
תרחיש המדאיג: ישראל 2050 – 30% עוני ושוד חודשי לאזרח?
דוח בדיוני לשנת 2050 מציג: עלייה דרמטית בשיעור העוני ובמעשי השוד והאלימות. מה מביא ישראלים לבחור ב"דרכים לא לגיטימיות"? המומחית מאוניברסיטת חיפה מנתחת את גורמי הסיכון הספציפיים לחרדים, ערבים וחד-הוריות, ומציגה פתרון אחד מוכח: מעורבות ואחריות ממשלתית מלאה.
ראיון עם ד"ר עינת לוי מאוניברסיטת חיפה
הפערים הכלכליים והאי-שוויון החברתי בישראל אינם עניין חדש, אך על פי ניתוח עומק של ד"ר ענת לוי מאוניברסיטת חיפה, המצב עלול להחמיר באופן דרמטי עד כדי יצירת חברה אלימה ולא יציבה. בראיון נוקב, היא מציגה תמונת עתיד מדאיגה ומפרטת את גורמי השורש של העוני המגזרי ואת הפתרון המדיני היחיד שיכול להציל את המצב.
עוני גורר אלימות: הקשר הישיר
ד"ר לוי מזהירה כי עלייה בשיעורי העוני מובילה בהכרח לעלייה בפשיעה ובאלימות. היא מדמה מצב עתידי (שנת 2050) בו שיעור העוני בישראל מגיע ל-30% (לעומת 20% בשנת 2023) [00:24], והאזרח הממוצע חווה אירוע שוד פעם בחודש [00:30].
"ברגע שיש הרבה מאוד אנשים שיש להם מעט מאוד דרכים לגיטימיות להשיג משאבים להישרדות כלכלית, שיעורי העוני עולים" [00:49], מסבירה ד"ר לוי.
היא מדגישה את חוסר הברירה של אנשים במצוקה: כאשר שוק העבודה לא מספק די פרנסה לקורת גג או מזון לילדים, יש שפונים ל"דרכים לא לגיטימיות" [01:09].
העוני המגזרי: גורמי סיכון ספציפיים
ד"ר לוי מדגישה כי תמונת העוני בישראל משקפת שוני במשתנים חברתיים ודתיים [01:59]. במחקר שנערך, מופו גורמי סיכון ספציפיים לכל אוכלוסייה:
- חרדים: הבעיה המרכזית היא השכלה שאינה מתאימה לדרישות שוק העבודה, ובנוסף, קיים מחסור במשרות המתאימות לאורח החיים החרדי [02:54].
- ערבים: סובלים גם הם מהשכלה לא מתאימה, ובנוסף, מגורים בפריפריה וחוסר נגישות לתחבורה ציבורית מקשים על הגעה למקומות תעסוקה [03:10].
- מהגרים (יוצאי אתיופיה, ברית המועצות לשעבר): מתאפיינים בהון חברתי נמוך. הם גרים בדיור הומוגני ומתקשים לקבל הפניות ועצות למקומות עבודה איכותיים, מה שמעכב את פריצת הגבולות החברתיים-כלכליים [03:25].
- נשים חד-הוריות (יהודיות וערביות): נתונות במצוקה בסיסית הנובעת מכך שהן מטפלות עיקריות וגם מפרנסות עיקריות – מצב שמקשה מאוד על ביצוע שני התפקידים בו-זמנית [03:59].
הפתרון המוכח: כניסתה של המדינה לתמונה
לאחר ניתוח גורמי הסיכון, ד"ר לוי מציגה את המדיניות היחידה שהוכיחה את עצמה כעובדת בכל העולם לצמצום העוני ואי-השוויון: לקיחת אחריות מלאה על ידי המדינה [04:48].
שלושה צעדים קריטיים שאחריות המדינה כוללת:
- פרנסה הוגנת: לאפשר לאנשים הנמצאים בשוק העבודה "פרנסה טובה" כדי שיוכלו לפרנס את משפחתם בכבוד [04:54].
- תעסוקה מותאמת: למצוא תעסוקה מתאימה לכל סוג אוכלוסייה בהתאם לגורמי הסיכון הספציפיים שלהם.
- רשת ביטחון: עבור מי שאינו יכול לעבוד כלל, המדינה צריכה לספק תחליף ושכר המבטיח קיום בסיסי [05:12].
"ככל שהמדינה תספק זכויות חברתיות לכולם: השכלה מתאימה (במיוחד השכלה גבוהה כיום), בריאות, רווחה, ביטחון תזונתי ודיור לכולם, שיעורי העוני ירדו" [05:30].
המצב בפועל: ד"ר לוי מזהירה כי נכון להיום, הממשלה "הולכת ומתרחקת" מזכויות חברתיות, אשר הולכות ומצטמצמות ואינן חלות על כולם [05:57]. שיפור המצב ידרוש שינוי כיוון מדיניות והרחבה משמעותית של הזכויות החברתיות הניתנות לאזרחים.
xתמלול הראיון המלא, ולאחריו הכתבה העיתונאית הממוטבת ל-SEO: תמלול הראיון המלא: "הפער החברתי ילך ויגדל בעולם ובישראל" עם ד"ר ענת לוי מקור: ערוצי תוכן ישראל- NOWTV, הפער החברתי ילך וגדל בעולם ובישראל זמן תוכן [00:01] אי-השוויון והפערים החברתיים בעולם הולכים וגדלים. גם בישראל עלול הדבר להביא לגילויי עוני, פשע ואלימות. כך יכולה להישמע ידיעה בחדשות בשנת 2050. שלום לכם. אנחנו במהדורת החדשות של 2050 ונפתח בנתוני דוח האו"ם שפורסמו היום ומלמדים על עלייה נוספת בשיעור העוני בישראל שמגיעה ל-30 אחוז. רק לשם ההשוואה, בשנת 2023 הגיע שיעור העוני ל-20 אחוז. מנתונים נוספים שפורסמו עולה שאזרח ישראלי חווה בממוצע 12 מקרים של שוד בשנה, כלומר אחת לחודש הוא נופל קורבן לשוד בצורות שונות. [00:39] שלום לדוקטור ענת לוי מאוניברסיטת חיפה. איך הגענו למצב הזה? [00:44] שלום. א ברגע שיש הרבה מאוד אנשים שיש להם מעט מאוד דרכים לגיטימיות להשיג משאבים להישרדות כלכלית, שיעורי העוני עולים. זאת אומרת, אם אני מנסה להשיג משאבים בדרך כלל דרך שוק העבודה, אבל העבודה לא מספיקה לי לספק למשל מספיק אוכל לילדים שלי או קורת גג או תנאי חיים הולמים, לפעמים לאנשים אין ברירה והם פונים לדרכים לא לגיטימיות כמו מעשי שוד ואלימות, שראינו. [01:18] נכון, זאת אומרת שהילד שלך רעב, אתה תעשה כמעט כל דבר כדי להביא אוכל לשולחן שלו, לדאוג לכך שיהיה לו קורת גג וככה אנחנו מגיעים למצב הזה. בוא נחזור בדרך להווה לשנת 2023. היקפי העוני והאי-שוויון החברתי בישראל נמצאים בעלייה מתמדת. עולה שיעור קל במדדי העוני של אוכלוסיות שונות בשנים האחרונות. שיעור האנשים שחיים בעוני בישראל הנו גבוה ביותר. קבוצות שונות באוכלוסייה מתאפיינות אף בשיעורי עוני גבוהים משיעורי העוני הכללי כגון חרדים, ערבים, אמהות חד-הוריות, מהגרים ועוד. דהיינו, תמונת העוני בישראל, כפי שהיא באה לידי ביטוי במדדי העוני הרשמיים, משקפת בנוסף גם שוני במשתנים חברתיים-כלכליים בקרב קבוצות אתניות ודתיות שונות, כמו גם במיקומים גיאוגרפיים שונים. המאבק בעוני הוא אחד מ-17 יעדי האו"ם להתפתחות בת קיימא שאוניברסיטת חיפה התחייבה לפעול לאורה. [02:16] אני חוזר אלייך דוקטור לוי, כאן בשנת 2023. מהם גורמי הסיכון להתפתחות עוני כזה? [02:22] אז באמת כמו שאמרת, יש עוני בכללי ואנחנו כיום גם בשיעורים מאוד מאוד גדולים, אבל כל אוכלוסייה מתאפיינת בגורמי סיכון ספציפיים לעצמה, ובמחקר שלנו אנחנו מיפינו את גורמי הסיכון הספציפיים של כל אוכלוסייה בנפרד. בוא ניתן כמה דוגמאות. [02:44] אז ניתן כמה דוגמאות באמת לאוכלוסיות העיקריות שיש להם שיעורי עוני גבוהים אצלנו בישראל. למשל, חרדים, לא מצליח את שיעורי העוני גבוהים בגלל שאין להם מספיק השכלה כדי לאפשר פרנסה מספיקה. זאת אומרת, ההשכלה לא מתאימה לשוק העבודה כיום, ובנוסף יש מעט מאוד משרות שמתאימות לאורך החיים החרדי. אז גם כשהם רוצים לצאת לעבודה כמעט ואין להם איפה באופן מאוד מצומצם. [03:10] גם אצל ערבים יש השכלה שלא מתאימה לדרישות של שוק העבודה היום, הרבה פעמים מגורים בפריפריה וחוסר בתחבורה ציבורית שמאפשרת להגיע למקומות של תעסוקה. [03:25] בהקשר של מהגרים, הרבה פעמים מדובר בדיור מאוד מאוד הומוגני. זאת אומרת, הם גרים בשכונות למשל, יוצאי אתיופיה, יוצאי ברית המועצות לשעבר, והם לא מכירים איך הדברים קורים. זאת אומרת, הם לא יכולים לקבל עצות או הפניות למקומות עבודה טובים מעבר למי שהם מכירים. ההון החברתי שלהם הוא מאוד נמוך והם מתקשים לפרוץ את הגבולות. [03:55] אוכלוסייה מאוד מרכזית מבחינת שיעורי העוני שגם ניתנת להרבה צומת לב, זה נשים חד-הוריות, גם יהודיות וגם ערביות. שם הבסיס המרכזי להיותן בעוני זה העניין הבסיסי שהם גם מטפלות עיקריות וגם מפרנסות עיקריות, ומאוד מאוד קשה לעשות את שני הדברים בו-זמנית. [04:15] אז צריך להסתכל על העוני לא על העוני במדינת ישראל, אלא גם על העוני לפי המגזרים השונים, כי זו תמונת המצב האמיתית. [04:21] ומה הם הפתרונות שאת מציעה כדי למנוע את התרחיש הקשה הזה שבו פתחנו? [04:26] אז באמת, מעבר לפתרונות שהם יחסית קלים ונקודתיים להתגבר על כל אחד מגורמי העוני, ש או מגורמי הסיכון לעוני שדיברנו עליו קודם, יש פתרון אחד שהוכיח ומוכיח את עצמו בכל העולם, תמיד ולא משנה איפה זאת המדינה. זאת אומרת, ברגע שהמדינה נכנסת ולוקחת אחריות, שיעורי העוני יורדים, אי-השוויון יורד. [04:54] האחריות שהמדינה צריכה לקחת זה קודם כל לאפשר לאנשים שהם נמצאים בשוק העבודה פרנסה טובה. אם אין להם פרנסה טובה, כמו שדיברנו קודם לכן, הם לא מצליחים לפרנס את משפחתם. מי שלא נמצא בשוק העבודה, המדינה צריכה למצוא, כמו שאמרנו לגבי האוכלוסיות הספציפיות, תעסוקה מתאימה לכל סוג אוכלוסייה, ומי שלא יכול או לא יכולה לעבוד בכלל, המדינה צריכה למצוא, לתת איזשהו תחליף. [05:22] חשוב להדגיש בעניין הזה את התפקיד של זכויות חברתיות. זאת אומרת, ככל שהמדינה תספק זכויות חברתיות לכולם: השכלה מתאימה (במיוחד השכלה גבוהה כיום), בריאות, רווחה, ביטחון תזונתי ודיור לכולם, שיעורי העוני ירדו ואנחנו לא נגיע למצב כמו שתיארנו בהתחלה. [05:50] כן. אז אלה התוכניות והרעיונות על הנייר. איפה אנחנו נמצאים כרגע בפועל מבחינת היישום הממשלתי של התוכניות האלה? [05:57] בפועל אנחנו הולכים ומתרחקים. הזכויות החברתיות הולכות ומצטמצמות ובמיוחד הן לא חלות על כולם. אז המצב צריך להשתפר וככה אנחנו נראה את שיעורי העוני מצטמצמים. [06:10] טוב, בנקודה לא אופטימית זו נסיים. תודה רבה לך דוקטור ענת לוי. [06:13] תודה רבה
