פרק 10: השבוע העשירי

"אנחנו לא מסרבי פקודה הלב שלנו נקרע. תעצרו, אחרת הכל יתפרק לנו בידיים", אמר אחד מטייסי המילואים שהודיעו כי לא יתייצבו לאימון בשיחה  עם כתב "ידיעות אחרונות", יוסי יהושע. בפתח השבוע העשירי של שנת 2023 התממש תרחיש הסרבנות שהדאיג את צה"ל: 37 מתוך 40 טייסי המילואים בטייסת החשובה החיל האוויר הודיעו במקום להגיע לאימון השבוע, הם ימחו נגד החלשת מערכת המשפט. "זו לא סרבנות, אבל לא נשרת במשטר דיקטטורי", הסביר הטייס והזהיר מפני ההתפשטות התופעה לטייסות נוספות. "זה כבר קורה", אמר.[1]

הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי אמר לראש הממשלה נתניהו שהסרבנות גדלה למימדים מדאיגים. שר הבטחון יואב גלנט קרא לפתוח בהדברות על חוקי הרפורמה.[2] גם ראשי הקואליציה קראו להדברות, אך המשיכו בקידום החקיקה.[3]  בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, קידמו בקואליציה את "חוק המתנות" המאפשר לנבחרי ציבור, ובכללם ראש הממשלה, לקבל מתנות. הנושא עלה עקב רצונו של נתניהו לקבל תרומות למימון הוצאותיו המשפטיות.[4]

 טייסי אל על סרבו להטיס את ראש הממשלה לאיטליה, ובחיל האוויר ניסו למנוע את התרחבות מחאת הטייסים שנראתה רק כקצה קרחון.[5] 

ועל רקע המתיחות הגואה ביו"ש והעדר קריאות הרגעה מצד הצמרת המדינית בישראל – העבירו בוושינגטון מסרים ברורים שלפיהם לא יתקיים שיתוף פעולה נושא הגרעין האיראני כל עוד השטחים בוערים. "אנחנו מתעסקים בסילואן במקום בטהרן", התריע גורם ישראלי בכיר, לנוכח הפגיעה הקשה הצפויה ביחסי ארה"ב עם ישראל.[6] באותו יום נפצעו תושבים בחווארה משאיפת גז ויידויי אבנים וחייליים רקדו עם מתנחלים.[7]

בן דרור ימיני פרסם ב"ידיעות אחרונות" את מתווה הפשרה של הנשיא, ולפיו יוסכם: ביהמ"ש העליון יוסמך לבטל חוקים רגילים, אך לא חוקי יסוד ורק בהרכב מלא וברוב של שני שליש. פסקת ההתגברות לא תחוקק. בועדה למינוי שופטים יהיו שלושה שרים, שני ח"כים מהקואליציה, שניים מהאופוזיציה, שלושה שופטי עליון ושני נציגי ציבור, כלומר לקואליציה לא יהיה רב אוטומטי. לגבי עילת הסבירות, עפ"י ההצעה, ביהמ"ש לא יבחן את שיקול הדעת של הממשלה על בסיס עילת הסבירות אלא אם "ההחלטה מופרכת בעליל או חורגת באופן קיצוני ממתחם שיקול הדעת". טיוטת ההצעה גם מעגנת זכויות יסוד שלא עוגנו עד היום כגון עקרון השוויון,חופש הביטוי, חופש דת וחופש מדת.[8]

ב"הארץ" פורסם ששר המשפטים לוין מתנגד לפשרה ובכירים בליכוד העריכו כי לא יושגו הסכמות.[9] ב"ידיעות אחרונות" פורסם שלוין נוטה לתמוך בפשרה שמגבשים שר המשפטים לשעבר פרופ' דניאל פרידמן ופרופ' יובל אלבשן. סוכנות הדירוג מודי'ס הזהירה שהמהפכה המשפטית עלולה להוביל להורדת דירוג האשראי של ישראל.[10]

ובשטחים נמשכה התסיסה: בפעילות של כוחות הבטחון בג'נין חוסל המחבל שרצח את האחים הלל ויגל יניב. יחד עמו נהרגו עוד חמישה חמושים פלסטינים ובארגון ה'גהאד האסלאמי איימו בנקמה: "ידינו על ההדק".[11]

לקראת סוף השבוע נערכו במשטרה לשיבושים חסרי תקדים בעקבות מה שכונה ע"י מתנגדי הרפורמה בשם "יום ההתנגדות הלאומי". המוקד המרכזי צפוי היה להיות שדה התעופה בן גוריון משם אמורים היו, בעיצומם של הימים הסוערים, להמריא ראש הממשלה נתניהו ורעייתו שרה לסוף שבוע ברומא. "נפעל בעוצמה רבה נגד מי שינסה לחסום את המעבר לשדה התעופה", אמר המפכ"ל רנ"צ קובי שבתאי. [12]

למחרת,  מוצאי חג פורים, אכן הפגינו רבבות אנשים ברחבי הארץ נגד הרפורמה. נתיבי אילון נחסמו לתנועה וראש הממשלה הובא לנתב"ג במסוק משטרתי כדי להתגבר על החסימות של המפגינים באזור שדה התעופה. השר לבטחון פנים איתמר בן גביר והמפכ"ל קובי שבתאי את הדיחו את מפקד מחוז תל איהבי, ניצב עמי אשד, במהלך ההפגנה בתל אביב.[13]

שעה קלה לאחר מכן ארע בעיר פיגוע ירי: בשלהי החג, ביום חמישי בערב, כשרחוב דיזנגוף היה עמוס בבליינים הגיע מחבל לעבר מסעדה ופצע שלושה צעירים, אחד מהם באורח אנוש. אזרחים ושוטרים חמושים שנכחו במקום חיסלו את המחבל בקרב יריות. המחבל זוהה כמועתק חואג'ה, בן 23 מנעלין, שריצה בעבר מאסר בישראל והיה מזוהה עם החמאס. בצבא הודיעו כי יבדקו כיצד הצליח לחצות את גדר ההפרדה ולהכנס לשטח ישראל. ניצב אשד, שזה עתה הודח מתפקידו, הגיע לזירת האירוע ואמר: "המשימה נמשכת. נתפקד עד הדקה האחרונה".[14]

יומיים לאחר הדחתו של אשד הודיע המפכ"ל שבתאי על הקפאת המהלך ובהתאם להנחיית היועצת המשפטית לממשלה הודה: "טעיתי בשיקול הדעת, בעיתוי ובדרך". בכך ביקש להעביר מסר לשר הממונה עליו שיש למשטרה מפכ"ל אחד. בן גביר, מצדו, אמר שהיועמ"שית רוצה להיות השר לבטחון לאומי".[15]

במקביל, נמשכו במוצאי שבת המחאות והמונים הפגינו ברחבי הארץ  נגד החקיקה הממשלתית. [16]

[1] ידיעות אחרונות, 6.3.23

[2] הארץ, 6.3.23

[3] ידיעות אחרונות, 6.3.23

[4] הארץ, 6.3.23

[5] הארץ, 7.3.23

[6] מעריב, 73.23

[7] הארץ, 7.3.23

[8] ידיעות אחרונות, 7.3.23

[9] הארץ, 8.3.23

[10] ידיעות אחרונות, 8.3.23

[11] מעריב, 8.3.23

[12] ידיעות אחרונות, 9.3.23

[13] הארץ, 10.3.23

[14] ידיעות אחרונות, 10.3.23

[15] ידיעות אחרונות, 12.3.23

[16] הארץ, 12.3.23

לקריאת כל הפרקים- https://nowtv.co.il/channels/2023-2/

פרק 9: השבוע התשיעי

השבוע התשיעי של שנת 2023 נפתח ברצח של שני אחים בפיגוע בחווארה: הלל ויגל יניב נרצחו ע"י מחבל שירה לעברם בעת שהיו בדרכם מביתם בהר ברכה  לישיבות שבהן הם למדו בחברון.[1] הפיגוע הקשה הביא לאובדן שליטה בחווארה:  מתנחלים הביערו והציתו מבנים בעיירה ופלסטיני אחד נורה למוות במהלך האירועים.[2]שעה לאחר הפיגוע הגיעו מאות מתנחלים אל הכפר הציתו עשרות בתים ומכוניות וכילו בו את זעמם.[3] במערכת הבטחון נשמעה ביקורת חסר תקדים על כך שבן גביר וסמוטריץ נותנים רוח גבית לפורעים. "הם מעודדים אנרכיה בשטח", נטען.[4]

ואם לא די בכך, מפקד חטיבה של צהל הותקף ע"י מתנחלים ואבנים הושלכו על רכב צבאי. חמישה מתנחלים נעצרו בחשד שתקפו חייל והתיזו גז פלפל על שוטר.[5]

ופיגוע רדף פיגוע: למחרת היום ארבו מחבלים לנהגים שנסעו בצפון ים המלח בשעת בין ערבים.הם ירו לעבר מכניות נוסעות ורצחו צעיר בן 27, אזרח ישראלי-אמריקאי.  לאחר מכן הם הציתו את רכבם ונמלטו בכלי רכב אחר.[6] היה זה ההרוג ב-14  בתוך חודש.[7]

במקביל, נרשמו סדקים בקואליציה: סגן שר אבי מעוז (נועם) התפטר מתפקידו בטענה  שראש הממשלה נתניהו לא מקיים את ההסכם הקואליציוני וגם ב"עוצמה יהודית" זעמו: "לא יתכן שנשמע על סיכומים מדיניים בתקשורת", אמרו.[8] החריקות בממשלה נמשכו גם למחרת: השר מאיר פרוש שקל להתפטר מתפקידו. גם הוא מחה על אי מילוי ההסכמים הקואליציוניים. "אם לא יכובדו הסכמים- לא נשאר מחויבים", אמרו ב"יהדות התורה".[9]

והרפורמה המשפטית המשיכה להעמיק את המחלוקת סביבה: היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, מתח ביקורת קשה על הממשלה: "אין מקום להדברות כל עוד החקיקה נמשכת", אמר והדגיש: "זו תועבה חקיקתית, הפיכה משטרתית וחובתו של בית המשפט העליון לעצור אותה".[10] מתנגדי הרפורמה הודיעו כי ישבשו את חיי השגרה בכל רחבי הארץ באמצעות הפגנות, חסימות כבישים ומחאות של חלק מעובדי מערכת הבריאות והחינוך.[11]

ואכן, ההפגנות היו הסוערות ביותר מאז תחילת הליכי חקיקת הרפורמה. "יום קרב", הגדיר זאת "ידיעות אחרונות" בכותרת הראשית שלו, ודיווח על עימותים קשים ומפגינים שחסמו כבישים בכל הארץ, תוך שהמשטרה מפנה אותם תוך שימוש באלימות.[12] השר לבטחון לאומי איתמר בן גביר דרש  בחפ"ק המשטרה לבלום את האנכריסטים והשוטרים השליכו רימוני הלם אל ריכוז מפגינים.[13] המפגינים פוזרו תוך שימוש ברימוני הלם ומכת"זיות ויותר מחמישים מפגינים נעצרו. [14] "יום זעם", היתה הכותרת ב"מעריב", שדיווח גם על טייס מילואים שנעצר, אבל הממשלה שעטו קדימה והמשיכו בקידום החוקים שבמחלוקת. האופוזיציה החרימה את ההצבעות.[15]

בתל אביב נרשמה תקרית יוצאת דופן: מפגינים צרו על המספרה שבה הסתפרה באותה עת רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו שחולצה משם רק אחרי 3 שעות. ראש הממשלה עצמו נאם והשווה בין המפגינים הפורעים שהציתו בתים ומכוניות. "לא נקבל אלימות- גם בתל אביב וגם בחווארה", אמר.[16]

שר האומר בצלאל סמוטריץ אמר שישראל צריכה למחוק את חווארה, וארה"ב גינתה את ההתבטאות ואמרה שזו הסתה לאלימות.[17] "זו אמירה פוגענית ומגעילה" אמר הממשל האמריקאי בהתבטאות לא דיפלומטית חריגה.[18]

אבל החקיקה לא עצרה. כל צד היה נעול בעמדותיו והעימות התקרב לנקודת שיא. החשש היא החקיקה להחלשת מערכת הנשפט והחזרת אריה דרעי לממשלה תמשך בקצב שיא.[19] הנשיא הרצו המשיך בנסיונות לקדם את מתווה הפשרה שלו. מח"ש הודיעה כי תחקור את השלכת רימון ההלם בהפגנה בתל אביב ושרה נתניהו התייחסה ל"תקרית המספרה", ואמרה: "צריך להפסיק את האנרכיה".[20]

במוצאי שבת הפגינו כרבע מיליון מפגינים  ברחבי הארץ נגד הרפורמה. "עצירת החקירה בשביל הידברות היא פרס למחאה",אמר שר המשפטים לוין בשיחות סגורות עם מקורביו והורה להמשיך בחקיקה על פי לוח הזמנים שנקבע. "אנחנו מוכנים להידבר בכל רגע, אך לא נעצור", הבהיר.[21] המחאה התפשטה ביחידות המילואים ובצה"ל חששו מסבנות שקטה. מפקד חיל האויר אלוף תומר בר קרא לטייסי המילואים, שמגיעים להתאמן פעם בשבוע על מנת לשמור על כשירות מבצעית, קרא להם להשאיר את המחלוקת הפוליטית מחוץ לקוקפיט. .[22]  מפקד חיל האויר גיבה את פקודיו ובכתב חריג שכתב להם, אמר: "לא אתן יד לצייר את דמותכם באופן לא הוגן". [23]

אבל הדאגה חלחלה גם לשאר הזרועות. בצבא העריכו כי ביום פקודה ההתייצבות תהיה מלאה, אך התריעו מפגיעה בהתייצבות של מילואימניקים לאימונים ולתעסוקה מבצעית ומירידה במוטיבציה להתגייס לשירות קרבי.[24]

שבעה חודשים ויומיים לאחר מכן פתח החמאס במתקפת הפתע על ישראל.

[1] ידיעות אחרונות, 27.2.23

[2] הארץ, 27.2.23

[3] מעריב, 27.2.23

[4] ישראל היום, 28.2.23

[5] ידיעות אחרונות, 1.3.23

[6] ידיעות אחרונות, 28.2.23

[7] מעריב, 28.2.23

[8] מעריב, 28.2.23

[9] ישראל היום, 1.3.23

[10] ידיעות אחרונות, 1.3.23

[11] מעריב, 1.3.23

[12] ידיעות אחרונות, 2.3.23

[13] ידיעות אחרונות, 2.3.23

[14] הארץ, 2.3.23

[15] מעריב, 2.3.23

[16] ידיעות אחרונות,2.3.23

[17] הארץ,  2.3.23

[18] ידיעות אחרונות, 2.3.23

[19] ידיעות אחרונות, 3.3.23

[20] ישראל היום, 3.3.23

[21] מעריב, 5.3.23

[22] ידיעות אחרונות, 5.3.23

[23] ישראל  היום, 5.3.23

[24] ידיעות אחרונות, 5.3.23

לקריאת כל הפרקים- https://nowtv.co.il/channels/2023-2/

פרק 8: השבוע השמיני

בתחילת השבוע השמיני של 2023 הגיעה הרפורמה המשפטית למליאת הכנסת: כשכל עיני המדינה נשואות לבית המחוקקים הועלה שם להצבעה בקריאה ראשונה "חוק השפיטה", החלק הראשון במהפכה  שיאפשר לקואליציה שליטה בוועדה לבחירת שופטים.[1] עשרות אלפי אזרחים אמרו שיעדרו מעבודתם, ישבתו ויגיעו להפגנת ענק מול הכנסת בשעה שיערכו בה הדיונים.[2] נשיא המדינה בוז'י הרצוג אמר שניתן להגיע להסכמות והיועצת המשפטית לממשלה ציינה שניגוד העניינים שבו נתון נתניהו לא מונע ממנו לקרוא להרגעת הרוחות.[3] בכך ביטאה את הציפיה שראש הממשלה עצמו יתייצב, יעשה מעשה וימנע את הפילוג בעם.

בהמשך השבוע המשיכה  הכנסת בבליץ החקירה ועמדה להצביע גם על פסקת ההתגברות. בזירה הכלכלית נרשמה מפולת בערכו של השקל, ובזינוק של הדולר. החשש היה כי יחצה עד סוף החודש את רף 4 השקלים ויכביד עוד יותר על יוקר המחיה.[4]

ראש הממשלה נתניהו ויו"ר האופוזיציה לפיד המשיכו להתכתש ביניהם. "צריך לדבר", אמר ראש הממשלה לאחר ההצבעה בכנסת וקרא "לצמצם את אי ההסכמות בינינו". לפיד סרב. "הוא משקר לציבור", אמר והודיע שלא יקיים הדברות לפני שהרפורמה המשפטית תיעצר.

בעימות איים שר המשפטים יריב לוין לפטר את היועמ"שית גלי בהרב מיארה, שהגיבה: "זה לא ירתיע אותי".[5]

הקואליציה אישרה בקריאה טרומית את "" 2 ואת פסקת ההתגברות. [6] על רקע הטלטלה בשוק המט"ח המקומי כינס נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון את הועדה ליציבות פיננסית לדיון דרמטי וחריג.[7] "החלשת מערכת המשפט תסכן את המשק" הזהירו הנגיד והכלכלנית הראשית של בנק ישראל בתום הדיון. "משבר עלול לפרוץ בכל רגע", התריע. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר שיש להערך לתרחיש שבו המצב הכלכלי יתפתח לכיוונים שליליים.[8] על רקע החקיקה נערכו גם דיונים מתוחים על תקציב המדינה, שהיה צורך באישורו בהקדם.[9]

בנקודת זמן צצו גילויים ראשונים של סירובם של אנשי מילואים להתייצב לשירות עבור המדינה שמשנה, לראייתם, את פניה. טייסי מילואים הודיעו כי במחאה על הרפורמה לא יתייצבו לשירות המילואים שלהם. הדבר עורר חשש במטכ"ל.[10] ימים אחדים לאחר מכן הודיעו גם אנשי מילואים באגף המודיעין שיסרבו לשרת אם תמשך החקיקה.[11]

בזירה הביטחונית נהרגו 11 פלסטינים בחילופי אש שנמשכו שעות עם כוחות ימ"מ וגולני מבצע למעצר מבוקשים בשכם. החמאס והג'אהד האיסאלמי איימו בנקמה. באיו"ש, בירושלים ובישובי הדרום הוכרזה דריכות גבוהה. [12]

בסוף השבוע השמיני הפגיני יותר מ-200 אלף אנשים נגד המחאה. נתניהו אמר שהאנשים שהפגינו בזמנו נגד הסכם הגז ונגד החיסונים בקורונה- הם אותם אנשים שמוחים היום נגד הרפורמה המשפטית. "אני רוצה לתת לכם אגרוף. צריך להלום בשקר", הוסיף ראש הממשלה ודבריו עוררו סערה.  בתגובה הסביר נתניהו שדבר עוותו במתכוון. "כוונתי היתה לנגח את הטענות השקריות של אלה שמפיצים תבהלה ולא לקרוא לאלימות".[13]

בהפגגה בתל אביב חסמו מפגינים את נתיבי איילון .  11 מהם נעצרו. בהפגנה מקבילה בחיפה השתתפו עשרות אלפים.[14] "לא נסכים לדיקטטורה", אמר בני גנץ בהפגגה.[15]

העיתון "פיננשל טיימס" פרסם מאמר שבו נכתב שהמהפכה משפטית מסוכנת לישראל, למזרח התיכון ולמערב.[16]

[1] ידיעות אחרונות, 20.2.23

[2] מעריב, 20.2.23

[3] הארץ, 20.2.23

[4] מעריב, 22.2.23

[5] מעריב 22.2.23

[6] מעריב 23.2.23

[7] ישראל היום  23.2.23

[8] ידיעות אחרונות  24.2.23

[9] ישראל היום 24.2.23

[10] הארץ 24.2.23

[11] הארץ 26.2.23

[12] 23.2.23

[13] ידיעות אחרונות 26.2.33

[14]הארץ  24.2.23

[15] מעריב 26.2.23

[16] ישראל היום  26.2.23

לקריאת כל הפרקים- https://nowtv.co.il/channels/2023-2/

פרק 7: השבוע השביעי

השבוע השביעי של שנת 2023 נפתח בניסיונות למצוא פשרה  סביב הרפורמה המשפטית. גורמים בקואליציה הסכימו לדבר על ריכוך התכנית והביעו,  על פי פרסומים, נכונות לבטל את חקיקת חוק עילת הסבירות. מנגד, הם לא הסכימו להתפשר על כך שהכנסת תוכל לחוקק חוק שיתגבר על החלטות בג"צ ברוב רגיל של 61 חברי כנסת.[1]

בתום דיון סוער בכנסת עלתה הרפורמה שלב והחוקים שיאפשרו לקואליציה לבחור לבד את השופטים ולמנוע מהכנסת להתערב  בחוקי יסוד- אושרה לקריאה ראשונה.  שר המשפטים לוין ויו"ר ועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת, ח"כ שמחה רוטמן,  הציעו פגישה  הדברות בתיווך נשיא המדינה, אך יו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד ויו"ר "כחול לבן", ח"כ בני גנץ, התנו זאת בהפקת החקיקה.[2]

בשעה שבכנסת נערכו הדיונים, התייצבו רבבות בני אדם מול משכן הכנסת בירושלים הפגינו נגד המחאה המשפטית. ברחבי המדינה הכריזו עובדים על שביתה ובמהלך הדיונים הסוערים בועדת החוקה הוציאו מאבטחים בכוח חברי אופוזיציה שהפריעו לישיבה. ראש הממשלה נתניהו האשים שהם "מדרדרים את המדינה לאנרכיה"  ואילו ראש האופוזיציה לפיד קרא לו: "קח אחריות על מעשיך".[3]

עלפי דיווחים, יותר מ-250 אלף מפגינים קראו לממשלה לעצור את תכנית החקיקה. לבג"צ הוגשו עתירות בדרישה לפסול את החלטות ועדת הכנסת.[4]

אבל במקביל למחאה המשפטית ארעו בירושלים שני פיגועים בתוך שעתיים: לוחם מג"ב נדקר ע"י מחבל בן 13 במחסום בשועפט. זמן קצר קודם לכן נדקר נער בו 17 בידי מחבל בן 14 בעיר העתיקה ומצבו הוגדר כקל.[5]

מהר מאד נדחקו הפיגועים לצד ומנהיגי המדינה היו עסוקים ברפורמה המשפטית. על רקע הדהירה לחקיקה נמשכו ניסונות הפשרה: הנשיא המשיך במאמצי התיווך והקואליציה נעתרה לבקשתו ודחתה את ההצבעות על הצעות החוק הפרטיות בנושא, אך בפועל נמשכה כמתוכנן החקיקה לקידום הרפורמה. הממשלה הדפה גם את מתווה ההדברות שהציע לפיד ועל רקע כל זה נמשכה מחאת ההמונים.[6]

במקביל, חלה הסלמה בין שרי הבטחון והאוצר על רקע הסמכויות לגבי הנושאים האזרחיים ביהודה ושומרון. לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' אזלה הסבלנות לאחר פינוי כרם באזור בנימין. "זו הפרה של הבסיס לקיום הקואליציה", אמר בתגובה להחלטה בנושא שקיבל שר הבטחון יואב גלנט.[7] "מעריב" פרסם שראש הממשלה נתניהו פועל באופן קבוע מול ראשי זרועות הבטחון במטרה שיפעלו לרסן את הגורמים הקיצוניים בממשלתו ולהרגיעם בנושאים בטחוניים רגישים.[8]

לקראת סוף השבוע החלו הדיונים בקריאה ראשונה כמה מחוקי הרפורמה. "ההפיכה המשטרתית יצאה אמש לדרך: דמוקרטיה תחת מתקפה", נכתב בכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות".[9] היעד של הקואליציה היה לסיים את חקיקת החוקים עד פסח, עם "שינויים וריכוך". ח"כ דני דנון מהליכוד אמר שזה הזמן להפיק לקחים ולחשב מסלול מחדש.[10]

והשבוע הסוער הזה הסתיים בהפגנות נגד הרפורמה שהתקיימו בכל רחבי הארץ.  200 אלף מפגינים, אוחזים בידיהם את דגלי ישראל יצאו לרחובות במחאה על החקיקה להשתלטות על מערכת המשפט.[11] ראש השב"כ לשעבר יורם כהן אמר בהפגנת ימין נגד הרפורמה: "ישראל תהפוך ללא דמוקרטית". שר המשפטים לוין אמר: "אנחנו רוצים הדברות, אך החקיקה לא תעצר".[12] לקראת ההצבעה המתקרבת העריכו שהנשיא צפוי להציג תכנית לתקופת הקפאה מוגבלת בזמן על מנת לאפשר הדברות בין הצדדים.[13] שגריר ארה"ב בישראל אמר שהממשל האמריקאי מבקש מנתניהו "לשים ברקס" לחקיקה. [14]

ואם לא די בכך, על רקע  התקרבות חודש הרמדאן פורסם שהיחסים בין  השר לבטחון לאומי איתמר בן גביר לבין המפכ"ל קובי שבתאי נמצאים על סף פיצוץ. גורמים בכירים במשטרה מתחו ביקורת חריפה על התנהלות השר, ואמרו: "הוא בא להדליק בשביל יחסי צבור, זה עלול לעלות ביוקר".[15]

[1] ישראל היום  14.2.23

[2] הארץ 14.2.23

[3] מעריב 14.2.23

[4] כלכליסט 14.2.23

[5] מעריב, 14.2.23

[6] ידיעת אחרונות,16.2.23

[7] ישראל היום 16.2.23

[8] מעריב, 17.2.23

[9] ידיעות אחרונות, 17.2.23

[10] ישראל היום, 17.2.23

[11] ידיעות אחרונות, 19.2.23

[12] ישראל היום, 19.2.23

[13] מעריב, 19.2.23

[14] הארץ, 19.2.23

[15] הארץ, 19.2.23

לקריאת כל הפרקים- https://nowtv.co.il/channels/2023-2/

פרק 6: השבוע השישי

רעידת אדמה חזקה, בעוצמה של 7.8 בסולם ריכטר, שהתרחשה בטורקיה ובסוריה תפסה את הכותרות של השבוע השישי של שנת 2023. "זה יכול לקרות גם אצלנו", הזהירו המומחים.[1] הדיווחים הראשונים דיברו על אלפי הרוגים[2] וישראל הודיעה כי תחלץ לעזרת הטורקים ותקים בית חולים שדה באזור האסון.[3]

בישראל האיומים לרעידת אדמה גאולוגית היו רחוקים. רעידת האדמה המשפטית היתה קרובה יותר. נשיא המדינה בוז'י הרצוג דחף לפשרה וקרא לעצור לרגע את תכנית הרפורמה כדי לאפשר הידברות בין הצדדים. במפגש עם חיילי גולני הזהיר מהשלכות הרפורמה ואמר: "צריך לסחוב את האלונקה ביחד".[4] שר המשפטים יריב לוין המשיך להתבצר בעמדתו ואמר: "לא נקפיא את החקיקה אפילו לדקה".[5]

שר בכיר אחר צוטט כמי שאמר שהקואליציה תוכל להתפשר על רכיבים מסוימים ברפורמה, אבל לא על מינוי השופטים. "אין הזדמנות שווה בדרך לכס השיפוט ועל זה לא נוותר", הסביר.[6] במקביל, פרסמה הקואליציה את הנוסח המעודכן להצעת החוק שמקבעת את שליטתה בועדה למינוי שופטים.[7] שר המשפטים אמר כי יהיה מוכן לנהל מו"מ לפשרה רק אחרי הקריאה הראשונה, "כשיבינו שאנחנו רציניים".[8]

בגזרה אחרת חיסלו ביריחו לוחמים ולוחמות מהגדוד המעורב "לביאי הבקעה" חוליה של חמאס שהיתה אחראית לנסיון פיגוע בצומת אלמוג. בחמאס איימו בנקמה.[9]

בעוד הממשלה מקדמת במהירות את הליכי החקיקה של הרפורמה, סומנה כבר המערכה הבאה בקרב על החלשת מערכת המשפט: היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה הציבה גבול לפעילות הממשלה ובשיאו של המאבק דווח כי היא צפויה להתנגד בשבוע הבא לשתי הצעות חוק נפיצות: החוק לגירוש מחבלים ו"חוק דרעי 2" שיסלול את חזרתו לממשלה.[10] נודע גם שהשרים צפויים לאשר קידום חוק שיגביל את בג"צ בפסילת חוקים.[11]

הקרב הגדול נקבע ליום שני הבא: הח"כים מהאופוזיציה הצליחו למשוך זמן ולדחות את ההצבעה על החוקים לשבוע הבא. תנועות המחאה החלו להתארגן להפגנת ענק בירושלים וחברות הייטק, עירית תל אביב וארגונים רבים הודיעו כי יאפשרו לעובדיהם לשבות. במקביל, נעשה מאמץ לצרף למחאה את ההסתדרות והאיגודים המקצועיים.[12]

"במסלול התנגשות", נכתב בכותרת הראשית של "הארץ" בסוף אותו שבוע, והפרשן יוסי ורטר הזהיר: "הפרק המטורלל של דיוני ועדת החוקה ייזכר לדראון עולם וכשחוק דרעי  החדש מקודם במהירות -פיצוץ חוקתי נראה רק כענין של זמן".[13]

ביום חמישי בערב ארעו עימותים בין שוטרים ומפגינים שמחו נגד צעדי הממשלה סמוך לבית ראש הממשלה בירושלים. מוקדם יותר התייצבו עשרות משפטנים לצידה של היועצת המשפטית לממשלה. היועמ"ש הקודם, אביחי מנדלבליט, אמר בראיון לתכנית "עובדה": "נתניהו רוצה שהמשפט נגדו לא יגיע לסיומו בצורה תקינה".[14]

לקראת סוף השבוע שררה תחושה של קרב מאסף נגד החקירה להחלשת מערכת המשפט ודריכות לקראת שבוע מטלטל בכנסת וברחוב הישראלי. על רקע המחאות נרשמה קריאה להשבתת המשק בשבוע הבא וגורמים כלכליים הזהירו שמהלכי הממשלה יובילו להוצאת מיליארדים רבים של דולרים מישראל.[15]

ביום ששי בערב נחרדה המדינה מפיגוע קשה שארע בשכונת רמות בירושלים, הפיגוע הקשה השני בבירה בתוך שבועיים. בצהרי היום, דהר  מחבל מהכפר עיסוייה[16] לעבר תחנת אוטובוס ודרס למוות את יעקב ישראל פלאי בן ה-6. אחיו, אשר מנחם בן ,8 נפצע קשה ומת למחרת מפצעיו. בפיגוע נהרג גם אלתר שלמה לדרמן, בן 20.[17] בתגובה לפיגוע, הכריז השר לבטחון לאומי איתמר בן-גביר, על דעת עצמו: "נצא למבצע חומת מגן 2".[18] גורמים מדיניים ובטחונים הגדירו את דבריו כחסרות כיסוי[19] ובמשטרה הסבירו שכך לא מתקבלות החלטות.[20]

הפיגוע לא השפיע על ההתקדמות ברפורמה המשפטית: כ-80 אלף איש יצאו במוצאי שבת למחות נגדה.[21]

"נאבקים על הדמוקרטיה", נכתב בכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות", שפירט את ההתפתחויות האחרונות בשבוע הגורלי שמסתמן: הצבעה בכנסת על החוקים שיקנו לממשלה שליטה בועדה למינוי שופטים ויגבלו את בג"צ, והקרב על הנבצרות. בג"צ הורה לראש הממשלה נתניהו להשיב לעתירה שהוגשה נגדו בנושא הכרזה על נבצרות על רקע הרפורמה המשפטית שמובילה ממשלתו, בעוד מתנהל נגדו משפט פלילי בבית המשפט. בקואליציה תקפו את הקריאה להכריז על נבצרותו של נתניהו. "זה כמו הפיכה צבאית", הסבירו.[22]

[1] ידיעות אחרונות, 7.2.23

[2] הארץ, 7.2.23

[3] ישראל היום, 7.2.23

[4] מעריב, 6.2.23

[5] ידיעות אחרונות,6.2.23

[6] ישראל היום, 6.2.23

[7] מעריב, 7.2.23

[8] ישראל היום, 7.2.23

[9] מעריב, 7.2.23

[10] ידיעות אחרונות, 8.2.23

[11] הארץ, 9.2.23

[12] מעריב, 9.2.23

[13] הארץ, 10.2.23

[14] מעריב, 10.2.223

[15] ידיעות אחרונות, 10.2.3

[16] הארץ, 12.2.23

[17] ידיעות אחרונות 12.2.23

[18] הארץ, 12.2.23

[19] מעריב, 12.2.234

[20] ישראל היום, 12.2.23

[21] הארץ, 12.2.23

[22] ידיעות אחרונות, 121.2.3

לקריאת כל הפרקים- https://nowtv.co.il/channels/2023-2/

פרק 5: השבוע החמישי

השבוע החמישי של שנת 2023 נפתחה בידיעה דרמטית על מל"טים מתאבדים שתקפו מפעל טילים באיראן. בעתונות הבינלאומי תהו מי עומד מאחורי הפיצוצים המסתוריים,[1] כשהחשודה המיידית בפעולה היתה ישראל.[2]

הזירה הבטחונית התרחבה למחרת היום לחמש זירות. כתב "ידיעות אחרונות", יוסי יהושע, דווח שבתוך חמש יממות בלבד התמודדה מערכת הבטחון עם אתגרים מורכבים באיו"ש, בירושלים, בעזה, בסוריה ובאיראן, כאשר ההתמודדות הגדולה נמצאת ממש כאן: מחבלים מתאבדים בודדים מוסתים ברשתות החברתיות.[3]

הרפורמה המשפטית הביאה לחשיפות הקשורות לשניים מגיבוריה: ב"ישראל היום" דיווחו על היומן המצונזר של היועמ"שית, גלי בהרב מיארה, שבעקבות בקשה שהוגשה ללשכתה בהתאם לחוק חופש המידע מסרה למשיבים רק  פרטים חלקיים, וזאת בניגוד לכללים שקבע משרד המשפטים עמו.[4]

ובפן אחר לגמרי, חשפה כתבת ערוץ 13, אילה חסון, פרשה מביכה הקשורה ליו"ר לשכת עורכי הדין, אבי חימי, שהיה מהמתנגדים המובהקים ל הרפורמה. על פי הפרסום, ביצע חימי מעשה מיני בשיחת וידאו שניהל עם עורכת דין שביקשה את המלצתו להתמנות לשופטת. חימי מסר בתגובה שהדברים נעשו בהסכמה וטען שמדובר ברדיפה על רקע התנגדותו לרפורמה.[5] למחרת, הודיע חימי על התפטרותו.[6] "היינו בקשר אינטימי", הודה. "לא נהגתי בצורה מוסרית, אך לא היה כאן קשר פלילי", הדגיש.[7]  הפרשה עוררה הד ציבורי לא רק בגלל הפרטים הסנסציונים על רומן, אלא בשל מעמדו של חימי, פעילותו כיו"ר הלשכה נגד הרפורמה והסתבכותו של קודמו בתפקיד, עו"ד אפי נווה, במספר פרשיות. אחת מהן נודעה בכינוי "מין תמורת מינוי", על רקע הטענה שפעל למינויה של ידידתו, אתי כרייף, לשופטת, כשהתנהל לכאורה רומן ביניהם.

גם הזירה המדינית הושפעה מהרפורמה: מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן אמר לראש הממשלה נתניהו שבדמוקרטיה נדרש קונצנזוס לשינויים. הוא לא התייחס במישרין לרפורמה והשלכותיה, אך רמז שיחסי שתי המדינות מבוססים על "ערכים משותפים".[8] בפגישתו עם ראש הממשלה הבהיר בליקנן שישראל מחויבת לבטחון ישראל וכי יש הסכמה שאסור לאפשר לאיראן להגיע לנשק גרעיני. נתניהו השיב כי הוא מאמין שהרחבת מעגל השלום תסיע לפתרון עם הפלסטינים. "מחאה היא ביטוי לדמוקרטיה", אמר בלינקן על הרפורמה המשפטית וקרא להגיע להסכמות בין  הצדדים. נתניהו מצדו אמר: "נשאר דמוקרטיה חזקה".[9]
בנוסף לרפורמה המשפטית שאיימה לדעת רבים לפגוע בדמוקרטיה, החלה להתפתח חזית נוספת. שר התקשורת שלמה קרעי הודיע על רפורמה שאמורה לטלטל את שוק התקשורת. לפי הצעתו, יסגרו מחלקות בתאגיד השידור הישראלי, תחנות יופרטו ותוסר הרגולציה מהערוצים המסחריים.[10]

תכנית אחרת שיזם השר לבטחון פנים איתמר בן גביר נועדה לאפשר לעשרות אלפי אזרחים להחזיק בנשק.[11] אבל באותו יום פורסם על כך שתוכניותיו להרעת תנאיהם של האסירים הבטחוניים עלולה לגרור הסלמה ברצועת עזה. בן גביר הודיע כי בכוונתו "לבטל את הקייטנה" שבה חיים האסירים הבטחוניים, כשגולת הכותרת של המהלך היתה לאסור עליהם להכין לעצמן את הפיתות בכלא.[12]  המהלך עורר ביקורת וגיחוך. בן גביר זכה לכינוי "שר הפיתות", שקיבל ביטוי גם בדמותו בתכנית הסאטירה "ארץ נהדרת".

המתח בדרום עלה כאשר במהלך אזכרה במלאת 18 שנה למותה של אלה אבקסיס מפגיעת קסאם, בעת שגוננה בגופה על אחיה, נורה לעבר שדרות רקטה שיורטה מעל העיר. ארגוני הטרור בעזה הודיעו כי הטיל נורה על רקע מצבן של האסירות הבטחוניות הכלואות בישראל ותושבי הדרום הזועמים על הירי דרשו מהממשלה לנקוט בתגובה צבאית חריפה בעזה.[13]

ובסוף אותו שבוע נכנסה לזירה במלוא עוצמתה היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב מיארה. בחוות דעת בת 112 עמודים יצאה חוצץ נגד הרפורמה המשפטית וטענה שהיא מעניקה סמכות בלתי מוגבלת לרשות המבצעת ולרשות המחוקקת. "זו פגיעה קשה במארג הבלמים והאיזונים בין הרשויות", אמרה. "שינויים משטרים דרמטיים הנוגעים למאפיינים הדמוקרטיים של המדינה צריכים להעשות בהליך שקול וסדור".[14]

חוות הדעת של היועצת עורר הדים רבים ויצרה תחושה של הסרת הכפפות מצדה. שר המשפטים יריב לוין אמר שלא תהיה הקפאה של החקיקה, "אפילו לדקה".[15] ראש  הממשלה נתניהו אמר ליועמ"שית שאינו מקבל את חוות דעתה.[16]

בסוף השבוע  הטריד את תושבי גדרה אונס מזעזע שבוצע בתושבת גדרה. האנס פרץ לביתה, קשר אותה במיטתה ותקף אותה מינית ליד ילדיה. "זו מציאות של הפקרות", זעמו התושבים שלא נרגעו גם לאחר שדווח על מעצר חשוד במעשה, שכבש בסוף השבוע את כותרות העיתונים.[17]

גם על רקע זה בטלה אזהרתו של ראש השב"כ רונן בר, שדיווח על עליה באיומים נגד ראש הממשלה ונבחרי הציבור. המשטרה הודיעה כי תפתח בחקירה נגד טייס הקרב זאב רז שאמר שאם נתניהו ייטול לעצמו סמכויות דיקטטוריות- הוא ושריו יהפכו לבני מוות.[18] ראש השב"כ סיכם עם מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי על מדיניות של "אפס סבלנות" כלפי מי שיקרא לפגוע בראש הממשלה, בנבחרי ציבור ובמפגינים.[19]

היה זה בסיומו של שבוע חמישי ברציפות להפגנות הגדולות נגד הממשלה. לביקורת על התכנית הצטרף גם נשיא צרפת  עמנואל מקרון שאמר לנתניהו שהחלשת מערכת המשפט מהווה "התנתקות מערכים משותפים". עיתון "הארץ" דיווח בכותרתו הראשית שהביקורת של מקרון מבהירה שהועלם כבר לא יושב על הגדר ביחסו לתכנית המשפטית של הממשלה. גם הבנק הגדול בארה"ב התריע מפני השלכות התכנית.[20]

[1] ידיעות אחרונות, 30.1.23

[2] מעריב, 30.1.23

[3] ידיעות אחרונות, 31.1.23

[4] ישראל היום, 31.1.23

[5] ידיעות אחרונות, 31.1.23

[6] ידיעות אחרונות, 1.2.23

[7] מעריב, 1.2.23

[8] הארץ, 31.1.23.

[9] ישראל היום, 31.1.23

[10] ישראל היום, 1.2.23

[11] ידיעות אחרונות, 2.2.23

[12] הארץ, 2.2.23

[13] מעריב, 2.3.23

[14] ידיעות אחרונות, 3.2.23

[15] ישראל היום, 3.2.23

[16] מעריב, 3.2.23

[17] מעריב, 5.2.23

[18] ישראל היום, 5.2.23

[19] ידיעות אחרונות, 5.2.23

[20] הארץ, 5.2.23

לקריאת כל הפרקים- https://nowtv.co.il/channels/2023-2/

פרק 4: השבוע הרביעי

השבוע הרביעי של שנת 2023 נפתח בהמשך  הויכוח בין שר הבטחון, יואב גלנט לשר במשרד הבטחון, בצלאל סמוטריץ' (שמילא בנוסף את תפקיד שר האוצר). המחלוקת נגעה, איך לא, בשאלת הסמכויות של כל אחד מהשרים. המשבר לא הפתיע איש. ההסכם הקואליציוני שהוליד עבור סמוטריץ' את תפקיד השר במשרד הבטחון טמן בחובו פוטנציאל לפיצוץ, וזה אכן הגיע. שיחה בין גלנט, סמוטריץ' ונתניהו בנסיון למצוא פתרון לענין עלתה לטונים גבוהים. היו מי שהאשימו את נתניהו בכך שלא עדכן את גלנט כי נטל ממנו סמכויות. בציונות הדתית האשימו כי גלנט תוקע לסמוטריץ' מקלות בגלגלים.[1]

במקביל, נמשכה הסערה סביב הרפורמה המשפטית. שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן, שלא נחשב כחסיד גדול של האקטיביזם השיפוטי של בג"צ, הציע מתווה משלו שיהווה למעשב הצעת פשרה. על פי הצעתו שפורסמה בכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות"- עילת הסבירות לא תחול על מינויים והחלטות מדיניות, אבל תשאר בתוקף לגבי זכויות הפרט. בג"צ לא יוכל לבטל חוקי יסוד, אולם נשיא המדינה יהיה רשאי לעכב את כניסתם לתוקף. לממשלה לא יהיה רוב אוטומטי למינו שופטים, אך יצורפו לוועדה נציגי ציבור שימנה נשיא המדינה. שיטת הסניורטי למינוי נשיא ביהמ"ש העליון תבוטל, וכך גם חוק היועמ"שים, כך ששומרי הסף לא יהפכו למינויים פוליטיים.

 "יש מקום לרפורמות במערכת המשפט, אבל נדרשת פחות כוחנות", ציטטה הכתבת המשפטית של "ידיעות אחרונות", טובה צימוקי, את פרידמן. מנגד, דיווח "הארץ" על כך שהצעדים שכבר פורסמו הם רק השלב הראשון בתכנית, שתכלול גם חקיקה להגבלת העתירות לבג"צ, פיצול משרת היועץ המשפטי לממשלה וביטול חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.[2]

על רקע זה פורסם שהיועצת המשפטית לממשלה תבחן את פעילותו של נתניהו במסגרת  הרפורמה, בזיקה להסדר הענייניים עליו חתם, ובמיוחד על רקע העובדה שמתנהלים נגדו הליכים משפטיים.

במקביל, ובהתאם להחלטת בג"צ שלח ראש הממשלה נתניהו מכתב פיטורים לשר דרעי. "אני עושה זאת בלב קשב ובתחושה קשה", כתב והבטיח לעשות הכל כדי שיוכל לתרום למדינה.[3]

זו היתה רק תחילת ההתנגשות בין רשויות השלטון. למחרת, יום שני, פורסם שבמשרד המשפטים מתנהלים דיונים באשר להוצאתו של נתניהו לנבצרות. היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב מיארה הכחישה את קיומם של דיונים אלה, אך ראשי הקואליציה פתחו במתקפה חזיתית נגדה. "הכרזת נבצרות אינה שונה מניסיון הפיכה בידי איש צבא סורר" ,כתבו והדגישו כי לאף גורם, פרט לעם ולנציגיו, אין סמכות להדיח את ראש הממשלה. הם הגדירו את הנבצרות כנסיון בלתי חוקי להדיח ממשלה מכהנת.[4]

ביום שלישי נקשרה הרפורמה המשפטית עם מצבה של הכלכלה הישראלית. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, נפגש עם ראש הממשלה נתניהו והתריע בפניו כי הרפורמה המשפטית עלולה לפגוע קשות בדירוג האשראי של ישראל. "בעולם עוקבים בדאגה אחרי ההתפתחויות שעלולות להרחיק חברות בינלאומיות מהשקעות במדינה", הזהיר הנגיד.[5] לדבריו, המשך הרפורמה עלולה לפגוע הדירוג האשראי של ישראל.[6]

למחרת היום, נכנס גם יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד לתמונה ובפניה פומבית לראש הממשלה קרא לו ולשר המשפטים לעצור את הרפורמה. "הפילוג בציבור מסוכן. עצרו, תסכימו לפשרה", קרא.[7] מאות אנשי כלכלה הצטרפו לקריאתו של הנגיד, אך נתניהו לא נשאר חייב. הוא נשא נאום תקיף והסביר שבניגוד לכל האזהרות, הרפורמה המשפטית דווקא תחזק את הכלכלה. "הם מנסים ליצור בהלה", אמר.[8] "המשפטיזציה היא שמזיקה למשק".[9]

לקראת סוף השבוע הפך סדר היום המדינה לבטחוני: כוחות צה"ל חיסלו במחנה הפליטים ג'נין שישה מחבלים שעמדו להוציא לפועל פיגוע רחב היקף בשטח ישראל. בתגובה הודיע יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן על הפסקת התאום הבטחוני עם ישראל ואיים כי הפלסטינים יפנו לאו"ם "כדי לעצור את שפיכות הדמים". במקביל,  ארה"ב, מצרים וקטאר פתחו במאמצים למנוע הדרדרות בטחונית.[10]  סך הכל נהרגו בתוך כמה שעות בעימותים עשרה פלסטינים, ובישראל התכוננו להסלמה.[11] גם הג'האד האסלאמי בעזה איים לנקום.[12]

ולמחרת, ביום ששי בערב ארע פיגוע קשה ליד בית  הכנסת בשכונת נווה יעקב בירושלים. מחבל, תושב מזרח ירושלים, שנשא תעודת זהות ישראלית, הגיע למקום ופתח במסע רצח.[13] שבעה מתושבי המקום נרצחו. שוטרים שחשו לאזור חיסלו את המחבל. היה זה הפיגוע הקשה ביותר בירושלים מאז שנת 2008.[14]

"שבת של טרור", היתה הכותרת שדיווחה על הארוע ב"מעריב"[15] " וב"ידיעות אחרונות"  ניסחו את הכותרת: "שבת הדמים של ירושלים". [16]

העורכים בעיתון "ישראל היום" בחרו בכותרת "השבת השחורה".[17] איש עוד לא ידע שתוך כמה חודשים יצרב הביטוי הזה במדינת ישראל בהקשר אחר לגמרי.

[1] ישראל היום, 23.1.23

[2] ידיעות אחרונות, 23.1.23

[3] הארץ, 23.1.23

[4] מעריב, 24.1.23

[5] ידיעות אחרונות, 25.1.23

[6] ידיעות אחרונות, 26.1.23

[7] ידיעות אחרונות, 26.1.23

[8] מעריב, 26.1.23

[9] ישראל היום, 26.1.23

[10] ידיעות אחרונות, 27.1.23

[11] הארץ, 27.1.23

[12] מעריב, 27.1.23

[13] ידיעות אחרונות,29.1.23

[14] הארץ,29.1.23

[15] מעריב, 29.1.23

[16] ידיעות אחרונות, 29.1.23

[17] ישראל היום, 29.1.23

לקריאת כל הפרקים- https://nowtv.co.il/channels/2023-2/

השבוע השלישי של 2023 נפתח במינויו של רמטכ"ל חדש: רב אלוף הרצי הלוי החליף את הרמטכ"ל היוצא אביב כוכבי. החששות הכבדים שאיימו על תקופת כהונתו היו האיום הגרעיני האיראני, הסכנה מחזבאללה והמצב ביהודה ושומרון. הנושא של החמאס וגורלה של רצועת עזה לא אוזכר כאחד מהאתגרים עמם יתמודד הרמטכ"ל החדש. על רקע הרפורמה המשפטית נראה היה שהמשימה העיקרית של רא"ל הלוי תהיה בזירה הפנימית, בעיקר יחסי הצבא עם החברה הישראלית.

שר המשפטים יריב לוין הפתיע באמרו שכתבי האישום  נגד נתניהו תרמו לגיבוש הרפורמה המשפטית שיזם. בכך קשר, לראשונה, בין הרפורמה לבין התיקים הפלילים של ראש הממשלה.

במקביל, נרשמה דריכות לקראת החלטת בג"צ בנושא מינויו של דרעי.  דרעי, שכיהן  בתפקיד כפול כשר הבריאות ושר הפנים, הבהיר שלא יתפטר מיוזמתו. הוא העריך שבג"צ יפסול את המינוי, אבל גלגל את הכדור לעברו של ראש הממשלה. למחרת, נרשמה עליית מדרגה בהתבטאויות: ח"כ אברהם בצלאל מש"ס אמר שאם השופטים יפסלו את דרעי- הם יירו לעצמם בראש. מקורבי נתניהו החלו להכשיר את הקרקע להחלטת בג"צ ואמרו שלא תהיה ברירה אלא לפטרו.

נשיא המדינה בוז'י הרצוג חשש מהקרע בעם ומהאלימות שתבוא בעקבותיו והחליט לקדם הדברות בין הצדדים, אבל למחרת- ביום רביעי- הגיעה ההתנגשות בין הרשויות לשיאה. בג"צ החליט לפסול את המינוי של דרעי. "400 אלף מצביעי ש"ס בחרו באריה דרעי לנציגם בכנסת, לא לשר בממשלה", קבעו שופטי בג"צ. "עלייתו של אדם מאיגרא רמא אינה מקנה לו זכויות יתר ואינה נותנת לו פטור מתוצאות הליכים משפטיים. כולם שווים בפני הדין. כולנו מרכינים את ראשינו בפני הדין, ואילו הדין אינו מרכין ראשו בפני איש", הדגישו השופטים בפסיקתם. 10 שופטי בית המשפט העליון קבעו בדעת רב שיש לפסול את מינויו של דרעי, שכן הוא נגוע בחוסר סבירות קיצוני. לדעת השופטים, ההחלטה על המינוי אינה סבירה בעליל לאור הרשעותיו הרבות. שלושה מהשופטים קבעו כי יש לפסול את המינוי כיון שהצהיר זמן קצר קודם בפני בית משפט שלא ישוב לחיים פוליטיים, צעד שסלל את הדרך לעסקת הטיעון עמו.

"צבר הרשעותיו של דרעי מוביל למסקנה שיש בכהונתו כשר משום פגיעה חמורה במעמדן של רשויות השלטון",  קבעה הנשיאה אסתר חיות והמשנה לנשיאה, השופט עוזי פוגלמן, הוסיף: "מינויו של מי שבאופן שיטתי פוגע בשלטון החוק ולא מציית לחוקים, חורג בצורה ניכרת ממתחם הסבירות ואינו חוקי". דרעי הגיב בדרך משלו על ההחלטה: "אם סגרו לנו את הדלת, נכנס דרך החלון", ורמז אולי למהלך הבא של הממשלה שיקרין בצורה משמעותית על כל מהלך השנה: הצעת חוק לביטולה של עילת הסבירות, שלא תאפשר עוד לבית המשפט העליון לבטל מינויים בשל חוסר סבירותם. בחודשים הקרובים ילמד הציבור הישראלי כולו להכיר את המונח המשפטי אותו הכירו עד אז רק משפטנים.

בש"ס ובקואליציה השלימו עם החלטת בית המשפט והתכוננו ליום שאחריה. על רקע המשבר צוטטה נשיאת העליון כמי שאמרה בשיחות סגורות שאם הרפורמה תעבור- תתפטר מתפקידה. חיות הכחישה את  הפרסום.

ובמוצאי שבת שוב הפגינו רבבות ברחבי הארץ נגד הרפורמה. ההפגנה המרכזית בתל אביב נערכה בצומת הרחובות קפלן ובגין. עם הזמן, יהפוך המונח "הפגנות קפלן" לשגור בציבוריות הישראלית ולאחד מסמליה של 2023. "הבית בוער. זה הזמן השחור, הרגע לקום ולזעוק", אמר הסופר דוד גרוסמן שנשא דברים בהפגנה. על פי הפרסומים, הפגינו ברחבי הארץ 130 אלף מפגינים, רובם הגדול בקפלן.

ובינתיים, פחות מחודש לאחר הקמתה, כבר נתגלעו סדקים בממשלה ומספר שרים הודיעו כי יחרימו את ישיבת הממשלה השבועית. הרקע: חילוקי דעות בין שר הביטחון יואב גלנט לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ', שבתוקף ההסכמים הקואליציוניים קיבל גם תפקיד נוסף: שר במשרד הביטחון. חילוקי דעות על סמכויות בין השרים על רקע פינוי מאבק גרם למתיחות ביניהם וסמוטריץ' הודיע שיעדר מהישיבה.

אם בתחילת השבוע, עם כניסתו של הרמטכ"ל החדש, הובע חשש לגבי הצפוי לו מתמרון בין שני שרים במשרד הביטחון, הרי שבסוף השבוע הפך החשש למציאות ממשית. אף אחד, ודאי לא הרמטכ"ל הרצי הלוי, ידע מה עוד מצפה לו כעבר תשעה חודשים, ושהתמרון שבו יעסוק יהיה מסוג אחר לגמרי.

לקריאת הפרק השני- https://nowtv.co.il/a2023w2/

לקריאת הפרק הראשון- https://nowtv.co.il/2023ch1/