בתי המשפט הקהילתיים בישראל כחלופה להליך פלילי- הלכה או מעשה?

לבתי המשפט הקהילתיים בישראל פוטנציאל לשמש כחלופה להליך הפלילי  הרגיל. משנזרעו הזרעים הראשונים של  הפרויקט, נשאלת השאלה אם הוא נבחן רק בעיניים אידיאולוגיות, או שמא קיימים גם מדדים אמפיריים שמעידים על הצלחתו.

מאת עו"ד נעמי כץ

בעשורים האחרונים אנו עדים למגמה הולכת וגוברת, אשר במסגרתה ההליך העונשי ה"רגיל" הולך ומאבד את המונופול בתחום ההסדרה המוסדית של הפשיעה, ומתפתחים חלופות ומנגנונים שונים להליך הפלילי הנוהג. אחת מן החלופות, אשר החלה להתפתח בארה"ב בשנות התשעים, הייתה בתי-משפט שתפקידם הייחודי התמקד במתן פתרון מקיף לבעיות נאשמים, נפגעי עבירה ולאותם מגזרים בחברה שסבלו מרף גבוה של פשיעה. בתי-משפט אלו נקראו "בתי-משפט פותרי בעיות"- Courts Solving Problem', והם נועדו להתמודד עם תופעת הפשיעה הלא חמורה, עת התפיסה שעמדה בבסיס הקמתם הייתה שחלק לא מבוטל מן העבירות הפליליות מבוצעות על רקע בעיות חברתיות-כלכליות.

המודל של בתי-המשפט הקהילתיים מבוסס על העקרונות של בתי-משפט פותרי בעיות. אולם, מעבר לשיקום האסיר הספציפי יש לבתי-המשפט הללו מטרה נוספת בדמות שיקום הקהילה הסובלת מרף גבוה של פשיעה, מחיזוק תחושת הביטחון של התושבים ומשיפור רמת האמון שלהם במערכות אכיפת החוק. מודל בתי-המשפט הקהילתיים אומץ בישראל בשלב זה כתכנית הרצה, ואופים הייחודי של בתי-משפט אלה בישראל הוא פיתוח מקומי. המודל פותח על-ידי ד"ר דניאלה ביניש (ששבה מארה"ב לאחר שכתבה עבודת מחקר על בתי-משפט פותרי בעיות) ושלומי כהן, ראש תחום נוער בעמותת אשלים, הפועלת במסגרת ג'וינט-ישראל.

בית-המשפט הקהילתי הראשון בישראל הוקם בבאר שבע בנובמבר 2014. בספטמבר 2015 הוקם בית-משפט נוסף בעיר רמלה. החלטת ממשלה מאוגוסט 2016 הורתה על הרחבת התוכנית כך שעד סוף שנת 2019 יפעל בית-משפט קהילתי בכל אחד מששת מחוזות השיפוט בישראל. ואכן, במסגרת יישום החלטה זו נפתחו בתי-משפט קהילתיים נוספים בערים תל אביב, נצרת, חיפה וירושלים.

הליך פלילי בבית משפט. ( ויזואליה) .

ככלל, אוכלוסיית היעד המרכזית בישראל היא עוברי חוק חזרתיים, אשר בהיעדר הליך שיקומי צפויים לעונשי מאסר קצרים יחסית. אולם קיימים גם מקרים בהם נאשם ללא עבר פלילי יופנה להליך על רקע נסיבות חייו ומועדות מובהקת לביצוע עבירות נוספות. הענישה בבתי-משפט אלה נעה ככלל בין מאסר בפועל (במקרה של כישלון ההליך השיקומי ובעבירות המצדיקות עונש זה) לבין אי-הרשעה ומחיקת כתב האישום. זאת ועוד, ההליכים בבית-המשפט הקהילתי מתנהלים בגבולותיו של ההליך הפלילי ובהתאם לסדר הדין הפלילי, לצד ייחודיות ושוני מאלה הנהוגים בבתי-המשפט הפליליים ה"רגילים". צוות בית-המשפט הקהילתי הוא צוות קבוע המורכב מ"השחקנים הקלאסיים" בהליך הפלילי: שופט, תובע משטרתי, פרקליט, סנגור וקצין מבחן ולהם נוספים שני חברי צוות קבועים: עובד סוציאלי קהילתי נציג הרשות המקומית ורכז בית-משפט.

יודגש, כי בתי-המשפט הקהילתיים בישראל הם עדיין בגדר תכנית ניסיונית, אך ברי, מהצעת החוק המתגבשת, שהמחוקק רואה צורך במיסוד חקיקתי של ההליך. מטרת הצעת החוק היא לעגן את פעילותם של בתי-משפט אלה ולהסדיר את יסודות ההליך הפלילי הייחודי הפועל במסגרתם. מיסוד חקיקתי זה מתיישב הן עם המדיניות הממשלתית בתחום הענישה והכליאה (לפיה ראוי למתן את התוצאות הפוגעניות של  ההליך הפלילי עבור נאשמים, במקרים שניתן להתמודד בהם בדרכים חלופיות), והן עם המגמות המתפתחות בעולם בסוגיה זו.

בתי-המשפט הקהילתיים מלווים במחקרי הערכה. המתודולוגיה ואמות המידה הנמדדות משתנים אמנם מתוכנית לתוכנית, אך נראה שקיימות אמות מידה משותפות לכלל בתי-המשפט הקהילתיים. בקריטריונים אלה ניתן למצוא מדדים של הפחתה בעבריינות החוזרת של נאשמים, ירידה ברמת הפשיעה בשכונות מסוימות, חיסכון בעלויות (עלויות התוכנית מול עלויות של כליאה), שביעות רצון של נאשמים וצדדים להליך מן ההליך המשפטי, מידת שיתוף הפעולה של נאשמים עם התוכנית וציות לצווי בית-משפט ומידת השימוש באמצעי ענישה חלופיים לכליאה.

בתמצית אציין, כי ממצאי המחקרים האמפיריים במרבית בתי-המשפט הקהילתיים ברחבי העולם (אם כי לא בכולם), בהקשר של מדד העבריינות החוזרת, מצביעים על ירידה מובהקת סטטיסטית בשיעורי המועדות לעבריינות חוזרת. ביטויים נוספים למדידת הערכת הצלחת בתי-המשפט הקהילתיים ניתן למצוא גם במחקרים שבחנו את שביעות הרצון של המשתתפים בהליך, גם בדבר הוגנות ההליכים בבתי-משפט אלה לעומת בתי-משפט רגילים. התברר שההליך בבית-המשפט הקהילתי נתפס בקרב המשתתפים כבעל רמות גבוהות של צדק פרוצדורלי ומידת שביעות הרצון של המשתתפים בו מההליך הייתה גבוהה. כן נמצא שבבתי-המשפט הקהילתיים נעשה שימוש גבוה יותר בחלופות כליאה, באופן שהוביל אף לחיסכון בעלויות למערכות אכיפת החוק.

בישראל אנו מצויים בתחילת הדרך- הן מבחינת הקמתם של בתי-המשפט הקהילתיים והן מבחינת המחקרים שנעשים אודותיו. הערכת ההצלחה בשלב זה קשה אפוא שבעתיים. מחקר מלווה שפורסם בשנת 2017 העלה שהמטרות והציפיות של מקימי בתי-המשפט הקהילתיים ומפעיליו בפועל התמקדו בהורדת פשיעה חוזרת בעבירות קלות ובינוניות-מניעת תופעת "הדלת המסתובבת". כן הוגדרו מטרות של הגדלת הסיכויים של הנאשמים להשתלב מחדש בקהילה, הגברת אמון עוברי החוק במדינה ובמערכות אכיפת החוק ושינוי השיח (הן בקהילה והן בקרב אנשי המקצוע), ובכך להביא את החלופה של בתי-המשפט הקהילתיים והשיקום למיינסטרים. הוגדרה גם מטרה של הרחבת התוכנית ברמה הארצית כך שבכל מחוז יהיה לפחות בית-משפט קהילתי אחד, וכן הסדרת מודל בתי-המשפט הקהילתיים בחקיקה.

בשלוש השנים האחרונות מתפרסם מידי שנה דו"ח סיכום של פעילות בתי-המשפט הקהילתיים בישראל. דו"חות אלו כוללים נתונים מספריים שונים, אולם החלק הארי של דו"חות אלו עוסק במטרות ושינויים תהליכיים והנתונים המספריים מוגבלים הן בהיקפם והן באיכותם. זאת ועוד, נכון לעתה בוצע מחקר הערכה מקיף אחד בלבד, וזאת למרות שהן בדו"ח הסיכום של שנת המשפט תשע"ח, והן בדו"ח הסיכום של שנת המשפט תשע"ט מצוין, כי דו"ח הערכה מקיף אמור לצאת לדרך.

מקריאה מעמיקה של הדו"חות, ראוי לציין, כי למרות הקשיים הרבים בהערכה מיידית וברורה של הצלחת בתי-המשפט הקהילתיים בישראל, ניתן להיווכח בקיומן של אינדיקציות ראשוניות להצלחת מטרות מסוימות של התוכנית.

הערכת ההצלחה של תוכנית בתי-המשפט הקהילתיים בישראל מורכבת, וזאת נוכח קשיים מסוימים. אולם, התמודדות מיידית וממוקדת עם קשיים אלו תוכל להאיץ ולפתח את התוכנית במתווה שירשום הצלחות ברורות, ומושכלות ראשונים היא שלא ניתן להתווכח עם הצלחות.