
בשורה לרפואה בצפון: בית ספר חדש לרפואה נפתח באוניברסיטת חיפה – ומתחייב להשאיר את הרופאים בפריפריה
הפקולטה החדשה, בשיתוף פעולה ייחודי עם בית החולים כרמל וקופת חולים כללית, תכשיר דור חדש של רופאים עם דגש על רפואה קהילתית, טכנולוגיה מתקדמת ותמיכה במועמדים שתרמו למדינה.
חיפה.
אחרי שנים של המתנה ארוכה ומצוקה קשה בשל מחסור ברופאים ובסטודנטים לרפואה, מגיעה לצפון בשורה חדשה: בית ספר חדש לרפואה נפתח באוניברסיטת חיפה. מטרת המוסד היא לגשר על הפערים ולהבטיח רפואה טובה וזמינה יותר לתושבי הצפון.
בית הספר החדש לרפואה עובד בצמידות ובשיתוף פעולה ייחודי עם בית החולים כרמל הסמוך לו, כמו גם עם עשרות ומאות מרפאות של קופת החולים הכללית בקהילה.
ד"ר מאיר פרייס, סגן דיקן בית הספר להוראה ומנהל המכון ההמטולוגי במרכז הרפואי כרמל ובמרכז הרפואי לין של כללית, מפרט על הייחודיות של הפקולטה החדשה:
תוכנית מלאה ורפואה מהיום הראשון
בניגוד לפקולטות חדשות אחרות שנפתחות בישראל (כמו ברייכמן ובמכון ויצמן) והן מיועדות לבוגרי תואר ראשון, הפקולטה בחיפה מציעה תוכנית מלאה של שש שנים. הלימודים מתחילים מהבסיס עד לקליניקה, עד הרגע שהסטודנטים הופכים לרופאים במדינת ישראל.
המאפיין הבולט ביותר של התוכנית הוא המוטו "רפואה מהיום הראשון". בעוד שבמרבית התוכניות הסטודנטים מתחילים לראות מטופלים רק לקראת אמצע השנה הרביעית ללימודים, התוכנית בחיפה יוצרת חיבור לעולם הרפואה הקלינית כבר מהשבוע הראשון. הסטודנטים לומדים את מקצועות היסוד (כמו ביוכימיה, מתמטיקה ופיזיקה), אך מחברים אותם כבר בשלבים המוקדמים ביותר לעולם הרפואה הקלינית. המטרה היא לייצר רופאים טובים יותר עבור מדינת ישראל.
שילוב ייחודי של בית חולים וקהילה
שיתוף הפעולה בין הפקולטה באוניברסיטת חיפה לבין המרכז הרפואי כרמל ומחוז חיפה וגליל מערבי של כללית, יצר תוכנית המשלבת לימודים קליניים בבית החולים ובקהילה. שילוב הקהילה הוא ייחודי ואינו קיים במקומות אחרים.
הדגש על הקהילה נובע מההבנה שמרבית האנשים הולכים לקופת חולים כאשר הם חשים ברע, ולא בהכרח מגיעים לבית החולים. לימוד יסודות הרפואה בקהילה הוא בעל "ערך עצום". בדרך זו, הסטודנטים נחשפים לכל מנעד המחלות, החל מהבעיות הפשוטות (צינון) ועד לבעיות המורכבות ביותר (כמו צינון שמתפתח לדלקת ריאות קשה הדורשת טיפול נמרץ והנשמה). רצף הראייה הזה, שמתחיל בקהילה ומגיע לבית החולים, מתאפשר רק בזכות המערכת המשולבת.
מחקר ובינה מלאכותית
שיתוף הפעולה בין האקדמיה לבין הרפואה הקלינית יתבטא גם בתחום המחקר: הפקולטה שואפת לחבר את "האושר העצום" של מעבדות המחקר הבסיסי הקיימות בפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטה, לעולם הקליני. המטרה היא לייצר שיתופי פעולה מחקריים שיאפשרו "רפואה מתרגמת" (translational medicine), המגשרת על הפערים שבין המחקר הבסיסי לרפואה הקלינית.
המרצים בפקולטה יגיעו בעיקר מבית החולים וממרפאות הקהילה. בנוסף, הפקולטה מקדישה תשומת לב לאתגרי העולם המודרני, ובפרט לעולמות הבינה המלאכותית (AI) וה-ChatGPT. הסטודנטים ייחשפו לכלים אלו בשלבים מוקדמים, אך ילמדו גם את מגבלות השימוש בהם ואת הדרכים לוודא שהמידע המתקבל מהם הוא נכון. ד"ר פרייס מדגיש כי קיימת מורכבות בהבנת התמונה הקלינית, וכי לא ניתן להחליף את הרופא על ידי הכנסת נתונים ל-ChatGPT וקבלת אבחנה.
המטרה הלאומית: השארת הרופאים בצפון
אחת המטרות העליונות של הפקולטה היא להכשיר רופאים שגם יישארו באזור. קיים פער אדיר במספר הרופאים בצפון, והפקולטה רואה במניעת בריחת המוחות לאזור המרכז יעד מרכזי.
שיתוף הפעולה עם קופת חולים כללית מאפשר ליצור רצף עבור הסטודנט לרפואה, שימשיך גם אחרי סיום הלימודים, במציאת מקום להתמחות והמשך הקריירה. "אנחנו צריכים רופאים טובים בצפון," מצהיר ד"ר פרייס.
היעדים לעשור הקרוב ובחירת המועמדים המתאימים
בעוד כעשור, הפקולטה שואפת לייצר רופאים טובים שישרתו בעיקר את תושבי הצפון, לבנות מוניטין שיגרום לאנשים לרצות לבוא ללמוד דווקא באוניברסיטת חיפה, ולראות מחקרים רבים בתחום הרפואה המתרגמת שיוצאים מהאוניברסיטה.
לבסוף, הפקולטה מתייחסת לבחירת המועמדים כ"פרויקט לאומי". המטרה היא לבחור את האנשים שהם "הכי מתאימים לעסוק ברפואה" – לא רק בעלי ציוני פסיכומטרי או בגרות גבוהים. הדבר כולל תמיכה באנשים שתרמו למדינה ולחברה. במיוחד, הפקולטה מבקשת לתמוך במועמדים המשרתים במילואים, ובאלו שנפצעו במלחמת "חרבות ברזל" וזקוקים לשיקום תוך כדי לימודי רפואה. "אנחנו רוצים אותם… לא רק ראש ומוח אלא גם לב," מסכם ד"ר פרייס, ומדגיש את החשיבות בבחירת סטודנטים המתאימים
