הדיאטנית דקלה אופיר בירמן, מנהלת מחלקת תזונה בבית חולים כרמל, מסבירה איך לשמור על אכילה מאוזנת גם בתקופה של חרדה ואי-וודאות
המלחמה לא נשארת בחוץ. היא נכנסת לבית, לשולחן האוכל, ולצלחת. מי שחשב שזה רק עניין ביטחוני, שיחשוב שוב: הסטרס המצטבר של חירום לאומי ממושך משפיע בצורה עמוקה על האופן שבו אנחנו אוכלים, מה אנחנו בוחרים לאכול, ואיך הגוף שלנו מגיב.
כשהגוף בסטרס — האוכל מגיב
"מלחמה מביאה סטרס לכולנו וברגע שהגוף נמצא בלחץ, זה משפיע על דפוסי האכילה" , אומרת הדיאטנית דקלה אופיר בירמן. "יש כאלה שיאכלו יותר ויש כאלה שיאכלו פחות — כל אחד צריך לחפש מה טוב לו, ולעשות את זה בצורה שפויה ונכונה. הנוסחה האוניברסלית לאכילה 'נכונה' בזמן חירום פשוט לא קיימת. מה שכן קיים הוא הבנה שהתגובה של הגוף היא נורמלית לחלוטין".
לדבריה, לתזונה יש השלכות על מצב הרוח ועל הבריאות הנפשית. במצב של סטרס הגוף מחפש אנרגיה זמינה —ואכילה היא תגובה רגילה של הגוף. "לא צריך להילחם בזה, ואפשר להוריד מעצמנו את האשמה", מרגיעה אופיר ומפתיעה בכך שהיא מוכנה לאפשר אפילו אכילה רגשית בזמן מלחמה. " זו תגובה נורמלית ולא צריך להילחם בזה לגמרי, אבל בהחלט צריך מסגרת: "אם מתחשק לך משהו מתוק — בסדר, אבל לא לזלול ללא הרף ובמשך כל שעות היום. נשנוש קטן בשעה מסוימת ביום זה בסדר, לזמן קצוב", מציינת אופיר שמדגישה:." הרעיון הוא לא שאסור לאכול, אלא לתחום את מה שאנחנו אוכלים".
מצד שני, אפשר, לדבריה, למצוא חלופות לצורך של אכילה רגשית ולדאוג שפירות ופיצוחים מזינים כמו אגוזים ושקדים יהיו זמינים ונגישים כדי שהבחירה הבריאה תהיה גם בחירה קלה.
חלבון: הגיבור השקט של העמידות הנפשית
אחד הדגשים המרכזיים של אופיר הוא צריכת חלבון, שחשוב מבחינה גופנית, אבל גם ייצור ההורמונים שמפחיתים סטרס תלוי בו. היא ממליצה בימים אלה של שגרת חירום לצרוך גרעיני חומוס, עדשים, מוצרי חלב, יוגורט, דגים ועוף צלוי — אלה מקורות חלבון נגישים שאפשר להכין בבית ומחוצה לו.
ארוחות מסודרות: לא ריחוף, אלא עוגן
אחד האתגרים הפרקטיים בשגרת חירום הוא הקושי לשבת לאכול ורבים אוכלים משהו "על הדרך". הם חושבים אולי שלא כדאי לארגן ארוחה כאשר כל המשפחה נמצאת בחרדה. אופיר דווקא רואה בארוחה המשפחתית, כשכולם נמצאים בבית, משהו חשוב. "זה כלי יעיל של להיות יחד, וגם אם יש אזעקה אפשר לחזור לאכול עם היציאה מהממ"ד או שאם אפשר לקחת את האוכל למקלט".
בימי חירום אלה, חשוב לדבריה, לתכנן קדימה. "כדאי להשתדל לחשוב מראש מה נאכל מחר. עצם ההחלטה מראש מפחיתה את הסיכוי לאכול בהיסח הדעת או לדלג על ארוחות לגמרי.. דקלה גם ממליצה לשתף את הילדים בהכנת הארוחות, לא רק כדי להעסיק אותם, אלא שאם הם ישתתפו בהכנת הארוחה יש גם סיכוי טוב שהם יאכלו יותר בריא ונכון מאשר הם אוכלים בדרך כלל.
שתייה: הדבר שהכי קל לשכוח
נקודה חשובה נוספת שמדגישה דקלה היא השתיה, שבמיוחד במצב חירום לא תמיד מקפידים לשתות. חשוב לשתות הרבה מים. המשקאות המוגזים מגבירים את הצמא וקפה לא נחשב. "כדאי לשים בקבוק מים בחדר השינה—כדי להזכיר לנו שצריך לשתות", אמרה.
שגרה: המנגנון שמגן עלינו
"שגרה טובה שומרת עלינו — תזונה וספורט עושים טוב לגוף," אומרת אופיר ומחדדת את החשיבות של פעילות גופנית כחלק בלתי נפרד מהענין. "כדאי מאד לעשות הליכה קצרה אם אפשר ליד הבית ולעשות תנועה, אפילו בשיעור בזום", ציינה.
הצלחת המאוזנת: גם בזמן חירום
אופיר בירמן מסכמת עם עצה בסיסית לבני ארוחה נכונה: ירקות הם מרכיב חשוב מאד שצריך להיות חצי מהצלחת. "אסור שתהיה ארוחה בלי ירקות", הדגישה. שאר הצלחת צריכים לכלול חלבון ופחמימות נכונות -דגנים מלאים, לחם מלא, קינואה.
בסופו של דבר, המסר של דקלה אופיר בירמן הוא ברור: בזמן מלחמה אנחנו לא מחפשים להיות מושלמים ולתת מענה לכל דבר — אבל אסור שנפתח הרגלי תזונה שיפגעו בנו ונסיים את המלחמה עם בעיות בריאות."
בתקופה שבה הרבה דברים מחוץ לשליטתנו, הצלחת — לפחות חצי מהזמן — יכולה להיות בידינו.
בחסות ספיירולייף, בסיוע המרכז הרפואי כרמל
תמונה: מתוך אלבום פרטי דקלה אופיר-בירמן
◀ יש גם מזונות או תוספים שיכולים לעזור?
ד"ר אמיר גילת, לשעבר יו"ר רשות השידור וחבר נשיאות מועצת העתונות בישראל, הוא דמות מפתח בתקשורת הישראלית, המביא עמו ניסיון ניהולי ומערכתי רחב היקף. שימש ככתב וראש דסק בעתונות הכתובה, עורך ומגיש של בטלוויזיה, יועץ תקשורת בכיר, חוקר ומרצה באקדמיה המשלב שנים רבות בין ידע לנסיון מעשי בתקשורת, ובין עתונות קלאסית למדיה דיגיטלית.
