פרק 16: השבוע השישה עשר

יום הזכרון לשואה ולגבורה פתח את השבוע ה-16 של 2023. ברחבי הארץ חיים כ-147 אלף שורדים, כמעט שליש מהם מתחת לקו העוני. הרמטכ"ל הרצי הלוי כתב באיגרת לחיילי צה"ל: "נרים את ראשנו ונמשיך לצעוד, לעשות ולהבטיח לעד שייכים בביתנו ומוגנים בארצנו".[1]

היתה זו שנה מיוחדת שבה טקסי הזכרון הלאומיים נערכו על רקע השסע בעם. לא בכדי ייחל נחום ברנע ב"ידיעות אחרונות" ליום אחד של שקט. "טוב יעשה נתניהו אם יצייד ערב יום הזכרון את השרים וחברי הכנסת שלו בדפי מסרים שאסור לסטות מהם: לא להאשים, לא להתווכח, לא להתפאר בהישגים שלא היו. יום הזכרון מבקש קודם כל צניעות. להרכין ראש, להמעיט בדברים. טוב יעשה אם יחיל את הכללים האלה גם על עצמו", כתב.

ובעניני חולין חששו בליכוד מנזק פוליטי שיביא לפירוק הממשלה על רקע חוק הגיוס. מפלגות הקואליציה טרם הגיעו להסכמות ובמערכת הבטחון כבר הבהירו שצה"ל לא יתנגד להורדת גיל הפטור מגיוס ל-23. בזירה המזרח תיכונית נרשמה התחממות בין החמאס לסעודיה. משלחת של הארגון שביקרה בממלכה לרגל ה"עומרה" (עליה לרגל למכה) ניצלה את הביקור לחיזוק מעמדו באזור.[2]

אריה דרעי הודיע כי ויתר על כסאו בממשלה ובכך תמה סאגה של שלושה חודשים. דרעי הכיר במציאות ומסר שח"כ משה ארבל ממפלגתו ימונה לשר קבוע במשרדי הפנים והבריאות. סוכנות דירוג האשראי מודי'ס הודיעה שכל עוד לא יושגו הסכמות ביחס לרפורמה המשפטית לא תשתנה תחזית דירוג האשראי של ישראל. "קידום ההפיכה מעיד שהממשלה נכונה לקחת סיכונים והמחאה נגדה מוכיחה את חוסנה של החברה בישראל", מסרה האחראית על הדירוג.[3]

טקסי יום הזכרון לשואה ולגבורה עברו ללא תקלות. "מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית היא חוף המבטחים של העם הזה", אמרה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בטקס שנעל את היום ומיינה  שעלינו לעמוד על משמר ערכי היסוד של המדינה.[4] "עבור הנאצים היינו עם אחד, ימי הזכרון נמצאים מעל לכל מחלוקת", אמר נשיא המדינה יצחק הרצוג, אך הובע חשש כבד שטקסי יום הזכרון לחללי מערכות ישראל- ישובשו. משפחות שכולות רבות קראו לפוליטיקאים להדיר רגליהם מהטקסים. 

"עדיף שיתכבדו וישבו בבתיהם", אמרו הורים שכולים על השרים והח"כים ואילו אחרים דווקא קראו להם להגיע, לנאום בצורה מכובדת ולהשאיר את הפוליטיקה בחוץ. הוחלט שבמקרה של מחאה בטקס המשואות יקטע השידור הי ובמקומו תשודר הקלטה של החזרה הגנרלית.[5]

למחרת היום הלך לעולמו היוצר יונתן גפן, שמותו איחד לרגע את אוהביו, מימין ומשמאל. זמן קצר לאחר מכן נראה היה שישראל חוזרת לשגרת הקרי על רקע הרפורמה המשפטית. על אף קריאתם של נתניהו, גלנט, גנץ ולפיד להשאיר את הפוליטיקה מחוץ לבתי העלמין הצבאיים. נראה היה שלפחות חלק מהמשפחות השכולות יבחרו למחות ביום הזכרון בדרכים שונות.  דריכות מיוחדת נרשמה לקראת הגעתו הצפויה של השר בן גביר לבית העלמין בבאר שבע, חרף התנגדות משפחות שכולות. במוצאי שבת הפגינו בתל אביב  120 אלף אנשים נגד הרפורמה ונתיבי אילון נחסמו לזמן קצר.[6]

[1] מעריב, 17.4.23

[2] הערץ, 17.4.23

[3]הארץ, 18.4.23

[4] מעריב, 19.4.23

[5] ידיעות אחרונת, 19.4.23

[6] מעריב, 23.4.23

לקריאת כל הפרקים- https://nowtv.co.il/channels/2023-2/

פרק 15:  השבוע החמישה עשר

בפתח השבוע ה-15 של שנת 2023 המשיכו כוחות הביטחון המשיכו במצוד אחר המחבלים שביצעו את פיגוע הירי בבקעת הירדן. הפלסטינים איתרו את המכונית שבה נסעו המחבלים שרצחו את האחיות רינה ומאי דיי, שהובאו למנוחות, שעה  שאמם נאבקה על חייה.[1] האם, לוסי, נפטרה למחרת היום."היינו שבעה ונותרנו ארבעה", אמר אב המשפחה, ליאו די, שנפרד בדמעות מאשתו.[2]

בתוך כך, פרסם "הארץ" שצה"ל יסיט גדוד מהמצוד אחר המחבלים על מנת לאבטח צעדה למאחז הבלתי חוקי אביתר, בהשתתפות שמונה שרים.[3] ההפגנה באה עם דרישה להסדיר את המאחז ולאפשר את שיבת המשפחות שהתגוררו בו לבתיהם.

למרת, על הרקע החשש מהסלמה במצב הבטחוני ועם הפנים להר הבית, חזר בו ראש הממשלה נתניהו מפיטוריו של שר הבטחון גלנט. בעקבות האירועים הביטחוניים כינס נתניהו מסיבת עיתונאים אותה פתח באמירה: "ישראל נמצאת תחת מתקפת טרור".  לדבריו, האשמים בכך הם אנשי האופוזיציה. "תחת הממשלה הקודמת מספר פיגועים הטרור הוכפל", אמר והאשים במצב גם את תנועת המחאה נגד החקיקה המשפטית. "אויבינו פרשו את הקריאות לסרבנות כחולשה בחוסן הלאומי שלנו", הסביר. בן דרור ימיני הסביר ב"ידיעות אחרונות" שנתניהו בורח מאחריות. בהתייחסו לדברים שאמר ראש הממשלה במסיבת העיתונאים, כתב ימיני: "מתברר שראש ממשלת ישראל בכבודו ובעצמו פוטר את הפלסטינים מאשמת גל הטרור".[4]

בתם מסיבת העיתונאים  הודיע נתניהו שהחליט להשאיר את גלנט בתפקידו, כאשר במקביל היתה במערכת הבטחון דריכות לקראת אירועי שביעי של פסח ועשרת הימים האחרונים של הרמדאן.[5] באותו יום פרסם "הארץ" בכותרת הראשית ידיעה שבדיעבד נראית מצמררת: "אגף המודיעין של צה"ל מעריך שגוברת הסכנה למלחמה בשנה  הקרובה", כתב הפרשן הצבאי של העיתון עמוס הראל.[6]

במהלך החג השני של פסח נפטר הסופר מאיר שלו, שני אחים נהרגו יחד בשיטפון שארע בעת ששבו עם משפחתו מחופשה באילת  ונתניהו אסר על עליית יהודים להר הבית. ההחלטה התקבלה בתמיכת ראשי מערכת הבטחון ותישאר בתוקף עד סוף חודש הרמדאן.[7]

בסוף השבוע נרשמה דריכות שיא לקראת תפילות יום הששי ומנהיג החזבאללה חסן נסראללה איים שארגונו יראה אתה היכולות שלו. מנהיג החמאס אסמעיל הניה אמר: "נשחרר את אנשי ירושלים, עזה והשטחים".[8]

בסוף השבוע, ועל רקע הרפורמה המשפטית, הודיעה סוכנות הדירוג מודי'ס שהיא מורידה את תחזית דירוג האשראי של ישראל.[9] הדבר קרה לאחר אזהרות של ראשי המשק, המומחים ונגיד בנק  ישראל. "המשך החקיקה המשפטית ללא הסכמה רחבה יביא להורדת הדירוג", הזהירו במודי'ס, מה שיגרום לפגיעה בכלכלה ולקיצוצים בתקציבי הבריאות, החינוך והרווחה. "כלכלת ישראל יציבה ואיתנה ובעזרת השם תישאר כזאת", הגיבו ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ.[10]

בסוף השבוע הפגינו, זה השבוע ה-15 ברציפות, מאות אלפי מפגינים. בצומת קפלן הפגינו 180 אלף אנשים, בנתניה כ-40 אלף  ובסך הכל, על פי "ידיעות אחרונות", כ-400 אלף אנשים מחו בכל רחבי הארץ.[11]

[1] מעריב, 10.4.23

[2] ידיעות אחרונות, 11.4.23

[3] הארץ, 10.4.23

[4] ידיעות אחרונת, 11.4.23

[5] מעריב, 11.4.23

[6] הארץ, 11.4.23

[7] ידיעות אחרונות, 13.4.23

[8] מעריב, 14.4.23

[9] הארץ, 16.4.23

[10] מעריב, 16.4.23

[11] ידיעות אחרונות, 1.4.23

לקריאת כל הפרקים- https://nowtv.co.il/channels/2023-2/

פרק 14 : השבוע הארבעה עשר

השבוע הארבעה עשר של 2023 נפתח בשאלה: למי תוכפף "המשטרה הפרטית" של השר לבטחון פנים, איתמר בן-גביר? המדובר במשמר לאומי חדש שהממשלה החליטה להקים, אך היועצת המשפטית לממשלה התנגדה לתכנית בטענה שלא נעשתה עבודת ההכנה הנדרשת להקמת גוף חדש לביטחון ואכיפת חוק. "זו מליציה פרטית נגד המחאה", הזהירו באופוזיציה, כשתקציבי החינוך, הרווחה והבריאות עלולים לספוג קיצוצים כואבים על מנת למצוא מקור תקציבי למימון הגוף החדש. "אבל מה לא עושים כדי לרצות את השר ולשמור על הקואליציה?", שאל "ידיעות אחרונות" שדיווח על כך שהממשלה אישרה את הקמת המשמר הלאומי. הכותרת הראשית של העיתון היתה – "משמר השר".[1]

בזירה הביטחונית זיהה צה"ל כלי טיס בלתי מזוהה שחדר מכיוון סוריה- ויורט.[2] במקביל, הפיל חיל האויר גם מל"ט שחדר מרצועת עזה. אבל חמור מכך: בכותרת הראשית של "ישראל היום" פרסם יואב לימור התרעה חריגה של חטיבת המחקר שהועברה לראש הממשלה ולשר הביטחון. "ההתרעה  נשחקת", הזהיר אמ"ן בהתייחסו להערכות מטרידות על מצבה האסטרטגי של ישראל מול אויביה, כשברקע הדברים: הקרע הפנימי בישראל בשל החקיקה הביטחונית.[3]

ממש באותו יום הודיע נתניהו כי "לא יחליט כרגע" לגבי פיטורי שר הביטחון יואב גלנט. כזכור, לאחר הנאום הפומבי של גלנט שקרא לעצור את החקיקה המשפטית הודיע נתניהו כי יפטר את השר, אך גם כעבר מספר ימים לא קיבל עדיין גלנט את מכתב הפיטורים. "שר ללא בטחון", נכתב בכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות", שדיווח: "כטב"מים מסוריה ומעזה, מתיחות בגדה ובירושלים שמתעצמת על רקע חודש הרמדאן, תקיפות בסוריה וניסיונות פיגוע מלבנון. רה"מ מכיר היטב את הזירות הבוערות אך משאיר את עתידו של שר הביטחון גלנט לוט בערפל".[4] באופוזיציה תקפו: "אלה משחקי כבוד על חשבון אזרחי מדינת ישראל". [5]

לקראת חג הפסח תגברו המשטרה ומערכת הביטחון את הכוחות. בין השאר הובע חשש להפרות סדר בהר הבית. שני חיילים נפצעו באורח קל ובינוני בפיגוע דקירה סמוך למחנה צריפין. המחבל נוטרל ע"י אזרחים.[6]

ב"הארץ" כתב עמוס הראל על "שפיות זמנית", כאשר הוא מתאר את המצב שבו ירדה מהפרק הדחת גלנט, החשש מסרבנות המונית ששכך מעט ומערכת הביטחון שיכולה להתפנות למשימותיה-  אבל רק לכמה שבועות.[7]

למחרת נראתה המציאות שונה לחלוטין: אש בצפון ובדרום. 14 רקטות שוגרו בזו אחר זו מלבנון לעבר ישובי הגליל המערבי. רובן יורטו על ידי כיפת ברזל, אבל חמש מתוכן התפוצצו בשטח הארץ. שני צעירים נפצעו קל מרסיסים ופצצת מרגמה נורו לעבר מטולה.[8]

היה זה מטח שלא נראה כמותו משנת 2006, עם סיומה של מלחמת לבנון השניה. "שלוש זירות- כתובת אחת", נכתב ב"ישראל היום" כשהאצבע הופנתה לחמאס כאחראי לירי בחג הפסח.[9] צה"ל הודיע שהחמאס אחראי להסלמה ונבחנה גם אפשרות של מעורבות איראנית. הקבינט הבטחוני התכנס והחליט על תגובה ישראלית. ההנחיות לעורף נותרו ללא שינוי.[10]

בסוף השבוע נמשך הטרור: האחיות רינה ומאיה די נרצחו בפיגוע ירי ליד צומת חמרה, ביום ששי בצהריים. האם לאה נפצעה קשה ונאבקה על חייה. שלושה ימים לאחר מכן מתה מפצעיה ונקברה ליד בנותיה. כמה שעות לאחר מכן, ביום ששי בערב, דרס למוות מחבל מכפר קאסם, בעל תעודת זהות ישראלית, את האזרח האיטלקי אלכנסדרו פאריני ופצע שבעה אחרים. בשבת בערב נורו שלוש רקטות משטח סוריה ונפלו בשטח פתוח ברמת הגולן. "מתקפת טרור", היתה הכותרת ב"ידיעות אחרונות".[11] על רקע ביקורת מימין על התנהלות הממשלה, שאלה "ישראל היום" בכותרתו הראשית:" כמה עוד אפשר?".[12]

מי ידע אז מה מצפה לנו בעוד 6 חודשים?

[1] ידיעות אחרונות, 3.4.23

[2] הארץ, 3.4.23

[3] ישראל היום, 4.4.23

[4] ידיעות אחרונות, 4.4.23

[5] מעריב, 4.4.23

[6] מעריב, 5.4.23

[7] הארץ, 5.4.23

[8] ידיעות אחרונות, 7.4.23

[9] ישראל היום, 7.4.23

[10] מעריב, 7.4.23

[11] ידיעות אחרונות, 9.4.23

[12] ישראל היום, 9.4.23

לקריאת כל הפרקים- https://nowtv.co.il/channels/2023-2/

פרק 13: השבוע השלושה עשר

בפתח השבוע ה-13 של שנת 2023 נראה היה כי ישראל גולשת לכאוס: ראש הממשלה בנימין נתניהו הדיח את שר הבטחון יואב גלנט. היה זה יממה לאחר שהתייצב גלנט מול המצלמות וביקש לעצור את החקיקה  המשפטית בגלל הפגיעה בבטחון המדינה. "הוא הביא את זה בחשבון ולא שינה את עמדתו", נמסר מלשכתו של השר. בכיר במערכת הבטחון אמר: "המשך החקיקה יוביל לעזיבת קצינים, לסרבנות לצאת לקורס קצינים ולהימנעות משירות והתנדבות".[1]

"נתניהו מהווה עכשיו סכנה מיידית ומוחשי לביטחון המדינה", כתב נחום ברנע בכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות", והסביר: "פיטורי גלנט הם  הסימן: ראש הממשלה הגיע למסקנה שהא מעל החוק. יש ובו יצר הרס בלתי נשלט".[2]

לאחר ההודעה על פיטוריו של גלנט  יצאו עשרות אלפי ישראלים לרחובות, חסמו כבישים ומחו על ההדחה של שר הבטחון.[3] "ליל גלנט", יקרא הלילה הסוער הזה וייזכר  כאחד מרגעי השיא של המחאה.

בתוך כך, הודיעו האוניברסיטאות כי  ישבתו ללא הגבלת זמן וגם ההסתדרות צפויה להצטרף למחאה. הזמר והיוצר שלמה ארצי הודיע כי על רקע השסע במדינה יוותר על פרס ישראל אותו אמור היה לקבל ביום העצמאות.[4]

בתם יממה סוערת שכללה הפגנות ברחבי הארץ והשבתה כללית של המשק, הודיע ראש הממשלה שהקואליציה תמתין עם חקיקת הפרומה המשפטית עד למושב הקיץ. נשיא המדינה הרצוג שוחח עם נתניהו, לפיד גנץ שהביעו נכונות לקיים מגעים להדברות.[5]

נדב אייל תיאר ב"ידיעות אחרונות" את מה שהוגדר כאחת היממות הדרמטיות בתולדות ישראל, בה הפגינו בירושלים תומכי המהפכה המשפטית ומתנגדיה, אלה מול אלה: "היו שם צעירים מנתניה, באר שבע וגבעתיים. הם היו נושאי הדגל. זו היתה ההפגנה הכי חשובה בימי חיינו, משום שהיא היתה בלתי מתכוננת. הפעם האחרונה שבה כל כך הרבה אנשים יצאו לרחובות במעשה ספונטני היתה עם קום המדינה". הוא קרא להתעלם מהציניקנים ומהפחדנים: "אשרינו שזכינו לראות התנגדות רחבה, בלתי אלימה, מעוררה השראה. הדמוקרטיה הישראלית אולי תמות יום אחד, אבל זה לא יהיה השבוע, ולא החודש, ולא באביב הזה".[6]  

ואם לא כי בכך, הרי שסערה חדשה צצה בשמי ישראל לנוכח הפרסומים על הכוונה להקים "משמר לאומי" ולהכפיפו ישירות לשר לבטחון לאומי איתמר בן גביר. "שתי משטרות? לא יקום ולא יהיה", התנגדו במשטרה לתכנית.[7]

על רקע המתרחש בישראל, התייחס, בצעד דרמטי, נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לרפורמה המשפטית והכריז כי כמו תומכים משמעותיים רבים של ישראל – הוא מודאג. "ישראל לא יכולה להמשיך במסלול הזה", אמר ובושינגטון פורסם שנתניהו לא יזומן לבית הלבן בעתיד הקרוב.[8] האקט היה מביך ומביש: ביידן נשאל ע"י עתונאים אם יזמין את נתניהו לביקור בקרוב. הנשיא האמריקאי הסתפק בתשובה קצרה וחד משמעית: "לא". [9]בתגובה, אמר נתניהו שישראל היא מדינה עצמאית שמקבלת את החלטותיה על פי רצון אזרחיה.[10]

במקביל, נפתחו בבית הנשיא הדיונים הראשונים בין נציגי מפלגות הקואליציה והאופוזיציה במטרה להגיע לפשרה בחקיקת הרפורמה.[11] שר המשפטים לויו ויו"ר ועדת החוקה רוטמן, ממובילי הרפורמה, לא השתתפו בשיחות ככל הנראה בצעד מכוון. "אין להידבר בלי גניזת החוקים", הבהירו ארגוני המחאה את עמדתם והחלו להתארגן לעוד הפגנה גדולה בסוף השבוע.[12]

לקראת סוף השבוע נדחקה לרגע המחאה מהכותרות הראשיות: מדינת ישראל עקבה בסקרנות אחר החלטת בית המשפט העליון שדן בעניינו של רומן זדורוב שהואשם ברצח הילדה תאיר ראדה בשנת 2006 ברמת גולן. שלוש פעמים הורשע ברצח, 15 שנה ישב בבית הכלא והפעם- בפעם האחרונה והסופית- לאחר משפט חוזר יכריע בית המשפט העליון אם הוא אשם ברצח הילדה או חף מפשע.[13]ואכן, בית המשפט זיכה אותו מהאשמה. "תם ולמרבה הצער לא נשלם", כתבו השופטים שהותירו את התעלומה בלתי פתורה ואת הרוצח של הילדה מהלך חופשי.[14]

בזירה הבטחונית נרשמה התחממות: לוחם נפצע קשה ושנים נוספים באורח בינוני וקל בפיגוע דריסה בגוש עציון. תושב חורה נורה ע"י שוטרים בהר הבית לאחר שניסה לחטוף את נשקם.[15]

במוצאי שבת, למרות ההודעה על "השהיית החקיקה", יצאו המונים לרחובות. על פי הדיווחים יותר מ-225 אלף איש הפגינו ברחבי הארץ. על שר הבטחון גלנט הופעלו לחצים לפרסם התנצלות ולהשאר בתפקידו, אך בליכוד היה מי שהבטיח: "נסגור אתו חשבון".[16]

ולמרות המצב הבטחוני מזה שבוע ימים לא היה לישראל שר בטחון מתפקד. נתניהו דחה דיונים עם גלנט ולמרות ההודעה הפומבית על פיטוריו טרם נשלח לו מכתב פיטורים. עתידו במשרד הבטחון, ובכלל בחיים הפוליטיים, לא היה ברור. "כשבמשרד הביטחון יושב ברווז צולע- ישראל תתקשה להגיב לאיומיו", אמר גורם בטחוני.[17]

[1] מעריב, 27.3.23

[2] ידיעות אחרונות 27.3.23

[3] ישראל היום, 27.3.23

[4] הארץ, 27.3.23

[5] מערב, 28.3.23

[6] ידיעות אחרונות, 28.3.23

[7] ישראל היום, 28.3.23

[8] ידיעות אחרונות,29.3.23

[9] ידיעות אחרונות, 30.3.23

[10] מעריב, 30.3.23

[11] ישראל היום, 29.3.23

[12] הארץ, 29.3.23

[13] ידיעות אחרונת, 30.3.23

[14] ישראל היום, 31.3.23

[15] מעריב, 2.4.23

[16] ידיעות אחרונות, 20.3.23

[17] הארץ, 21.3.23

לקריאת כל הפרקים- https://nowtv.co.il/channels/2023-2/

פרק 12: השבוע השנים עשר

שלושה שבועות אחרי רצח הלל ויגל יניב, ארע בחווארה פיגוע נוסף: מחבל ירה מטווח אפס לעבר דיוויד שטרן מאיתמר, שנפצע קשה בראשו, אך השיב ירי. היורה נוטרל ונתפס חי. "זה נס", אמר הפצוע דיויד שטרן, ישראלי בעל אזרחות טובה. הפגוע ארע בזמן הפסגה המדינית בשארם א-שייח שם התחייבה ישראל להפסיק את הבניה בשטחים למשך ארבעה חודשים.[1]

במקביל, המשיכה הקואליציה לעמוד במבחן: ראשי המפלגות נפגשו בלשכת ראש הממשלה ודנו בצעדים האפשריים לריכוך הרפורמה המשפטית. עוד קודם לכן התגברו הקולות בליכוד שקראו לעצירת החקירה. "אם הנבואות של המתנגדים יתממשו- הליכוד גמר את הקרירה" אמר ח"כ דוד ביטן. ועל רקע זה החריפה מחאה: כ-300 מתנדבי מילואים בחיל האויר הודיעו כי לא יגיעו לאימונים.[2]

יו"ר ועדת החוקה בכנסת ח"כ שמחה רוטמן הציע למתן את סעיף החוק הקשור במינוי שופטים, ובליכוד תקפו אותו. "לא בשביל זה נצחנו בבחירות", אמרו לו.[3] אולם,  גם אחרי ה"ריכוך" של הצעת החוק תמשיך הקואליציה לשלוט במינוי השופטים ותבחר את נשיא ביהמ"ש העליון.[4] ראשי הקואליציה סיכמו כי החוק שיאפשר להם למנות שני שופטים שמרנים ונשיא לביהמ"ש העליון יאושר עד סוף השבוע הבא, אך המשנה ליועצת המשפטית לממשלה אמר: "ההצעה פוגעת בעצמאות מערכת המשפט". במקביל, אושר בקריאה ראשונה החוק להכשרת מינויו של אריה דרעי לשר.[5]

"קרבות כל בכל", היתה הכותרת ב"ישראל היום", שדיווח על החקיקה המתקדמת ולצידה הויכוחים המתרבים על מה שיקרה בעקבות הפסיקה שתבוא אחרי החקיקה. [6] באוצר התריעו כי חוקי ההפיכה יביאו לאבדן של מאות מיליארדים ובצה"ל נרשמה ירידה מדאיגה בהגעה ליחידות חי"ר.[7]

"אני לא עוצר את החקיקה, אבל נכנס לאירוע", אמר ראש הממשלה נתניהו שקרא להדברות כדי להגן על המדינה מפני "קרע בלתי ניתן לאיחוי".[8] הוא הבהיר כי הרפורמה במערכת המשפט- תמשך.[9] נתניהו החליט להתבטא בצורה מפורשת בנושא הרפורמה שעות אחדות לאחר שהכנסת אישרה את החוק שמונע את הוצאתו לנצברות. על רקע זה הצהיר שהסדר ניגוד העניינים שלו אינו קיים וכי כי יעסוק מעתה בהפיכה בעצמו.[10]

היה זה היום הסוער ביותר מאז תחילת המחאה. רבבות הפגינו ברחבי הארץ במה שכונה "יום  הזעם" במהלכו נעצרו יותר ממאה מפגינים.[11] למרות האזהרות החמורות של ראש השב"כ והרמטכ"ל הודיע ראש הממשלה שהמהפכה לא תבלם. בנסיון להרגיע את המחאה הבטיח נתניהו לצמצם את פסקת ההתגברות ו"לעגן" את זכויות הפרט. "ידיעות אחרונות" פרסם ששר הביטחון התכוון לקרוא לעצירת החקיקה. הבורסה כבר זינקה, אבל אז זומן גלנט ללשכת נתניהו וההצהרה שהתכוון לשאת- בוטלה.[12]

בסוף אותו שבוע סוער בכל זאת התייצב שר הבטחון יואב גלנט בפומבי וקרא לעצור את חקיקת חוקי הרפורמה המשפטית. "זו סכנה ברורה ומיידית", הזהיר.חברי הכנסת מהליכוד יולי אדלשטיין דוד ביטן תמכו בדבריו של שר הביטחון,

היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה אמרה לנתניהו שהצהרתו לפיה יעסוק בהפיכה- מנוגדת להסכם ניגוד הענינים עליו חתם וכי אינה חוקית.[13] השר לבטחון לאומי איתמר בן גביר קרא לפטר את גלנט וראש מהמשלה נערך להכרעה: האם להביא  את החוקים להצבעה עוד השבוע.[14]

ובעוד המדינה סוערת על רקע הרפורמה המשפטית ארע בעיירה חווארה פיגוע נוסף,השלישי במספר בתוך ימים אחדים: מחבל ירה מתוך מכונית נוסעת ופגע בשני חיילים שנפצעו באורח קשה ובינוני.[15]

[1] ידיעות אחרונות, 20.3.23

[2] מעריב, 20.3.23

[3][3] ישראל היום,20.3.23

[4] ידיעות אחרונות, 21.3.23

[5] הארץ, 21.3.23

[6] ישראל היום, 22.3.23

[7] הארץ, 22.3.23

[8] ידיעות אחרונות, 24.3.23

[9] מעריב, 24.3.23

[10] הארץ, 24.3.23

[11] ישראל היום, 24.3.23

[12] ידיעות אחרונות, 24.3.23

[13] הארץ, 26.3.23

[14] ידיעות אחרונות, 26.3.23

[15] מעריב, 26.3.23

[1] מעריב, 13.3.23

[2] 2 ישראל היום, 13.3.23

[3] ידיעת אחרונות, 13.3.23.

[4] ידיעות אחרונות, 14.3.23

[5] מעריב, 14.3.23

[6] ידיעות אחרונות, 15.3.23

[7] ידיעות אחרונות, 15.3.2

[8] מעריב, 15.3.23

[9] בארץ, 16.3.23

[10] ידיעות אחרונות, 16.3.23

[11] מעריב, 16.3.23

[12] מעריב, 17.3.23

[13] ישראל היום, 17.3.23

[14] מעריב, 19.3.23

[15] ידיעות אחרונות, 19.3.23

לקריאת כל הפרקים- https://nowtv.co.il/channels/2023-2/

פרק 11: השבוע האחד עשר

"רוצים הידברות ורצים לחקיקה",  היתה הכותרת של "מעריב" בפתחו של השבוע האחד עשר לשנת 2023. בממשלה טענו כי האופוזיציה דוחה את היד המושטת שלה למו"מ, אך במקביל המשיכה בדהירה לרפורמה. גם פגישה שנערכה בין הנשיא הרצוג ליו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ שמחה רוטמן, לא הניבה תוצאות.[1] הממשלה תקפה  את היועצת המשפטית לממשלה ואמרה: "היא רק יועצת, אנחנו נבחרנו כדי למשול".[2] השר לבטחון פנים איתמר בן גביר אמר שמתקרב היום שבו תצטרך הממשלה להחליט לגבי המשך כהונתה של היועמ"שית. ראש הממשלה נתניהו מתח ביקורת על ההחלטה להקפיא את הדחתו של ניצב אשד, והדגיש שמי שאחראי על המשטרה זו הממשלה. "אוי אם לא יהיה כך", אמר. ובזמן שהנשיא מקדם ניסיונות פשרה נוספים, המשיכה הממשלה בבליץ' החקיקה ועמדה להביא להצבעה את סוגיית פסקת התגברות.[3]

בנוסף, על להצבעה בקריאה ראשונה בכנסת חוק הנבצרות, ולפיו תוגבל האפשרות להוציא את ראש הממשלה לנבצרות. גם חוק זה עלה כעת לדיון בשל החשש כי היועמש"ית תפעל להוצאתו של נתניהו לנצברות על רקע מעורבותו ברפורמה המשפטית, לכאורה תוך הפרת הסכם ניגוד הענינים שלו.[4] ראש הממשלה נתניהו אמר שעדיין לא מאוחר להדברות ויו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הדגיש שכל עוד לא תעצר הרפורמה- לא תהיה הדברות. רוטמן אמר שהקואליציה מוכנה להכנס למו"מ, אך ללא תנאים מוקדמים.[5]

בצומת מגידו נפצע אדם, שרף אל-דין, בפיצוץ מסתורי שעוד ידובר בו. באותה עת רק פורסם שבצה"ל קיימת דריכות בעקבות "אירוע בטחוני חריג" ואיומיו של מנהיג החזבאללה חסן נסראללה. הרמטכ"ל לשעבר, ח"כ גדי אייזנקוט, אמר: "אנחנו באחת התקופות הבטחוניות החמורות ביותר מאז מלחמת יום הכיפורים".[6]

למחרת הנשיא הרצוג את המתווה שלו לשינויים במערכת המשפט, אותו כינה "מתווה העם" שגובש בסיוע מומחים. לקואליציה לקח 7 דקות מאז הציג הנשיא את התכנית כדי להודיע שהמתווה אינו מקובל עליה וכינו אותו "חד צדדי". גנץ ולפיד ברכו על המתווה.[7] תכנית הנשיא כללה הסדרה של פסילת חוקים ע"י בג"צ, פתרון לגיוס חרדים ועיגון חוקי יסוד בקריאה רביעית בכנסת.[8]

באותו יום הותרו לפרסום פרטים נוספים לגבי הפיצוץ במגידו והוברר כי מדובר בפיגוע שבוצע ע"י מחבל שחדר מלבנון וחוסל ע"י כוחות ימ"מ ושב"כ,  בעת מעצרו – כאשר ניסה להמלט חזרה ללבנון. [9] "איום חדש", הגדיר "ידיעות אחרונות" את המקרה ואת בדיקת מערכת הביטחון לנסיבות שאיפשרו למחבל  להסתובב שעות ארוכות בצפון, להניח את המטען המשוכלל ולהפעילו.[10] "החדירה והמחדל", נכתב ב"מעריב", שם צוין כי המפגע נשא על גופו חגורת נפץ וכי ההערכה היא שנשלח ע"י ארגון חזבאללה.[11]

בסוף השבוע, ועל רקע המשבר סביב הרפורמה המשפטית, היתה תחושה של "על סף פיצוץ". התעצמות המחאה, הכבישים החסומים והפשרה לא נראית באופק הביאו את הרחובות בישראל לנקודת רתיחה.[12] לאחר שהקואליציה דחתה את מתווה הנשיא פורסם שגם אנשי קבע איימו לפרוש מצה"ל אם תאושר הרפורמה ועל רקע חששם שאישורה תחשוף אותם להליכים משפטיים בבית הדין הבינלאומי לצדק  בהאג.[13]

בסוף השבוע הפגינו יותר מרבע מיליון מפגינים ברחבי הארץ.[14] בהרצליה נדרס מפגין, באור עקיבא הותקפו מוחים ושלטים עליהם נכתב  "שמאלנים בוגדים" הונפו בתל אביב. במודיעין נרשמו כתובות נאצה על ביתו של שר המשפטים יריב לוין שישב שבעה  על מות אביו.

רונן ברגמן פרסם ב"ידיעות אחרונות" את מכתבו של היו"ר הפורש של הועדה לאנרגיה אטומית, זאב שניר, לראש הממשלה נתניהו, בו כתב: "היהירות, הביטחון העצמי המופרז, ההתעלמות מאנשי המקצוע והתיוג של כל מי שחושב אחרת  כ'שמאל','אנרכיסט' ו'טרוריסט' – יאיצו את ההידרדרות של  מדינת ישראל עד כדי סיכון לעצם קיומה. שניר הזהיר כי לאיראנים אין צורך בנשק גרעיני. "הם רק צריכים להמתין ולראות איך אנחנו פוגעים בעצמנו". [15]

[1] מעריב, 13.3.23

[2] 2 ישראל היום, 13.3.23

[3] ידיעת אחרונות, 13.3.23.

[4] ידיעות אחרונות, 14.3.23

[5] מעריב, 14.3.23

[6] ידיעות אחרונות, 15.3.23

[7] ידיעות אחרונות, 15.3.2

[8] מעריב, 15.3.23

[9] בארץ, 16.3.23

[10] ידיעות אחרונות, 16.3.23

[11] מעריב, 16.3.23

[12] מעריב, 17.3.23

[13] ישראל היום, 17.3.23

[14] מעריב, 19.3.23

[15] ידיעות אחרונות, 19.3.23

לקריאת כל הפרקים- https://nowtv.co.il/channels/2023-2/

פרק 10: השבוע העשירי

"אנחנו לא מסרבי פקודה הלב שלנו נקרע. תעצרו, אחרת הכל יתפרק לנו בידיים", אמר אחד מטייסי המילואים שהודיעו כי לא יתייצבו לאימון בשיחה  עם כתב "ידיעות אחרונות", יוסי יהושע. בפתח השבוע העשירי של שנת 2023 התממש תרחיש הסרבנות שהדאיג את צה"ל: 37 מתוך 40 טייסי המילואים בטייסת החשובה החיל האוויר הודיעו במקום להגיע לאימון השבוע, הם ימחו נגד החלשת מערכת המשפט. "זו לא סרבנות, אבל לא נשרת במשטר דיקטטורי", הסביר הטייס והזהיר מפני ההתפשטות התופעה לטייסות נוספות. "זה כבר קורה", אמר.[1]

הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי אמר לראש הממשלה נתניהו שהסרבנות גדלה למימדים מדאיגים. שר הבטחון יואב גלנט קרא לפתוח בהדברות על חוקי הרפורמה.[2] גם ראשי הקואליציה קראו להדברות, אך המשיכו בקידום החקיקה.[3]  בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, קידמו בקואליציה את "חוק המתנות" המאפשר לנבחרי ציבור, ובכללם ראש הממשלה, לקבל מתנות. הנושא עלה עקב רצונו של נתניהו לקבל תרומות למימון הוצאותיו המשפטיות.[4]

 טייסי אל על סרבו להטיס את ראש הממשלה לאיטליה, ובחיל האוויר ניסו למנוע את התרחבות מחאת הטייסים שנראתה רק כקצה קרחון.[5] 

ועל רקע המתיחות הגואה ביו"ש והעדר קריאות הרגעה מצד הצמרת המדינית בישראל – העבירו בוושינגטון מסרים ברורים שלפיהם לא יתקיים שיתוף פעולה נושא הגרעין האיראני כל עוד השטחים בוערים. "אנחנו מתעסקים בסילואן במקום בטהרן", התריע גורם ישראלי בכיר, לנוכח הפגיעה הקשה הצפויה ביחסי ארה"ב עם ישראל.[6] באותו יום נפצעו תושבים בחווארה משאיפת גז ויידויי אבנים וחייליים רקדו עם מתנחלים.[7]

בן דרור ימיני פרסם ב"ידיעות אחרונות" את מתווה הפשרה של הנשיא, ולפיו יוסכם: ביהמ"ש העליון יוסמך לבטל חוקים רגילים, אך לא חוקי יסוד ורק בהרכב מלא וברוב של שני שליש. פסקת ההתגברות לא תחוקק. בועדה למינוי שופטים יהיו שלושה שרים, שני ח"כים מהקואליציה, שניים מהאופוזיציה, שלושה שופטי עליון ושני נציגי ציבור, כלומר לקואליציה לא יהיה רב אוטומטי. לגבי עילת הסבירות, עפ"י ההצעה, ביהמ"ש לא יבחן את שיקול הדעת של הממשלה על בסיס עילת הסבירות אלא אם "ההחלטה מופרכת בעליל או חורגת באופן קיצוני ממתחם שיקול הדעת". טיוטת ההצעה גם מעגנת זכויות יסוד שלא עוגנו עד היום כגון עקרון השוויון,חופש הביטוי, חופש דת וחופש מדת.[8]

ב"הארץ" פורסם ששר המשפטים לוין מתנגד לפשרה ובכירים בליכוד העריכו כי לא יושגו הסכמות.[9] ב"ידיעות אחרונות" פורסם שלוין נוטה לתמוך בפשרה שמגבשים שר המשפטים לשעבר פרופ' דניאל פרידמן ופרופ' יובל אלבשן. סוכנות הדירוג מודי'ס הזהירה שהמהפכה המשפטית עלולה להוביל להורדת דירוג האשראי של ישראל.[10]

ובשטחים נמשכה התסיסה: בפעילות של כוחות הבטחון בג'נין חוסל המחבל שרצח את האחים הלל ויגל יניב. יחד עמו נהרגו עוד חמישה חמושים פלסטינים ובארגון ה'גהאד האסלאמי איימו בנקמה: "ידינו על ההדק".[11]

לקראת סוף השבוע נערכו במשטרה לשיבושים חסרי תקדים בעקבות מה שכונה ע"י מתנגדי הרפורמה בשם "יום ההתנגדות הלאומי". המוקד המרכזי צפוי היה להיות שדה התעופה בן גוריון משם אמורים היו, בעיצומם של הימים הסוערים, להמריא ראש הממשלה נתניהו ורעייתו שרה לסוף שבוע ברומא. "נפעל בעוצמה רבה נגד מי שינסה לחסום את המעבר לשדה התעופה", אמר המפכ"ל רנ"צ קובי שבתאי. [12]

למחרת,  מוצאי חג פורים, אכן הפגינו רבבות אנשים ברחבי הארץ נגד הרפורמה. נתיבי אילון נחסמו לתנועה וראש הממשלה הובא לנתב"ג במסוק משטרתי כדי להתגבר על החסימות של המפגינים באזור שדה התעופה. השר לבטחון פנים איתמר בן גביר והמפכ"ל קובי שבתאי את הדיחו את מפקד מחוז תל איהבי, ניצב עמי אשד, במהלך ההפגנה בתל אביב.[13]

שעה קלה לאחר מכן ארע בעיר פיגוע ירי: בשלהי החג, ביום חמישי בערב, כשרחוב דיזנגוף היה עמוס בבליינים הגיע מחבל לעבר מסעדה ופצע שלושה צעירים, אחד מהם באורח אנוש. אזרחים ושוטרים חמושים שנכחו במקום חיסלו את המחבל בקרב יריות. המחבל זוהה כמועתק חואג'ה, בן 23 מנעלין, שריצה בעבר מאסר בישראל והיה מזוהה עם החמאס. בצבא הודיעו כי יבדקו כיצד הצליח לחצות את גדר ההפרדה ולהכנס לשטח ישראל. ניצב אשד, שזה עתה הודח מתפקידו, הגיע לזירת האירוע ואמר: "המשימה נמשכת. נתפקד עד הדקה האחרונה".[14]

יומיים לאחר הדחתו של אשד הודיע המפכ"ל שבתאי על הקפאת המהלך ובהתאם להנחיית היועצת המשפטית לממשלה הודה: "טעיתי בשיקול הדעת, בעיתוי ובדרך". בכך ביקש להעביר מסר לשר הממונה עליו שיש למשטרה מפכ"ל אחד. בן גביר, מצדו, אמר שהיועמ"שית רוצה להיות השר לבטחון לאומי".[15]

במקביל, נמשכו במוצאי שבת המחאות והמונים הפגינו ברחבי הארץ  נגד החקיקה הממשלתית. [16]

[1] ידיעות אחרונות, 6.3.23

[2] הארץ, 6.3.23

[3] ידיעות אחרונות, 6.3.23

[4] הארץ, 6.3.23

[5] הארץ, 7.3.23

[6] מעריב, 73.23

[7] הארץ, 7.3.23

[8] ידיעות אחרונות, 7.3.23

[9] הארץ, 8.3.23

[10] ידיעות אחרונות, 8.3.23

[11] מעריב, 8.3.23

[12] ידיעות אחרונות, 9.3.23

[13] הארץ, 10.3.23

[14] ידיעות אחרונות, 10.3.23

[15] ידיעות אחרונות, 12.3.23

[16] הארץ, 12.3.23

לקריאת כל הפרקים- https://nowtv.co.il/channels/2023-2/

פרק 9: השבוע התשיעי

השבוע התשיעי של שנת 2023 נפתח ברצח של שני אחים בפיגוע בחווארה: הלל ויגל יניב נרצחו ע"י מחבל שירה לעברם בעת שהיו בדרכם מביתם בהר ברכה  לישיבות שבהן הם למדו בחברון.[1] הפיגוע הקשה הביא לאובדן שליטה בחווארה:  מתנחלים הביערו והציתו מבנים בעיירה ופלסטיני אחד נורה למוות במהלך האירועים.[2]שעה לאחר הפיגוע הגיעו מאות מתנחלים אל הכפר הציתו עשרות בתים ומכוניות וכילו בו את זעמם.[3] במערכת הבטחון נשמעה ביקורת חסר תקדים על כך שבן גביר וסמוטריץ נותנים רוח גבית לפורעים. "הם מעודדים אנרכיה בשטח", נטען.[4]

ואם לא די בכך, מפקד חטיבה של צהל הותקף ע"י מתנחלים ואבנים הושלכו על רכב צבאי. חמישה מתנחלים נעצרו בחשד שתקפו חייל והתיזו גז פלפל על שוטר.[5]

ופיגוע רדף פיגוע: למחרת היום ארבו מחבלים לנהגים שנסעו בצפון ים המלח בשעת בין ערבים.הם ירו לעבר מכניות נוסעות ורצחו צעיר בן 27, אזרח ישראלי-אמריקאי.  לאחר מכן הם הציתו את רכבם ונמלטו בכלי רכב אחר.[6] היה זה ההרוג ב-14  בתוך חודש.[7]

במקביל, נרשמו סדקים בקואליציה: סגן שר אבי מעוז (נועם) התפטר מתפקידו בטענה  שראש הממשלה נתניהו לא מקיים את ההסכם הקואליציוני וגם ב"עוצמה יהודית" זעמו: "לא יתכן שנשמע על סיכומים מדיניים בתקשורת", אמרו.[8] החריקות בממשלה נמשכו גם למחרת: השר מאיר פרוש שקל להתפטר מתפקידו. גם הוא מחה על אי מילוי ההסכמים הקואליציוניים. "אם לא יכובדו הסכמים- לא נשאר מחויבים", אמרו ב"יהדות התורה".[9]

והרפורמה המשפטית המשיכה להעמיק את המחלוקת סביבה: היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, מתח ביקורת קשה על הממשלה: "אין מקום להדברות כל עוד החקיקה נמשכת", אמר והדגיש: "זו תועבה חקיקתית, הפיכה משטרתית וחובתו של בית המשפט העליון לעצור אותה".[10] מתנגדי הרפורמה הודיעו כי ישבשו את חיי השגרה בכל רחבי הארץ באמצעות הפגנות, חסימות כבישים ומחאות של חלק מעובדי מערכת הבריאות והחינוך.[11]

ואכן, ההפגנות היו הסוערות ביותר מאז תחילת הליכי חקיקת הרפורמה. "יום קרב", הגדיר זאת "ידיעות אחרונות" בכותרת הראשית שלו, ודיווח על עימותים קשים ומפגינים שחסמו כבישים בכל הארץ, תוך שהמשטרה מפנה אותם תוך שימוש באלימות.[12] השר לבטחון לאומי איתמר בן גביר דרש  בחפ"ק המשטרה לבלום את האנכריסטים והשוטרים השליכו רימוני הלם אל ריכוז מפגינים.[13] המפגינים פוזרו תוך שימוש ברימוני הלם ומכת"זיות ויותר מחמישים מפגינים נעצרו. [14] "יום זעם", היתה הכותרת ב"מעריב", שדיווח גם על טייס מילואים שנעצר, אבל הממשלה שעטו קדימה והמשיכו בקידום החוקים שבמחלוקת. האופוזיציה החרימה את ההצבעות.[15]

בתל אביב נרשמה תקרית יוצאת דופן: מפגינים צרו על המספרה שבה הסתפרה באותה עת רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו שחולצה משם רק אחרי 3 שעות. ראש הממשלה עצמו נאם והשווה בין המפגינים הפורעים שהציתו בתים ומכוניות. "לא נקבל אלימות- גם בתל אביב וגם בחווארה", אמר.[16]

שר האומר בצלאל סמוטריץ אמר שישראל צריכה למחוק את חווארה, וארה"ב גינתה את ההתבטאות ואמרה שזו הסתה לאלימות.[17] "זו אמירה פוגענית ומגעילה" אמר הממשל האמריקאי בהתבטאות לא דיפלומטית חריגה.[18]

אבל החקיקה לא עצרה. כל צד היה נעול בעמדותיו והעימות התקרב לנקודת שיא. החשש היא החקיקה להחלשת מערכת הנשפט והחזרת אריה דרעי לממשלה תמשך בקצב שיא.[19] הנשיא הרצו המשיך בנסיונות לקדם את מתווה הפשרה שלו. מח"ש הודיעה כי תחקור את השלכת רימון ההלם בהפגנה בתל אביב ושרה נתניהו התייחסה ל"תקרית המספרה", ואמרה: "צריך להפסיק את האנרכיה".[20]

במוצאי שבת הפגינו כרבע מיליון מפגינים  ברחבי הארץ נגד הרפורמה. "עצירת החקירה בשביל הידברות היא פרס למחאה",אמר שר המשפטים לוין בשיחות סגורות עם מקורביו והורה להמשיך בחקיקה על פי לוח הזמנים שנקבע. "אנחנו מוכנים להידבר בכל רגע, אך לא נעצור", הבהיר.[21] המחאה התפשטה ביחידות המילואים ובצה"ל חששו מסבנות שקטה. מפקד חיל האויר אלוף תומר בר קרא לטייסי המילואים, שמגיעים להתאמן פעם בשבוע על מנת לשמור על כשירות מבצעית, קרא להם להשאיר את המחלוקת הפוליטית מחוץ לקוקפיט. .[22]  מפקד חיל האויר גיבה את פקודיו ובכתב חריג שכתב להם, אמר: "לא אתן יד לצייר את דמותכם באופן לא הוגן". [23]

אבל הדאגה חלחלה גם לשאר הזרועות. בצבא העריכו כי ביום פקודה ההתייצבות תהיה מלאה, אך התריעו מפגיעה בהתייצבות של מילואימניקים לאימונים ולתעסוקה מבצעית ומירידה במוטיבציה להתגייס לשירות קרבי.[24]

שבעה חודשים ויומיים לאחר מכן פתח החמאס במתקפת הפתע על ישראל.

[1] ידיעות אחרונות, 27.2.23

[2] הארץ, 27.2.23

[3] מעריב, 27.2.23

[4] ישראל היום, 28.2.23

[5] ידיעות אחרונות, 1.3.23

[6] ידיעות אחרונות, 28.2.23

[7] מעריב, 28.2.23

[8] מעריב, 28.2.23

[9] ישראל היום, 1.3.23

[10] ידיעות אחרונות, 1.3.23

[11] מעריב, 1.3.23

[12] ידיעות אחרונות, 2.3.23

[13] ידיעות אחרונות, 2.3.23

[14] הארץ, 2.3.23

[15] מעריב, 2.3.23

[16] ידיעות אחרונות,2.3.23

[17] הארץ,  2.3.23

[18] ידיעות אחרונות, 2.3.23

[19] ידיעות אחרונות, 3.3.23

[20] ישראל היום, 3.3.23

[21] מעריב, 5.3.23

[22] ידיעות אחרונות, 5.3.23

[23] ישראל  היום, 5.3.23

[24] ידיעות אחרונות, 5.3.23

לקריאת כל הפרקים- https://nowtv.co.il/channels/2023-2/

פרק 8: השבוע השמיני

בתחילת השבוע השמיני של 2023 הגיעה הרפורמה המשפטית למליאת הכנסת: כשכל עיני המדינה נשואות לבית המחוקקים הועלה שם להצבעה בקריאה ראשונה "חוק השפיטה", החלק הראשון במהפכה  שיאפשר לקואליציה שליטה בוועדה לבחירת שופטים.[1] עשרות אלפי אזרחים אמרו שיעדרו מעבודתם, ישבתו ויגיעו להפגנת ענק מול הכנסת בשעה שיערכו בה הדיונים.[2] נשיא המדינה בוז'י הרצוג אמר שניתן להגיע להסכמות והיועצת המשפטית לממשלה ציינה שניגוד העניינים שבו נתון נתניהו לא מונע ממנו לקרוא להרגעת הרוחות.[3] בכך ביטאה את הציפיה שראש הממשלה עצמו יתייצב, יעשה מעשה וימנע את הפילוג בעם.

בהמשך השבוע המשיכה  הכנסת בבליץ החקירה ועמדה להצביע גם על פסקת ההתגברות. בזירה הכלכלית נרשמה מפולת בערכו של השקל, ובזינוק של הדולר. החשש היה כי יחצה עד סוף החודש את רף 4 השקלים ויכביד עוד יותר על יוקר המחיה.[4]

ראש הממשלה נתניהו ויו"ר האופוזיציה לפיד המשיכו להתכתש ביניהם. "צריך לדבר", אמר ראש הממשלה לאחר ההצבעה בכנסת וקרא "לצמצם את אי ההסכמות בינינו". לפיד סרב. "הוא משקר לציבור", אמר והודיע שלא יקיים הדברות לפני שהרפורמה המשפטית תיעצר.

בעימות איים שר המשפטים יריב לוין לפטר את היועמ"שית גלי בהרב מיארה, שהגיבה: "זה לא ירתיע אותי".[5]

הקואליציה אישרה בקריאה טרומית את "" 2 ואת פסקת ההתגברות. [6] על רקע הטלטלה בשוק המט"ח המקומי כינס נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון את הועדה ליציבות פיננסית לדיון דרמטי וחריג.[7] "החלשת מערכת המשפט תסכן את המשק" הזהירו הנגיד והכלכלנית הראשית של בנק ישראל בתום הדיון. "משבר עלול לפרוץ בכל רגע", התריע. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר שיש להערך לתרחיש שבו המצב הכלכלי יתפתח לכיוונים שליליים.[8] על רקע החקיקה נערכו גם דיונים מתוחים על תקציב המדינה, שהיה צורך באישורו בהקדם.[9]

בנקודת זמן צצו גילויים ראשונים של סירובם של אנשי מילואים להתייצב לשירות עבור המדינה שמשנה, לראייתם, את פניה. טייסי מילואים הודיעו כי במחאה על הרפורמה לא יתייצבו לשירות המילואים שלהם. הדבר עורר חשש במטכ"ל.[10] ימים אחדים לאחר מכן הודיעו גם אנשי מילואים באגף המודיעין שיסרבו לשרת אם תמשך החקיקה.[11]

בזירה הביטחונית נהרגו 11 פלסטינים בחילופי אש שנמשכו שעות עם כוחות ימ"מ וגולני מבצע למעצר מבוקשים בשכם. החמאס והג'אהד האיסאלמי איימו בנקמה. באיו"ש, בירושלים ובישובי הדרום הוכרזה דריכות גבוהה. [12]

בסוף השבוע השמיני הפגיני יותר מ-200 אלף אנשים נגד המחאה. נתניהו אמר שהאנשים שהפגינו בזמנו נגד הסכם הגז ונגד החיסונים בקורונה- הם אותם אנשים שמוחים היום נגד הרפורמה המשפטית. "אני רוצה לתת לכם אגרוף. צריך להלום בשקר", הוסיף ראש הממשלה ודבריו עוררו סערה.  בתגובה הסביר נתניהו שדבר עוותו במתכוון. "כוונתי היתה לנגח את הטענות השקריות של אלה שמפיצים תבהלה ולא לקרוא לאלימות".[13]

בהפגגה בתל אביב חסמו מפגינים את נתיבי איילון .  11 מהם נעצרו. בהפגנה מקבילה בחיפה השתתפו עשרות אלפים.[14] "לא נסכים לדיקטטורה", אמר בני גנץ בהפגגה.[15]

העיתון "פיננשל טיימס" פרסם מאמר שבו נכתב שהמהפכה משפטית מסוכנת לישראל, למזרח התיכון ולמערב.[16]

[1] ידיעות אחרונות, 20.2.23

[2] מעריב, 20.2.23

[3] הארץ, 20.2.23

[4] מעריב, 22.2.23

[5] מעריב 22.2.23

[6] מעריב 23.2.23

[7] ישראל היום  23.2.23

[8] ידיעות אחרונות  24.2.23

[9] ישראל היום 24.2.23

[10] הארץ 24.2.23

[11] הארץ 26.2.23

[12] 23.2.23

[13] ידיעות אחרונות 26.2.33

[14]הארץ  24.2.23

[15] מעריב 26.2.23

[16] ישראל היום  26.2.23

לקריאת כל הפרקים- https://nowtv.co.il/channels/2023-2/

פרק 7: השבוע השביעי

השבוע השביעי של שנת 2023 נפתח בניסיונות למצוא פשרה  סביב הרפורמה המשפטית. גורמים בקואליציה הסכימו לדבר על ריכוך התכנית והביעו,  על פי פרסומים, נכונות לבטל את חקיקת חוק עילת הסבירות. מנגד, הם לא הסכימו להתפשר על כך שהכנסת תוכל לחוקק חוק שיתגבר על החלטות בג"צ ברוב רגיל של 61 חברי כנסת.[1]

בתום דיון סוער בכנסת עלתה הרפורמה שלב והחוקים שיאפשרו לקואליציה לבחור לבד את השופטים ולמנוע מהכנסת להתערב  בחוקי יסוד- אושרה לקריאה ראשונה.  שר המשפטים לוין ויו"ר ועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת, ח"כ שמחה רוטמן,  הציעו פגישה  הדברות בתיווך נשיא המדינה, אך יו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד ויו"ר "כחול לבן", ח"כ בני גנץ, התנו זאת בהפקת החקיקה.[2]

בשעה שבכנסת נערכו הדיונים, התייצבו רבבות בני אדם מול משכן הכנסת בירושלים הפגינו נגד המחאה המשפטית. ברחבי המדינה הכריזו עובדים על שביתה ובמהלך הדיונים הסוערים בועדת החוקה הוציאו מאבטחים בכוח חברי אופוזיציה שהפריעו לישיבה. ראש הממשלה נתניהו האשים שהם "מדרדרים את המדינה לאנרכיה"  ואילו ראש האופוזיציה לפיד קרא לו: "קח אחריות על מעשיך".[3]

עלפי דיווחים, יותר מ-250 אלף מפגינים קראו לממשלה לעצור את תכנית החקיקה. לבג"צ הוגשו עתירות בדרישה לפסול את החלטות ועדת הכנסת.[4]

אבל במקביל למחאה המשפטית ארעו בירושלים שני פיגועים בתוך שעתיים: לוחם מג"ב נדקר ע"י מחבל בן 13 במחסום בשועפט. זמן קצר קודם לכן נדקר נער בו 17 בידי מחבל בן 14 בעיר העתיקה ומצבו הוגדר כקל.[5]

מהר מאד נדחקו הפיגועים לצד ומנהיגי המדינה היו עסוקים ברפורמה המשפטית. על רקע הדהירה לחקיקה נמשכו ניסונות הפשרה: הנשיא המשיך במאמצי התיווך והקואליציה נעתרה לבקשתו ודחתה את ההצבעות על הצעות החוק הפרטיות בנושא, אך בפועל נמשכה כמתוכנן החקיקה לקידום הרפורמה. הממשלה הדפה גם את מתווה ההדברות שהציע לפיד ועל רקע כל זה נמשכה מחאת ההמונים.[6]

במקביל, חלה הסלמה בין שרי הבטחון והאוצר על רקע הסמכויות לגבי הנושאים האזרחיים ביהודה ושומרון. לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' אזלה הסבלנות לאחר פינוי כרם באזור בנימין. "זו הפרה של הבסיס לקיום הקואליציה", אמר בתגובה להחלטה בנושא שקיבל שר הבטחון יואב גלנט.[7] "מעריב" פרסם שראש הממשלה נתניהו פועל באופן קבוע מול ראשי זרועות הבטחון במטרה שיפעלו לרסן את הגורמים הקיצוניים בממשלתו ולהרגיעם בנושאים בטחוניים רגישים.[8]

לקראת סוף השבוע החלו הדיונים בקריאה ראשונה כמה מחוקי הרפורמה. "ההפיכה המשטרתית יצאה אמש לדרך: דמוקרטיה תחת מתקפה", נכתב בכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות".[9] היעד של הקואליציה היה לסיים את חקיקת החוקים עד פסח, עם "שינויים וריכוך". ח"כ דני דנון מהליכוד אמר שזה הזמן להפיק לקחים ולחשב מסלול מחדש.[10]

והשבוע הסוער הזה הסתיים בהפגנות נגד הרפורמה שהתקיימו בכל רחבי הארץ.  200 אלף מפגינים, אוחזים בידיהם את דגלי ישראל יצאו לרחובות במחאה על החקיקה להשתלטות על מערכת המשפט.[11] ראש השב"כ לשעבר יורם כהן אמר בהפגנת ימין נגד הרפורמה: "ישראל תהפוך ללא דמוקרטית". שר המשפטים לוין אמר: "אנחנו רוצים הדברות, אך החקיקה לא תעצר".[12] לקראת ההצבעה המתקרבת העריכו שהנשיא צפוי להציג תכנית לתקופת הקפאה מוגבלת בזמן על מנת לאפשר הדברות בין הצדדים.[13] שגריר ארה"ב בישראל אמר שהממשל האמריקאי מבקש מנתניהו "לשים ברקס" לחקיקה. [14]

ואם לא די בכך, על רקע  התקרבות חודש הרמדאן פורסם שהיחסים בין  השר לבטחון לאומי איתמר בן גביר לבין המפכ"ל קובי שבתאי נמצאים על סף פיצוץ. גורמים בכירים במשטרה מתחו ביקורת חריפה על התנהלות השר, ואמרו: "הוא בא להדליק בשביל יחסי צבור, זה עלול לעלות ביוקר".[15]

[1] ישראל היום  14.2.23

[2] הארץ 14.2.23

[3] מעריב 14.2.23

[4] כלכליסט 14.2.23

[5] מעריב, 14.2.23

[6] ידיעת אחרונות,16.2.23

[7] ישראל היום 16.2.23

[8] מעריב, 17.2.23

[9] ידיעות אחרונות, 17.2.23

[10] ישראל היום, 17.2.23

[11] ידיעות אחרונות, 19.2.23

[12] ישראל היום, 19.2.23

[13] מעריב, 19.2.23

[14] הארץ, 19.2.23

[15] הארץ, 19.2.23

לקריאת כל הפרקים- https://nowtv.co.il/channels/2023-2/