2023- יום אחר יום ביום בשנה הנוראית בתולדות ישראל
ברוב של 64 קולות נגד 0 עבר בכנסת החוק לביטול עילת הסבירות, כשחברי האופוזיציה נמנעו מלהשתתף בהצבעה. החוק החדש, המהווה תיקון לחוק יסוד השפיטה, קובע:: "על אף האמור בחוק יסוד זה, מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא ידון בענין סבירות ההחלטה של הממשלה, ראש הממשלה או של שר אחר, ולא יתן צו בענין".החוק החדש חל גם מינויים.[1]
בכך יצא למעשה לדרך השלב הראשון ברפורמה המשפטית, כאשר הכנסת אישרה בתם דרמה כגדולה את החוק עימותים אלימים בין מפגינים, אזרחים ושוטרים נרשמו בתל אביב, ירושלים ובמוקדים נוספים ברחבי הארץ. שלושה מפגינים נפצעו קל מפגיעת רכב. ראש הממשלה נתניהו קרא לחזור לשיחות בנסיון להגיע להסכמות. "נתניהו בונה על חוט של קיצונים משיחיים", אמר יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד.[2]
יום לאחר החקיקה, הזהירה סוכנות דירוג האשראי מודי'ס מפני "השלכות שליליות" של ביטול עילת הסבירות. גורמים כלכליים העריכו שסוכניות נוספות יוציאו בקרוב דוחות נוספים. גם בנקי השקעות בעולם פרסמו אזהרות דומות. "כשהאבק יתפזר יתברר שכלכלת ישראל חזקה מאד", הגיבו ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ'.[3]
במקביל, החל להתפתח מאבק על חוק הנבצרות, שתיקונו נדון בבג"צ. בקואליציה איימו על בג"צ לבל יתערב בחוק יסוד. "נתניהו עשה בכנסת שימוש לרעה", קבעה היועצת המשפטית לממשלה בתגובה לעתירה בנושא ניגוד הענינים של ראש הממשלה.[4]
באותו שבוע צוין ט' באב- 1,995 שנה מלאו לחורבן בית שני, ורבים דברו על כך שזוהי העת לתפילות לאחדות בעם ולפשרות. "זה הזמן לאחריות, רק לא למלחמת אחים", אמר הנשיא הרצוג.[5]
בסופו של אותו שבוע, שהיה גדוש באירועים סביב חקיקת חוקי הרפורמה, התפרסמה אזהרת ראש אמ"ן שביטאה את ההשלכות הבטחוניות של המצב. "האויבים שלנו מזהים נקודת חולשה היסטורית", התריע ראש אמ"ן אלוף אהרן חליווה בפני ראש הממשלה נתניהו. ארבעה מכתבים חריגים נשלחו לראש הממשלה, האחרון מביניהם נשלח מספר ימים לאחר ביטול עילת הסבירות וראש אמ"ן הזהיר מפגיעה מיידית בהרתעה הישראלית מול איראן וחזבאללה. בצה"ל העריכו שהסיבות להסלמה היא הגבוהה ביותר מאז מלחמת לבנון השניה.[6]
גורמים בקואליציה ניסו לשכנע את ראשי האופוזיציה לחזור להדברות והציעו פשרה לסיום המשבר. "זה הסכמה או תסריטי אימה", אמרו, אך בכיר באופוזיציה דחה את היוזמה. "אם רוצים הידברות- צריך להקפיא את הכל ל-18 חודשים", אמר. גם סוכנות הדירוג S&P פרסמה דוח חמור וקבעה שגובר הסיכון לפגיעה בצמיחה בישראל.[7]
במוצאי שבת יצאו מאות אלפים לרחובות, זה השבוע השלושים ברציפות. "אנחנו מנהלים מאבק על העתיד שלנו", אמרו. במחנה הממלכתי הבהירו שלא ינהלו מגעים עם נתניהו. בסביבתו של בני גנץ דחו את הקריאות להקמת ממשלת אחדות. "לא נשב תתת נתניהו", אמרו. במקביל, גברו בליכוד הקולות שהתנגדו להמשך החקיקה החד צדדית. "צריך להמשיך ברפורמה רק בהסכמה לאומית רחבה", אמרו.[8]
שר הבטחון גלנט דחף להקמת ממשלת אחדות בלי סמוטריץ ובן גביר. השר אבי דכטר יצא נגד "הבריונים שמקדמים חקיקה קיצונית". דברים דומים השמיעו גם בכירים אחרים בליכוד.[9] מנכ"ל משרד החינוך התפטר מתפקידו, והסביר: "הקרע לא מאפשר לי להמשיך"?
מנהיג חזבאללה חסן נסראללה נשא נאום תקיף על רקע המשבר בישראל והזהיר: " אנחנו מוכנים לכל פרובוקציה"[10].
[1] ידיעות אחרונות, 25.7.23
[2] מעריב, 25.7.23
[3] ידיעות אחרונות, 26.7.23
[4] מעריב, 26.7.23
[5] ישראל היום, 27.7.23
[6] ידיעות אחרונות, 28.7.23
[7] מעריב, 29.7.23
[8] מעריב, 30.7.23
[9] ידיעות אחרונות, 30.7.23
[10] מעריב, 30.7.23
[לקריאת כל הפרקים- https://nowtv.co.il/channels/2023-2/
