שירותי ביון בעידן הקיברנטי
בעידן הקיברנטי מסמכים ומידע רב נגישים לכולם וגם גורמי הביון עושים בהם שימוש.
עם הדלפת מסמכי ה-NSA על ידי אדוארד סנואדן, החל גל של חשיפות מידע בדבר היקף פעילות הניטור של סוכנות המודיעין אחר מכלול התקשורת המקוונת בעולם. בעת האחרונה פורסם כי שרות הביון הגרמני אוסף מידי יום 220 מיליון פרטי מידע מהאזנה לתקשורת לוויין ואינטרנט, מידע אשר מועבר גם ל-NSA. נוסף על כך, לשרות המודיעין הבריטי, ה-GCHQ, ול-NSA הייתה גישה קבועה לכבלי תקשורת תת ימיים ברחבי העולם, אליהם בוצעה האזנה דרך קבע.
בהמשך, נחשף ב-16 בפברואר כי ה-NSA הצליחה להחדיר תוכנות ריגול למעמקי הדיסקים הקשיחים של חברות דוגמת Western Digital Corp, IBM, Micron Technology Inc, Samsung Electronics Ltd ואחרות, דבר המאפשר לה לנטר את פעילות מרבית מחשבי העולם. זאת לכדי מבצע ריגול הכולל מחשבים בקשת רחבה של מגזרים ובכלל זה ממשל וצבא, חברות תקשורת ואנרגיה, בנקים, מדיה, חוקרי גרעין וכן פעילים אסלאמיים, בלפחות 30 מדינות, בראשן איראן ולאחריה רוסיה, אפגניסטאן, סין, סוריה ואלג'ריה.
חברת קספרסקי סירבה להפנות אצבע מאשימה כלפי המדינה העומדת מאחורי מבצע ריגול קיברנטי זה, אך טענה כי היא קשורה היטב ל-Stuxnet, אותו פרויקט של נשק קיברנטי אשר פגע במתקני הגרעין באיראן ושיוחס ל-NSA. קספרסקי כינתה את יוצרי הפרויקט "The Equation group", אשר במסגרתו נעשה שימוש במגוון אמצעים להפיץ את תוכנות הריגול ובכלל זה באמצעות פריצה לאתרי ג'האד, הדבקת התקני USB ו-CDs, זאת לצד פיתוח תולעת בשם Fanny אשר הפיצה עצמה.
גם כעת נטען כי פרויקט זה מהווה פריצת דרך טכנולוגית אשר אפשרה החדרת תוכנות זדוניות לתוך התוכנות המשובצות ברכיבי החומרה והצרובות בהם, כך שלא ניתן לשנות תוכנות אלו, באופן שהתוכנות הזדוניות החלו לפעול עם הדלקת המחשב. לבד מאיסוף מתמיד של מודיעין, מאפשר הדבר הדבקה מתמדת של המחשב שוב ושוב. עם זאת, מגלה המחקר כי למרות פוטנציאל ההדבקה הרחב, מחשבי היעד למבצע ריגול זה נבחרו בקפידה. גילוי זה עלול לגרום נזק לארה"ב אף במישור הכלכלי, זאת בין השאר ברתיעה גוברת מפני טכנולוגיה מערבית, דבר המדגיש את הצורך של מדינה לקחת בחשבון את ההשפעה האפשרית על יחסי מסחר ודיפלומטיה, בטרם תעשה שימוש בידע טכנולוגי לשם איסוף מודיעין.