"בלי רוק אי אפשר לחיות": ד"ר יוני גוטליב חושף את הטיפול החדשני שמונע הוצאת בלוטות רוק

xשלום לכם, כולנו מכירים את הביטוי כשהבלוטות הרוק עובדות, כשאנחנו רוצים לתאר איזה סטייק עסיסי, עוגה טעימה או כל דבר מגרה אחר. אז מה זה בלוטות הרוק ומה הבעיות שהן יכולות ליצור? אנחנו רוצים לשוחח על כך היום עם דוקטור יוני גוטליב, מנהל השירות לבלוטות הרוק בבית החולים כרמל. שלום לך. [00:14] שלום וברכה. אז מה זה בלוטות הרוק בעצם? כמו שתיארת את זה בדיוק לפני רגע, בלוטות הרוק מתפקדות על בסיס יומיומי ועל בסיס של דקות. בעצם כשאנחנו מדברים זה גורם לסיכוך בחלל הפה, כשאנחנו בולעים זה בעצם מה שגורם לבית הבליעה לא להיסגר. אה בעצם כש אנחנו באים לאכול, לוטות הרוק מתחילות לעבוד, מפרישות את הרוק. בתוך הרוק יש לנו גם אנזימים שעוזרים לפרק את האוכל. בתוך הרוק יש עוד כל מיני מולקולות כמו נוגדנים של מערכת החיסון. בקיצור, אנחנו צריכים את הרוק הזה. בלי רוק אי אפשר כל כך לחיות, או אפשר לחיות אבל בלי איכות חיים. [00:54] ומה הבעיות שבלוטות הרוק יכולות ליצור? [00:57] אה, המגוון הוא מאוד מאוד רחב. ובלוטות הרוק נמצאות אצל כולם, ולכן הם משפיעות על כולם, בין אם זה מגיל ילדות ועד המבוגרים. הבעיות הנפוצות ביותר זה בעצם חסימה בבלוטות הרוק על רקע של התייבשות. זאת הבעיה הכי נפוצה בעולם, ועל ידי שתייה מספקת של מים אנחנו יכולים למנוע את המצב הזה. חסימות על רקע של אבנים, חסימות על רקע של גידולים, ובעיות מפורמציות מולדות או נרכשות או טראומטיות. [01:24] אז בוא ננסה לעבור סעיף סעיף. אז קודם כל, לשתות. לא צריך להגיע לבית חולים בשביל לשתות ולטפל בבלוטות רוק. מתי אתה כן מגיע בהקשר של התייבשות? [01:36] א יש אנטיטי שנקרא או מצב שנקרא surgical induced parotitis, שזה נפיחות של בלוטות הרוק כי האנשים היו באמת בצום לפני הניתוח, ובעצם הרוק מיוצר על ידי המים שאנחנו שותים. ככה שאם אנחנו לא שותים מספיק והמים חשובים לכל התפקודים של הגוף, לא רק לרוק, אבל במיוחד לרוק. כן. א אז מים זה דבר חשוב לשתות. א כל דבר שמעודד הפרשה של בלוטות הרוק, של זרימה של הרוק, זה דבר שבעצם שומר על התפקוד שלהם. בין אם זה אוכל, בין אם זה מסטיק שאנחנו שמים בפה. אז לשתות הרבה למנוע גם בעיות בבלוטות הרוק. [02:12] בוא נעבור לנושא של האבנים. [02:14] תראה, אין עדיין מחקרים כמו באבנים בקליות שמוכיחים שזה תורשתי או למה זה קשור. אבל יש רעות יחסית גבוהה של מעל מקרה אחד בין 10 ל-20 אלף. יש לו אבנים בבלוטות הרוק. א זה הראות של פחות או יותר 60 אנשים במיליון, כך שיש מספיק אנשים גם במדינת ישראל, ואנחנו נתקלים בסיטואציה הזאתי. הבן אדם מה שהוא חווה זה בעצם סימפטומים מאוד מאוד פתאומיים. א יש א כשאנחנו מדברים על אבנים, החסימה יכולה להיות מלאה או חלקית. חסימה מלאה זה נפיחות מאוד מרשימה שקוראת בפתאומיות, לרוב לפני שאנחנו מתחילים לאכול איזה משהו, סטייק עסיסי כמו שאמרת, או דברים שמכילים חומצות כמו לימון, הדרים, דברים כאלה שמעודדים באמת את הפרשת הרוק. הכאב הוא מאוד מאוד חזק כשהחסימה היא מלאה, כי בעצם הקולטנים של הכאב נמצאים במעטפת של הבלוטה. ברגע שנחסם לנו הצינורית, כמו שנחסם הצינור בגינה, מתחילה נפיחות מאחורה, וזה בעצם הסימפטומים והכאבים. כשהחסימה מלאה, קנה עיקרית זה זיהום, וזיהומים בבלוטות הרוק יכולים להתפשט לחללים יותר עמוקים ולסכן אפילו את דרכי הנשימה. א זה פחות או יותר באופן הזה. [03:32] וגידולים, לא עלינו. [03:33] גידולים, יש המון גידולים. יש גידולים שיותר קשורים לעישון, כמו שכולנו יודעים. יש גידולים שבעצם על רקע של קרינה. עוד לא הוכח, והרבה פעמים שואלים אותי לגבי הפלאפון, זה עוד לא הוכח, אבל כמובן שיש לפלאפון איזושהי השפעה לאזור הזה. יש לרוב גידולים שפירים. יש מושג כזה בעולם הרפואה, כל רופא מכיר את זה, חוק ה-80. 80% מהגידולים בבלוטות הרוק יהיו בבלוטת הפרוטיס, 80% מהם יהיו שפירים, ו-80 אחוז מהם יהיו בעונה השטחית. אין כמעט רופא שלא מכיר. [04:06] אז אמרת חלק מהסימפטומים, אבל מתי בן אדם צריך לחשוד שיש לו בעיה בבלוטת הרוק? [04:11] אז כמו שאמרתי, זה בעיה יחסית נפוצה. יש עוד המון המון דברים אחרים שגורמים לנפיחות מעבר לאבנים, אבל אנשים שחווים בעצם נפיחויות שנמצאות באזור מתחת לאוזן, יש לנו את בלוטת הפרוטיס, בעברית הבלוטה התת אוזנית, מתחת לל יש את הסמבו גן, הבלוטה התת-לסתית סליחה, ובעצם הסימפטום יהיה נפיחות פתאומית או כאב פתאומי במקום הזה. הרבה פעמים גם המטופלים מדווחים לי שהם מרגישים איזשהו קצוץ ברגע, קצת לפני שזה מתחיל להתנפח. זה מרגישים שמשהו לא בסדר, ובעצם הניקוז של הרוק לא תקין. ואז הם מגיעים לרופא, והרופא מפנה מקרים הראויים לכך להגיע אליכם לבית החולים. [04:53] אז איזה טיפול אתם נותנים להם ומה, מה מתייחד הטיפול שלכם? [04:57] א אז אנחנו היחידה לטיפול זעיר פולשנית. בעצם טיפולים שהם יותר שמרניים כי אנחנו רוצים לשמר את הבלוטות. בעבר בלוטה שהייתה עושה בעיות, ברוב המקומות בארץ ובעולם פשוט היו מוציאים אותם על ידי חתך חיצוני שמלווה בסיבוכים מסוימים. אם זה הבלוטה התת אוזנית, אפילו פגיעה בעצב הפנים. הבלוטה התת לשונית, התת לסתית, סליחה, אפילו פגיעות בעצב הלשון שיכולות להתבטא בקושי בדיבור אחר כך. היום כל הטיפולים שאנחנו עושים הם דרך הפה, ורק במצבים שנכשלים אנחנו באמת מוציאים בלוטות. יש לנו גם טיפול אנדוסקופי, גם טיפול ניתוחי זעיר פולשני שאנחנו עושים דיסקציה של רצפת הפה, מגיעים לאבן עצמה ומוציאים אותה מתוך הבלוטה. א והטיפול האנדוסקופי שהוא טיפול מאוד חדשני, כבר נהיה מיינסטרים ב-10 שנים האחרונות, והיתרון הבולט שלו שהוא אפילו בהרדמה מקומית. אפשר לעשות הרדמה מקומית, אתה חוזר לתפקד ברגע שיצאת מהחדר. פרוצדורות כמובן תלוי פרוצדורה ותלוי בעיה. א אבל כל העניין פה זה השימור איברים, כי באמת בעבר היו מוציאים בלוטות על ימין ועל שמאל, וכן יש לזה השלכה מסוימת על האיכות חיים, ואנחנו מנסים לעשות הכל כדי למנוע את ההוצאה של הבלוטות. [06:12] אתם גם חלק ממחלקה גדולה יותר. תספר לנו קצת על המחלקה. [06:14] אני חלק מהמחלקה לכירורגיית פה פנים ולסתות בבית חולים כרמל, בהנהלתו של דוקטור גוסטבו מויגר. מחלקה מאוד גדולה עם מעל 12 רופאים מומחים. יש לנו המון תחומים כמו דום שינה בנשימה שאנחנו מנתחים, כמו ניתוחים אורטו-כירורגיים שזה הזזה של הלסתות כשיש יותים של הפנים ושל הסגר. השירות לבלוטות רוק, השירות לאונקולוגיה, סרטן בחלל הפה לא עלינו. השירות למפרקי הלסת שזה גם כן אגב עכשיו בשנה החולפת שהייתה לנו מלחמה, היו כמה וכמה כתבות על העניין. והאחוז של אנשים שסובלים ממפרק הלסת בגלל שחיקת שיניים ועידו שיניים חרי בדיוק לחץ במדינת ישראל זה כמעט 75%. בשאר העולם זה 5% לפי המחקרים הישנים. מדינה עם המון המון לחץ, והמלחמה בטח לא הוסיפה עלינו. [07:09] כן. ולסיום קצת עליך. אני מניח שכשהיית לא אמרת, כשאני אהיה גדול אני רוצה להיות רופא לבלוטות הרוק. אז איך הגעת לזה? [07:15] האמת שאני חייב להגיד שאחד מהחלומות שלי בתור ילד מבית של רופאים היה לעשות ניתוח של בלוטת פרוטיס, וכן הצלחתי להגיע לזה. א אבל בסופו של דבר בצעירותי בכלל הייתי שחקן כדורגל. הייתי אפילו בנבחרת ישראל בכדורגל. כשסיימתי את הצבא הלכתי ללמוד רפואת שיניים בבודפשט בחו"ל. כשחזרתי עשיתי את ההתמחות בכירורגיית פה ולסת. אחרי זה נסעתי ללונדון לפלושיפ. הייתי שנתיים בבית חולים גיאז בלונדון, שזה הבית חולים האונקולוגי הכי גדול באירופה. אחרי זה חזרתי והמשכתי לעבוד בפוריה. עשיתי השלמה של רפואה כללית, עוד כל מיני דברים, והגעתי לרוק. אני מנוח מניח שאתה המוזיקה, שזה מוזיקת רוק לגמרי. ד"ר יוני גוטליב, תודה רבה. [07:59] תודה רבה לך.