת הממשלה על שינוי כיוון במדיניות הקואליציה. כשברקע נמשכו השיחות בבית הנשיא על הרפורמה, הדגיש נתניהו את המאבק ביוקר המחיה. בקואליציה דרשו לחוקק בהסכמה את צמצום עילת הסבירות ואת חוק היועמ"שים ובאופוזיציה המתינו להחלטה בנוגע להרכב הועדה לבחירת שופטים.[3]

"הרפורמה לא מתה אבל יש מאמץ להסכמות בהידברות", אמר נתניהו על רקע פגישה נוספת בין צוותים של הקואליציה והאופוזיציה ששבו לדון במתווה פשרה, לאחר שלושה שבועות של נתק.[4]

תושב חרמש, מאיר תמרי, בן 32, הרצח בעת שמחבלים ארבו למכוניתו וירתה בו למוות.[5] היה זה פיגוע הירי השני בשומרון בתוך יומיים ותושבי האזור דרשו מהממשלה לצאת למבצע בשומרון. "החיים שלנו שווים פחות משל תושבי תל אביב", אמרו.[6]

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון אמיר שקידום הרפורמה המשפטית הוביל להיחלשות השקל ולגידול באינפלציה. הוא רמז שאם השקל ימשיך להיחלש-יאלץ להעלות שוב את הריבית.[7] במקביל, הועלתה ע"י הקואליציה הצעה לפזר את לשכת עורכי הדין (שלה נציגות בוועדה למינוי שופטים).[8]

במקביל הזהיר האו"ם ממשבר הומינטרי בעזה בשל הפסקת הסיוע במזון. מקורות דיפלומטיים צצינו שהסיבה לעצירת המימון נעוצה בהפניית משאבים לאורקריאנה ובהעדר אופק מדיני באזור.[9]

דיווח דרמטי ב"אקונומיסט" סיפק כי בשעה שהעולם עצם עיניים, נמצאת איראן על סף נשק גרעיני. עם מלאי האורניום שברשותם יכולים האיראנים לייצר את החומרים הנדרשים לפצצה גרעינית בתוך 12 יום בלבד. שלוש וחצי שנים לאחר שחשפה ישראל את קיומו של אתר חשוד באיראן הודיעה סבא"א שאיראן נתנה הסברים נוספים והחקירה בענין לא תמשך.[10]  ישראל יצאה נגד החלטת הועדה לאנרגיה אטומית וטענה שסבא"א נכנעה לאיראן. "אנו עלולים להידרש לממש את חובתנו להגן על המדינה", הזהיר שר הבטחון יואב גלנט.[11]

השבוע הסתיים בפיגוע רצחני בגבול מצרים: 3 חיילים נרצחו מירי של מחבל מצרי, שאיש לא הבחין בו כשחצה  את הגדר. רק לאחר שעות, שהתברר מה קרה, החל מרדף אחר היורה.[12] מהתקרית עלו שאלות קשות בנוגע לתפקוד הכוחות בשטח. "ארוע קשה, נפיק את הלקחים", אמר הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי. "זהו אירוע חמור וחריג שייבדק עד תם", אמר ראש הממשלה נתניהו.[13]

[1] ידיעות אחרונת, 29.5.23

[2] ישראל היום, 29.5.23

[3] מעריב, 29.5.23

[4] ידיעות אחרונות, 30.5.23

[5] ידיעת אחרונות, 31.5.23

[6] ישראל היום, 31.5.23

[7] הארץ, 31.5.23

[8] מעריב, 1.6.23

[9] הארץ, 1.6.23

[10] ידיעות אחרונות, 1.6.23

[11] מעריב, 2.6.23

[12] ידיעות אחרונות, 4.6.23

[13] מעריב, 4.6.23

לקריאת כל הפרקים- https://nowtv.co.il/channels/2023-2/

פרק 21: השבוע העשרים ואחד

המצב הכלכלי לא האיר פנים לתושבי ישראל. נגיד בנק ישראל אמור היה להכריז על עוד גזירה מכאיבה- העלאת הריבית, שתגרום לזינוק בתשלומי המשכנתא. היה זה רק לפני מעט יותר משנה כאשר הריבית היתה בשפל של כל הזמנים- 0.1% ,אך מאז היא עלתה ולעתה, ושוב עלתה. התוצאה: בעלי המשכנתאות ישלמו הרבה יותר, והקפאון בשוק הנדל"ן יחריף מומחים הסבירו שלבנק ישראל לא נותרה ברירה לנקוט בצעד זה, לנוכח האינפלציה הדוהרת.[1] בפעם העשירית ברציפות העלה הנגיד את הרבי ברבע אחוז והעמידה על 4.75%.[2]

המו"מ בין הצדדים, בחסות הנשיא, על מציאת פשרה לרפורמה המשפטית תקוע, ועל הממשלה הוצב איום מתוך הקואליציה: אגודת ישראל דרשה הגדלה של 612 מיליון שקל, או שתתנגד לתקציב המדינה. השרים פרוש וגולדקנופף התנו את תמיכתם בתקציב בקבלת ההסכמים שהובטחו להם בהסכמים הקואליציוניים. בעצמה יהודית רמזו שלא יתמכו בתקציב אם לא יועברו מלוא הכספים לנגב ולגליל.230 כלכלכנים כתבו מכתב לראש הממשלה והזהירו: העברת התקציב כפי שהיא, תהפוך את ישראל למדינה נחשלת.[3] ובעוד נתניהו דוחק בשותפיו לאשר את התקציב, אמרו בכירים בקואליציה אמרו שהם נזהרים שלא להצית שוב את המחאה. הדברים נאמרו על רקע ידיעות על צעדים נפיצים לשינוי חד צדדי בהרכב הועדה לבחירת שופטים.[4]

הכנסת החלה לדון בתקציב המדינה, ובדרך הושגו הסכמות עם המפלגות החרדיות ועם עוצמה יהודית.[5] הסכום שניתן להם תמורת התמיכה בתקציב- חצי מיליארד שקל.

ועל רק כל אלה הזהיר ראש אמ"ן, אלוף אהרן חליווה: "חזבאללה על הגדר". הוא הזהיר שנסראללה קרוב לעשות טעות שעלולה לדרדר את האזור למלחמה גדולה ואמר שישראל חייבת לנצל את הזמן כדי להיערך.[6] על רקע ההתחממות החזית הצפונית שלח הרמטכ"ל רב אלוף הרצי הלוי מסר לטהרן: "יש לנו יכולת לפגוע באיראן". לאחר שנחשף מתקן גרעין תת קרקעי הבהיר הרמטכ"ל: "אנחנו לא אדישים למה שאיראן מנסה לעשות, וגם להם קשה להשאר אדישים נוכח הקו שאנו נוקטים בו". על הסיכוי לפיצוץ בצפון, אמר הלוי: "חזבאללה מורתע ממלחמה כוללת".[7]

ההצבעה על התקציב יצאה לדרך וראש הממשלה אמר מעל דוכן הכנסת: "נפתיע במאבק ביוקר המחיה". יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד אמר: "התקציב הזה מפרק את המדינה".[8] ראש הממשלה לא נשאר חייב והאשים את לפיד כי בתקופת ממשלתו הועיברו 53 מיליארד שקלים לאחים המסלמים. "ועכשיו אני שומע בכי ונהי?", תהה.[9]

בית"ר ירושלים זכתה בגביע המדינה בכדורגל לאחר שניצחה 3-0 את מכבי נתניה, אך שחקניה לא זכו להניף את הגביע. אלפים מאוהדיה פרצו למגרש ואילצו את המאבטחים למלט מהמקום את נשיא המדינה בוז'י הרצוג.[10]

ערב חג השבועות נחשפו ב"ידיעות אחרונות" הדרישות הסעודיות שהועלו במהלך המגעים שלה לנורמליזציה עם ישראל- עסקת נשק, מטוסי אף-35 והעשרת אורניום עמדו במרכזם של המגעים בציר וושינגטון, ריאד וירןשלים.[11]

ראש הממשלה נתניהו הודיע על  כוונתו לחזור לעסוק בשינויים במערכת המשפט, "בהסכמה רחבה כל האפשר". ההודעה הסעירה את מתנגדיו. גנץ ולפיד איימו לפוצץ את המגעים בבית הנשיא, ומנגד לחצו בליכוד לקבוע תאריך לסיום  המגעים והצביעו על מועד כינוס הועדה למינוי שופטים, בעוד כשלושה שבועות.[12]

בסוף השבוע שוב הפגינו אלפים, זה השבוע ה-21 ברציפות, נגד הרפורמה.[13] "אנחנו הצבעה אחת מדיקטטורה" הזהירו המתנגדים. על רקע האיתותים מכיון נתניהו שטפו המונים את הרחובות והזהירו שהמגעים בבית הנשיא הם תכסיס.[14]

[1] ידיעות אחרונות, 22.5.23

[2] ידיעות אחרונות, 23.5.23

[3] מעריב, 22.5.23

[4] הארץ, 22.5.23

[5] מעריב, 23.5.23

[6] ידיעות אחרונות, 23.5.23

[7] ידיעת אחרונות, 24.5.23

[8] ישראל היום, 24.5.23

[9] ידיעות אחרונות, 24.5.23

[10] מעריב, 24.5.23

[11] ידיעות אחרונות, 25.5.23

[12] מעריב, 25.5.23

[13] ידיעות אחרונת,28.5.23

[14] מעריב, 28.5.23

לקריאת כל הפרקים- https://nowtv.co.il/channels/2023-2/

פרק 20: שבוע העשרים

הרפורמה המשפטית טרם ירדה מהפרק, מבצע "מגן וחץ"  רק הסתיים וישראל שוב ניצבה בפני סערה חדשה: במרכז השלטון המקומי הכריזו על שביתה כללית ללא הגבלת זמן, לאחר שדרישתם לגנוז את "חוק הארנונה" שיזמה הממשלה לא נענתה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התבצר בעמדתו, ואמר: "לא ניכנע".[1] לפי תכנית האוצר, יועברו כספים מהרשויות הגדולות לטובת בניה ברשויות אחרות. "מנסים להביא אותנו לקריסה", אמרו ראשי רשויות על הרעיון שהפך למשבר שהשפיע על חיי כל האזרחים במדינה לאחר שהרשויות הודיעו כי מערכת החינוך לא תפתח, לא ינתנו שירותים והזבל ייערם.[2]

תושבי הדרום החלו לחזור בהדרגה לשגרה, ומלבד רקטה אחת שנורתה משטח הרצועה "בשל טעות אנוש", לטענת הג'האד האסלאמי.[3] עמוס הראל, הפרשן הצבאי של "הארץ", כתב שישראל השיגה במבצע בעזה את המטרות הצנועות שסימנה לעצמה.[4]

ועל רקע זה נודע ששר המשפטים יירב לוין מסרב לותר על הרפורמה המשפטית. הוא רמז שאם עד סוף מושב הקיץ של הכנסת לא יעבור לפחות חלק ממנה, יתפטר מתפקידו. "מה יש לי לחפש בתפקיד?", שאל. בטורקיה התנהל מאבק צמוד על הנשיאות בין ארדואן ליריבו קיליצ'דראולו.[5]

המצב הכלכלי המשיך להתדרדר: מדד המחירים לצרכן זינק ועלה ב-0.8% בחודש שעבר, מה שעלול היה לגרור העלאה נוספת של הריבית על ידי נגיד בנק ישראל. מחירי הדירות נותרו ללא שינוי לעומת העליה שנרשמה במחירי הירקות, הפירות, התחבורה, ההלבשה והתרבות.[6] בעוד נמשכה השביתה בשלטון המקומי, שאל גד ליאור ב"ידיעות אחרונות": "הממשלה הבטיחה להלחם ביוקר המחיה? אז הבטיחה" וציין שבעקבות העליה במדד צפייה הכבדה נוספת על בעלי המשכנתאות לנוכח העלאת המדד.[7] הכלכלנית הראשית באוצר הורידה את תחזית הצמיחה השנתי ל-2.7% בלבד והזהירה שוב מפני השפעת המהפכה המשפטית על כלכלת ישראל. "אי הודאות פוגעת במשק", הזהירה והציגה גם ירידה בגביית המסים, בניגוד להצהרת שר האוצר.[8]

ברחובות הערים המשיכה האשפה להעירם. "אנחנו הופכים למזבלה", מחו תושבים וראשי רשויות איימו לפנות לבג"צ בעתירה נגד "קרן הארנונה". בחסות בית  הנשיא נמשכו שיחות ההדברות בנוגע לרפורמה ויו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ שמחה רוטמן, אמר: "אם האופוזיציה תמשיך בסרבנות- נתקדם באופן עצמאי".[9] על פי פרסומים, נראה היה שהסתמנה הסכמה לפיה החלטות ממשלה לא ייפסלו בשל אי סבירות.[10]

בזירה הפוליטית שוב החרימה "עוצמה יהודית" את ההצבעות בכנסת, הפעם בשל חילוקי דעות סביב תקציב המדינה.[11] ראש הממשלה לא סיים את ההתמודדות מול המרד של עוצמה יהודית, וכבר הוא ניצב בפני חזית חדשה: שר השיכון גולדקנופף דרש תוספת של חצי מיליארד ₪ עבור החינוך החרדי ואיים בהתנגדות לתקציב. אחד מבכירי הקואליציה יצא נגד בן גביר, ואמר: "אכפת לו יותר סיקור תקשורתי מלשמור על הממשלה".[12]

אירועי "יום ירושלים" נפתחו עם "מצעד הדגלים" שעבר גם בעיר העתיקה. מלבד סיכול ניסיון פיגוע באיו"ש ועימות בין יהודים וערבים, לא נרשמו אירועים חריגים. "הבטחנו להחזיר את הכבוד הלאומי, וכך עשינו", אמר ראש הממשלה נתניהו.[13]

לקראת הישורת האחרונה לאישור תקציב המדינה, שוב בלטו הקרבות בתוך הקואליציה. "אסור לפתוח מחדש את תקציב המדינה", אמר נתניהו על דרישותיהם של שותפיו הקואליציוניים.[14] והוא ציין ששר האוצר אינו מהליכוד ולכן אין לו שליטה עליו, ואילו שר האוצר סמוטריץ אמר שהענות לדרישות גולדקנופף כמוה כהתאבדות.[15] גורמים במערכת החינוך הזהירו שההסכמים הקואליציוניים יובילו לנטישת המוסדות הממלכתיים לטובת מוסדות פרטיים.[16]

גורמים מטעם ראש הממשלה ניסו לתווך בין שר  האוצר ובכירי עוצמה יהודית ואגודת ישראל במטרה לגבש פשרה לפני תחילת ההצבעה על התקציב בכנסת. השר גולדקנופף איים להתפטר, כשבמוצאי שבת שוב הפגינו רבבות בצומת קפלן ובמוקדי מחאה ברחבי הארץ."די לביזת הקופה הציבורית", קראו.[17]

[1] מעריב, 15.4.23

[2] ידיעות אחרונות, 15.4.23

[3] מעריב, 15.5.23

[4] הארץ, 15.5.23

[5][5] ידיעות אחרונות, 15.5.23

[6] ידיעות אחרונות, 16.5.23

[7] ידיעות אחרונות, 16.5.23

[8] ידיעות אחרונות, 17.5.23

[9] מעריב, 17.5.23

[10] הארץ, 17.5.23

[11] מעריב, 18.5.23

[12] ידיעות אחרונות, 19.5.23

[13] מעריב, 19.5.23

[14] ידיעות אחרונות, 21..23

[15] ישראל היום, 21.5.23

[16] ישראל היום, 21.5.23

[17] מעריב, 21.5.23

לקריאת כל הפרקים- https://nowtv.co.il/channels/2023-2/

פרק 19: השבוע  התשעה עשר

כשנפתח השבוע ה-19 של שנת 2023 נראה היה שמדובר בעוד שבוע שגרתי, ביחס לתקופה האחרונה. השר לביטחון פנים איתמר בן גביר החרים את ישיבת הממשלה ובליכוד החלו לאבד את הסבלנות לתרגילים שלו. "הוא מתעסק רק בתשומת הלב התקשורתית", אמרו שם. מנגד, בסביבתו של יו"ר עוצמה יהודית הבהירו שהוא לא מעונין בפירוק הממשלה. באופוזיציה זעמו על אישורו של "חוק החשמל הכשר" שיביא לעלייה במחיר החשמל ויחמיר את יוקר המחיה.[1]

בן גביר המשיך לגרוף כותרות, כאשר התעקש לנאום כנציג הממשלה בקבלת הפנים השנתית של האיחוד האירופי בישראל, חרף התנגדות מדינות האיחוד למדיניותו. הוא הבהיר שלא יהסס למתוח בנאומו ביקורת על הקו האירופי ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני. התעקשותו איימה ליצור עימות בין אירופה לממשלת הימין בישראל. שגרירי מדינות האיחוד קיימו פגישה חריגה כדי לתאם את תגובתם לנאום השר.[2] על רק המתיחות בין בן גביר לנתניהו והחרמתו את ישיבת הממשלה, אמר אחד השרים שחבל שהשר לבטחון לאומי לא המשיך את "השביתה" שלו גם לאירוע של האיחוד האירופי. מדינות האיחוד שקלו לדחות את הכנס.[3]

בדיונים על התקציב הסתמן העברת 12 מיליארד שקל לשותפות בקואליציה: 3.7 מיליארד שקלים יועברו לישיבות, חצי מיליארד למשרד המסורת, 285 שקל לחיזוק הזהות היהודית,  225שקל למיזמים של מורשת לאומית ו-6 מיליון שקל ל"יעוץ והדרכה בטהרת המשפחה".[4] בסך הכל דובר על מיליארדים שיועברו לישיבות ולמורים בחינוך שאינו מלמד את מקצועות הליבה.[5]

בג"צ העניק לממשלת הימין מרחב נשימה, כאשר דחה את העתירה לפנות את חאן אל אחמר.[6] בהחלטה נקבע שבשל סיבות בטחוניות ניתן יהיה להמתין עם הפינוי.[7]

יעל גרימברג, שהתפרסמה כ"נאנסת משמרת", הלכה לעולמה בגיל 49 ממחלת ריאות קשה, 35 שנה אחרי האונס שזעזע את המדינה והפך סמל לרוע בלתי נתפס ולאוזלת היד של רשויות האכיפה.[8]

למחרת הודיעו שגרירי האיחוד האירופי כי ביטלו את קבלת הפנים לציון יום אירופה, בשל התעקשותו של בן גביר לנאום בו. "דעותיו סותרות את ערכינו", נמסר מטעמם ואילו בן גביר אמר שמדובר בסתימת פיות לא דיפלומטית. האופוזיציה תקפה את התנהלות הממשלה והגדירה אותה כפיגוע מדיני. "אירוםה נגד בן גביר", היתה הכותרת הראשית ב"מעריב".[9]

בענין הרפורמה המשפטית גברו הקולות שקראו לנשיא המדינה לסיים במהירות את המו"מ במהירות. באופזויציה לחצו לקבוע דד-ליין להמשך ההידברות, לעוד ימים ספורים בלבד.[10] הרפורמה ירדה אפוא מהכותרות, ובמהלך השבוע תרם למגמה זו ארוע בטחוני יוצא דופן אחר: ישראל התנקשה בשלושה מבכירי הג'האד האסלאמי. בתקיפה של צה"ל ברצועת עזה נהרגו גם עשרה אזרחים בהם שלשה ילדים. אלפי תושבים מישובי עוטף עזה פונו והתפנו מבתיהם מחשש לתגובה פלסטינית.[11]

ההחלטה על החיסול התקבלה בפורום מצומצם של ראש הממשלה ושר הבטחון, בלי כינוס של הקבינט הבטחוני. התברר שהשב"כ הביא מידע מודיעיני מדויק בזמן אמת ו-40 כלי טייס ישראלים חגו בשמי הרצועה. הפעולה היתה תגובה לירי המסיבי לעבר ישראל שבמסגרתה בוצע סיכול ממוקד  של שלושה מבכירי ארגון הג'האד האסלאמי בבתיהם. [12] המבצע כונה בשם "מגן וחץ" ואחד המחוסלים בו היה האחראי לפיגוע בכיסופים בה נרמה טלי חתואל ז"ל. בשעות האחר הצהריים חוסלה חוליה שהיתה בדרכה לשיגור טילי נ"ט. ראש הממשלה נתניהו הציע לאגני הטרור הפלסטינים: "אל תתעסקו אתנו" ושר הבטחון יואב גלנט אמר: מי שניסה אותנו חווה על בשרו את כוחה של ישראל." ראש השב"כ רונן בר גילה שישראל סיכלה כוונה לבצע ירי רקטות לעבר ישראל גם  משטח יהודה ושומרון.[13]

שרשרך החיסולים של ראשי הג'האד האסלאמי נמשכה:ראש מערך הרקטות של הארגון וסגנו- חוסלו. לאחר חיסול שלושת בכיריו שהחלו את סבב הלחימה הנוכחי, ספג אפוא הארגון מהלןמה נוספת עם חיסולם של שניים מהאחראים הישירים לירי הרקטות על ישראל. באישון לילה חוסל מפקד הכוח הרקטי של הג'האד האסלאמי בעזה, עלי ע'אלי,  יחד עם אחיו, שגם הוא היה מפקד בארגוו וכן מפקד נוסף. שעותץ לאאר מכן חוסל סגנו של ע'אלי[14].הג'האד האסלאמי המשיך לירות: ברחובות נהרג אדם מפגיעה ישירה בבית. היה זה הקרבן הישראלי הראשון במבצע.[15]

בסוף השבוע, בעוד נועה קירל, נציגת ישראל, עלתה על במת תחרות האירויזין עם שירה "פנומנל",, נודע כי הפסקת האש בין ישראל לג'אהד האסלאמי נכנסה לתוקף.[16] לאחר חמישה ימים שבמהלכם ירה הג'האד האסלאמי כ-1300 רקטות מרצועת עזה, הגיע מבצע "מגן וחץ" לסיומו. לכולם היה ברור שהסבב הבא הוא רק ענין של זמן.[17]

[1] מעריב, 8.5.23

[2] הארץ, 8.5.23

[3] ישראל היום, 8.5.23

[4] ידיעות אחרונות, 8.5.23

[5] הארץ, 8.5.23

[6] הארץ, 8.5.23

[7] מעריב, 8.5.23

[8] ידיעות אחרונות, 8.5.23

[9] מעריב, 9.5.23

[10] ישראל היום, 9.5.23

[11] הארץ, 10.5.23

[12] ידיעות אחרונות, 10.5.23

[13] מעריב, 10.5.23

[14] ידיעות אחרונות, 12.5.23

[15] מעריב,, 12.5.23

[16] ישראל היום, 21.5.23

[17][17] ידיעות אחרונות, 21.5.23.

לקריאת כל הפרקים- https://nowtv.co.il/channels/2023-2/

פרק 18: השבוע  השמונה עשרה

בתחילת השבוע ה-18 של שנת 2023 נראה היה כי הסוגייה הנפיצה של חוק הגיוס תדחה שוב, כאשר הסתמן שביהדות התורה יצביעו בעד תקציב המדינה, בלי קשר לחוק הנפיץ.[1] במקביל, שב לסדר היום נושא יוקר המחיה. מחיר החלב זינק ב-8 אחוז לפחות, כאשר במקביל החליטה הממשלה להעניק מענק חודשי להורים עובדים עבור כל ילד בגיל 0-3 באמצעות נקודות זיכוי מס הכנסה וכן להוזיל את עלות מעונות היום.[2] "הצלילה בסקרים והביקורת הפנימית עשו את שלהן. לאחר ארבעה חודשים של התכתשויות על החקיקה המשפטית, ביקשו נתניהו וסמוטריץ' להורי הפעוטות על הורדה משמעותית במחירי המעונות המפוקחים", נכתב ב"מעריב".[3]

חקיקת המהפכה המשפטית אמנם הוקפאה, אבל יו"ר המחנה הממלכתי ח"כ בני גנץ הודה שהנשבר רחוק מסיומו. "אם ימרחו אותי, אחליט מה לעשות", אמר עם פתיחת כנס הקיץ של הכנסת. ראש הממשלה נתניהו אמר במליאה: "אנחנו נחושים להגיע להסכמות רחבות". הוא ביקש מהחרדים לדחות את חוק הגיוס, כאשר יו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד הציג מתווה חלופי ואמר: "אי אפשר להמשיך ככה".[4]

בקואליציה שקלו למנות שני שופטים לבית המשפט העליון בהסכמת הנשיאה אסתר חיות. נשקלה גם האפשרות שלא למנות נשיא חדש עם פרישה וזאת עד לשינוי "שיטת הסניוריטי" שהיתה נהוגה עד כה, ולפיה התמנה לנשיא העליון השופט בעל הותק הרב ביותר בבית המשפט.[5]

האלימות בחברה הערבית הגיעה לשיאים חדשים. גופותיהם של בראאה מסארווה בת 26 ושני ילדיה הקטנים- בני שנתיים וחצי שנה, נמצאו בביתם עם סימני דקירה. הבעל מחמד נעצר כחשוד במעשה.[6] בחברה הערבית הזדעזעו ממספר הקרבנות שנרשם במעשי רצח מתחילת השנה- 64 בני אדם נרצחו בחברה  הערבית במשך ארבעה חודשים.[7] השר לבטחון פנים איתמר בן גביר החל לעסוק במבחן הבא של ממשלת הימין: יום ירושלים. סוכם שתוואי מצעד הדגלים המסורתי לא ישונה וכי אם תוגבר הכוונת יועברו  הסמכויות לטיפול בענין מבן גביר לנתניהו.[8]

ואז, לפתע, התלקח הדרום. החמאס ירה רקטות על עוטף עזה בעקבות מותו בכלא של האסיר שובת הרעב חאדר עדנאן. בתוך דקות נורו לשדרות 26 רקטות ובישראל נערכו להסלמה. נמסר שבכירי חמאס וג'האד אסלאמי ירדו למחתרת בעקבות חשש מפעולה ישראלית.[9] במקביל, התחמם גם הצפון עם תקיפה אווירית  נוספת שיוחסה לישראל בסוריה.[10]

הסבב הקצר הסתיים לאחר תגובה ישראלית קצרה. לאחר לילה של חילופי אש נשמר השקט בגבול עזה. חברי סיעת "עוצמה יהודית" זעמו על "התגובה הישראלית הרפה" בעזה והודיעו שלא יגיעו במחאה להצבעות בכנסת.  בליכוד זעמו על החלטת בן גביר לשבור את הכלים דווקא בעיצומה של הסלמה בטחונית ואמרו לו: "אתה לא חייב להישאר בממשלה". אם לא די בכך, הסתמן גם משבר מול "יהדות התורה" שאיימה: "אם מתווה הגיוס לא יעבור, הממשלה תתפרק".[11]

תושבי שדרות ועוטף עזה הפגינו נגד מדיניות הממשלה והאשימו אותה: "הפקתם אותנו". הם לא ידעו עדיין מה מצפה להם בעוד חמישה חודשים. בינתיים הסתפקו במחאה על התגובה הישראלית לאחר ירי הרקטות. "אולי אם זה היה קורה במרכז הארץ התגובה היתה שונה", תהו."ההבטחה לממשלת 'ימין מלא-מלא' התנפצה מול המציאות הבטחונית הובילה למאבק כוחות בקואליציה", נכתב ב"ידיעות אחרונות". בתגובה לאמירות של אנשי הליכוד לפיהן לא חייב בן גביר להישאר בממשלה, הוא אמר: "שנתניהו יפטר אותי". השר לביטחון פנים הדגיש שאם נתניהו לא ינקוט במדיניות ימין, לא יקבל ראש הממשלה "את האצבעות שלנו".[12]

במבצע נועז, שחלקם לבושים בבגדי נשים, הגיעו לוחמי יחידת הימ"מ עד ללב הקסבה הצפופה בשכם וחיסלו את מבצעי הפיגוע בבקעה שבו נרצחו לוסי די ובנותיה, מאיה ורינה. "בעולם יוכלו לישון טוב יותר כאשר המחבלים הללו כבר אינם בין החיים", אמר אב המשפחה ליאו די.[13]

המצב ביהודה ושומרון הוגדר כנפיץ ביותר מזה עשרים שנה[14], ועל הפרק כבר עמד מבצע צבאי נוסף בשומרון. ההערכה היתה  שלא צפויה רגיעה בקרוב.[15] בסוף השבוע חוסלו בטול כרם מחבלים שתכננן לבצע פיגועים.[16]

ההפגנות נגד הרפורמה המשפטית נמשכו גם בסוף השבוע. 210 בני אדם הפגינו זה השבוע ה-18 בתל אביב. גם האלימות בחברה הערבית לא שככה. שלושה בני אדם נרצחו במהלך סוף השבוע כשהנתונים הראו שבכל 32 שעות נרצח אדם בישראל.[17]

ורק באנגליה נראו החיים אחרת לגמרי, כמו באגדה: עידן חדש נפתח בסוף השבוע עם הכתרת המלך צ'רלס השלישי למלך בריטניה, לעיני רבבות בני אדם שגדשו את רחובות לונדון.[18] צ'רלס ורעייתו קמיליה שהוכתרה למלכה, הגיעו בכרכרה המלכותית לכנסיית וסטמינסטר. המלך נמשח בשמן זית מירושלים והכתר המסורתי הונח על ראשו. החגיגות ברחבי הממלכה נמשכו שלושה ימים.[19]

יחי המלך החדש!

[1] ישראל היום, 1.5.23

[2] ידיעות אחרונות, 1.5.23

[3] מעיב, 1.5.23

[4] ידיעות אחרונות, 2.5.23

[5] הארץ, 2.5.23

[6] מעריב, 25.2.3

[7] ישראל היום, 2.5.23

[8] ישראל היום, 2.5.23

[9] ידיעות אחרונות, 3.5.23

[10] מעריב, 3.5.23

[11] מעריב, 4.5.23

[12] ידיעות אחרונות, 4.5.23

[13] ידיעות אחרונות, 5.5.23

[14] ישאל היום, 5.5.23

[15] מעריב, 3.5.23

[16] מעריב, 7.5.23

[17] ידיעות אחרונות, 7.5.23

[18] מעריב, 7.5.23

[19] ישראל היום, 7.5.23

לקריאת כל הפרקים- https://nowtv.co.il/channels/2023-2/

פרק 17: השבוע השבעה עשר

ערב יום הזכרון לחללי מערכות ישראל אמרו משפחות שכולות לשרים: "אם אתם תבואו לטקסים-אנחנו לא נגיע". המשפחות השכולות גם הפעילו לחצים כבדים על שרים שלא שירתו בצבא לא להגיע לבתי העלמין. "ישראל מעולם לא ניצבה בפני יום הזיכרון במצב מתוח ומפולג כל כך", נכתב ב"ידיעות אחרונות".[1] שישה שרים וחברי כנסת ביטלו את הגעתם לבתי העלמין, אך השר בן גביר התעקש להשתתף בטקס.[2]

בנסיונות להגיע לפשרה בין הצדדים בנוגע לרפורמה המשפטית לא נרשמה  התקדמות. ערב יום העצמאות אף שררה פסימיות ביחס לסיכוי למצוא נוסחה בין הצדדים, אך הם המשיכו להעיד על אווירה חיובית.[3]

בטקס יום הזכרון קרא הרמטכ"ל להשאיר את עניני השעה בחוץ, וזאת בשעה שרבים מתושבי ישראל חשו ש"ההפיכה המשפטית" הפרה את החוזה בינם לבין המדינה. בחיל האויר ניסו לנצל את ההפוגה בחקיקה כדי לאחות את הקרעים ולהשיב את הביטחון בכושר המבצעי, אבל הטרור לא פסק: חמישה בני אדם נפצעו בפיגוע דריסה בירושלים. המחבל נורה בידי עובר אורח.[4]

ביום העצמאות חגגה ישראל 75 שנים להיווסדה. למרות החששות, טקס הדלקת המשואות המסורתי בהר הרצל ואירועי יום העצמאות עברו ללא הפרות סדר. חתן פרס ישראל, אמנון שעשוע, שקיבל בטקס שנערך במהלך החג את הפרס, אמר לראש הממשלה ולנשיאת בית המשפט העליון: "חייבים לשלב כוחות ולפתור את המשבר".[5]

חגיגות יום העצמאות נערכו בכל רחבי הארץ וישראלים רבים יצאו, כהרגלם, לטיולים ולפיקניקים בחיק הטבע. טייסי חיל האויר שמצאו את עצמם בשבועות האחרונים בעין הסערה, הפכו לאטרקציה המרכזית של החגיגות, עם השתתפותם של 100 כלי טיס במטס המסורתי ברחבי הארץ.[6]

אבל למחרת חזרו הפילוג והשסע בעם, כשהכנסת התכוננה לשוב בסערה מהפגרה שלה. הקואליציה התכוונה לקדם שורה של חוקים נפיצים, ובראשם הפטור מגיוס לחרדים.[7] תומכי הרפורמה החליטו להעלות הילוך וארגוני הימין נערכו להפגנה גדולה מול  הכנסת. בקואליציה הובע חשש מהמשך החקיקה, וביטוי לכך נתן מזכיר הממשלה שאמר: "המשך החקיקה לא  נמצא על סדר היום, אך איני שולט בכל ח"כ".[8] המערכת הפוליטית נערכה לשלבים הסופיים של שיחות המו"מ בתיווך נשיא המדינה.[9]

הפגנת הימין הגדולה בירושלים כונתה "הפגנת המיליון", אם כי השתתפו בה כ-200 אלף אנשים שקראו: "כן לרפורמה". שר המשפטים יריב לוין תקף בנאום חריף את בית המשפט העליון וטען שהוא מעניק זכויות לטרוריסטים ומקל על אנסים. "לא רוצים פשרה" , קראו המפגינים על רקע נסיונות ההידברות של בית הנשיא. במיצג מאורגן לבשו מפגינים סרבלים כתומים של אסירים ודרכו על כרזות ענק שעליהן הודפסו תמונותיהן של היועצת המשפטית לממשלה ונשיאת בית המשפט העליון.[10] ראש הממשלה נתניהו נמנע מלהגיע להפגנה, אך צייץ בטוויטר:   "אני מתרגש".

"אם לא נגיע להסכמה- נקבע מועד לסיום המגעים", נמסר מבית הנשיא. היו שהעריכו  שגם נתניהו כבר מבקש לרדת מהעץ ולשים מאחוריו את ההרפתקה הרת האסון, אך הוא חושש מההשלכות של צעד זה. יוסי ורטר, פרשן "הארץ" כתב שבינתיים הןא ממשיך לשלהב את הבייס המוחה נגד החלטתו שלו.[11]

ובסוף השבוע נראה כי היה שישראל נמצאת ברגעי הכרעה: במערכת הפוליטית שררה דריכות עם תחילת מושב הקיץ והמשך המגעים בבית הנשיא. מאות אלפים הפגינו, זה השבוע ה-17, ברחבי הארץ נגד הרפורמה.[12] בעוד ההצעה להשתלטות על הועדה לבחירת שופטים הוקפאה, גלגלו בקואליציה  צעד חדש וחסר תקדים: טובה צימוקי דיווחה ב"ידיעות אחרונות" כי נבחנה הצעה לפיה אחרי כל מערכת בחירות תוכל הממשלה הנבחרת למנות יועץ משפטי חדש בהתאם לרצונה.[13]

פרט לרפורמה המשפטית עמדו על סדר יומה של הכנסת גם נושא התקציב וחוק הגיוס.[14] "אם לא יועבר חוק הגיוס- לא נתמוך בתקציב", נמסר.[15]

ובתוך כל זה נדחקה ידיעה אחת לשוליים: בסוריה דווח על תקיפה ישראלית נגד מחסן אמל"ח של חזבאללה שבוצעה משטח ישראל. שר החוץ האיראני ביקר בביירות ואמר: "אנחנו כאן".[16]

[1] ידיעות אחרונות, 23.4.23

[2] ידיעות אחרונות, 24.4.23

[3] מעריב , 24.4.23

[4] הארץ, 25.4.23

[5] מעריב, 27.4.23

[6] ידיעות אחרונות, 27.4.23

[7] ידיעות אחרונות, 27.4.23

[8] הארת, 27.4.23

[9] מעריב, 27.4.23

[10] ידיעות אחרונות, 28.4.23

[11] הארץ, 28.4.23

[12] ידיעות אחרונות,

[13] ידיעות אחרונות, 30.4.23

[14] הארץ, 30.4.23

[15] ישראל היום, 30.4.23

[16] מעריב, 30.4.23

לקריאת כל הפרקים- https://nowtv.co.il/channels/2023-2/