2023- יום אחר יום בשנה הנוראית בתולדות ישראל

בדיוק בחצות, כמיטב המסורת, בעיצומה של מסיבת הסילבסטר, התנשקו זוגות רבים ברחבי הארץ, כדי לציין את השנה החדשה. היה זה עבורם רגע של אסקפיזם, בריחה המהמציאות היום-יומית שלא היתה טבולה תמיד בסיבות לאושר ושמחה. איש מהם לא ידע מה צפוי בהם בשנה החדשה. רבים מהם לא ידעו כי בעוד שנה בדיוק כבר לא יהיו בין החיים.

עם פרוס 2023 לא היה לאף אחד- לא בהנהגת המדינה ולא בקרב אזרחיה- כי זו תהיה השנה האיומה ביותר בתולדותיה של מדינת ישראל.

ביומה הראשון של השנה העסיקו את תושבי ישראל הצרות הרגילות. הטרדה העיקרית היתה עליית מחירים נוספת. מחירי החשמל, הארנונה והמים זינקו בשיעורים חדים. גם מחיר הבנזין עלה ב-9 אגורות ומוצרי מזון רבים התייקרו גם הם.

שנת 2022 תיזכר כשנה שבה האינפלציה הרימה ראש ומחירי מוצרים רבים עלו – עד כדי הכבדה של ממש על הכיס. והנה, שנת 2023 לא רק שלא הביאה בשורות טובות חדשות, אלא שכבר ביומה הראשונה נרשמה שורה ארוכה של עליות מחירים נוספות.

ימים ספורים קודם לכן, ב-29 בדצמבר 2022, הושבעה הממשלה ה-37 של מדינת ישראל. בנימין נתניהו חזר לתפקיד ראש הממשלה, תפקיד ממנו נפרד לפני כשנה וחצי. מלבדו, ייסבו לשולחן הממשלה עוד 30 שרים ושרות.

הבחירות לכנסת ה-25 נערכו כחודשיים קודם, ב-1 בנובמבר 2022. הנצחון של נתניהו היה כה ברור  וההערכה היתה שמלאכת הרכבת הממשלה תקח זמן קצר ביותר. גם נתניהו לא היסס להצהיר מייד למחרת הבחירות כי ירכיב ממשלה "תוך שבועיים".  משאלת הלב שלו התנפצה במהירות והמשא והמתן הקואליציוני שהיה אמור להביא במהירות להקמת ממשלת ימין  "על מלא" נמשך זמן רב. נתניהו נאלץ לבקש מנשיא המדינה ארכות כדי לממש את המנדט שקיבל ממנו להקמת הממשלה. כדאי לזכור שהממשלה הזו היתה אמורה לבוא לעולם לאחר שנתיים של טלטלה פוליטית, במהלכן נגררה ישראל ממערכת  בחירות אחת לשניה. גם מתנגדיה של הממשלה קיוו שהקמתה תביא לבסוף ליציבות פוליטית, לאחר ששתי ממשלות שהוקמו לפניה (ממשלת נתניהו-גנץ וממשלת בנט-לפיד) לא מילאו את ימיהן.

הממשלה החדשה נשענה על קואליציה של 64  חברי כנסת, שאמורה להתמודד עם הבעיות הסבוכות של המדינה וכמובן עם המצב הכלכלי שהשפיע על כל אזרח- במכולת, במשכנתא, בבית וברכב.

היום הראשון של השנה, יום ראשון בשבוע, התאפיין בטקסים של החלפת שרי הממשלה. המתח והיריבות הרבה של התקופה האחרונה נתנו אותותיהם גם בטקסים, שלא תמיד היו חגיגיים. הם התאפיינו בעקיצות, האשמות הדדיות ורק עם מעט מאד מחמאות. ענין רב היה בטקס חילופי השרים במשרד לבטחון פנים, שהפך עם הקמת הממשלה החדשה ל'משרד לבטחון לאומי". השר היוצא, עומר בר-לב, לשעבר מפקד סיירת מטכ"ל פינה את מקומו לאיתמר בן גביר, פעיל ימין קיצוני שלא גויס לצה"ל והתפרסם בשנות התשעים כאשר הצטלם עם הסמל שנתלש ממכוניתו של ראש הממשלה יצחק רבין שנרצח זמן קצר לאחר מכן.

כבר ביומה השני של הממשלה שורטט נתיב התנגשות פוטנציאלי בין הממשלה ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, שמונתה ע"י ממשלת בנט-לפיד, בהמלצת שר המשפטים גדעון סער. בתשובתה לעתירות שהוגשו לבג"צ, ציינה  היועצת המשפטית כי היא מתנגדת למינויו של אריה דרעי מש"ס כשר בממשלה חדשה שזה עתה  הוקמה. בהרב מיארה טענה כי המינוי אינו סביר שכן דרעי הורשע לפני זמן מה בעבירות מס ובעסקת טיעון שנערכה עמו התחייב לכאורה לפרוש מהחיים הפוליטיים. עמדתה זו סימנה את התתנגשות האפשרית בין היועצת המשפטית לממשלה לבין הממשלה, שתשכור את שירותיה של עורכי דין פרטיים בבג"צ.

בזירה אחרת, ביקש השר בן-גביר לעלות- כבר בשבוע הראשון של 2023 ושל הממשלה החדשה- לעלות להר הבית. למרות שתחילה פורסם כי בעקבות שיחה של נתניהו עם בן-גביר הוא החליט לדחות את ביקורו בהר "במספר שבועות", עלה בן גביר כבר ביום שלישי להר הבית, כשהוא לבוש בשכפ"צ ומלווה במאבטחים ושוטרים. הביקור עורר תגובות נסערות בארץ ובעולם. בממשל האמריקאי בראשותו של הנשיא ג'ו ביידן זעמו וטענו שהביקור עלול לייצר אלימות. גם ביקורו המתוכנן של נתניהו באמירויות נדחה "עד שיירגעו הרוחות" בעולם הערבי.

הביקור בהר הבית הביאה גם לדיון צפוי בהסדרי כניסת יהודים להר הבית. בעקבות בקשות של תנועות הר הבית פורסם שמערכת הבטחון תדון בהקלה בכניסת יהודים ובפתיחת ההר ליהודים גם בימי שבת. בשולי הביקור נרשם עוד אירוע: ירי כושל של טיל מרצועת עזה שנפל בשטח פתוח.

הסערה הגדולה שפרצה ביומה השלישי של השנה ושל הממשלה פינתה כבר ביום הרביעי לדרמה חדשה: שר המשפטים החדש יריב לוין מהליכוד הציג בפומבי את התכנית שלו לרפורמה משפטית. ערב הדיון הצפוי בבג"צ בענין דרעי, הציג לוין את התכנית שבבסיסבה- חיזוק כוחה של הממשלה מול בג"צ. הרפורמה שהציג לוין כללה  בין השאר את הרכיבים הבאים: פסקת התגברות ברוב של 61 חברי כנסת, שינוי הרכב הועדה למינוי שופטים, מינוי יועצים משפטיים כמשרות אמון,  ביטול השימוש ב"עילת הסבירות", פסילת חוקים רק ברב מיוחד של שופטים וחוק שימנע מבית המשפט העליון לפסול חוקי יסוד.

"מדובר בחיזוק הדמוקרטיה והשבת האמון במערכת המשפט", הסביר לוין במסיבת עתונאים את המהלך וראש הממשלה נתניהו הבטיח לדאוג לאיזון נכון בן שלוש רשויות המדינה- המחוקקת, המבצעת והשופטת. רב אזרחי המדינה לא הבינו במה מדובר. המונחים המשפטיים נראו כשמורים למומחים מעולם המשפט, אבל בכנסת החלה האופוזיציה להתנגד לרפורמה. "הממשלה מאיימת להרוס את המבנה החוקתי של מדינת ישראל", אמר  יו"ר האופוזיציה הטרי, ח"כ יאיר לפיד, שרק שבוע קודם עוד נשא בתואר ראש ממשלת ישראל.

יומה החמישי של שנת 2023 לא היה פחות דרמטי. 11 שופטי בג"צ התכנסו כדי לדון במינויו של אריה דרעי כשר בממשלה, שרק יום קודם הודיעה כי יצאה למערכה להחלשת בג"צ.  פסק הדין אמור להיות אחד הדרמטיים בתולדות בג"צ, אבל הדיון המשפטי סביב מינוי דרעי סימן בעיני רבים את תכניותיו של ראש הממשלה נתניהו, שנתון בעיצומו של משפט פלילי נגדו בעבירות של שוחד והפרת אמונים, נגד המערכת המשפטית. עמדתו בענין העתירות נגד מינוי דרעי סומנו כ"ניסוי כלים" במהלכיו העתידיים נגד מערכת המשפט.

על רקע הדריכות לפרסומה של החלטת בג"צ פורסם ששר  המשפטים לוין מתכוון לקדם את הרפורמה במהירות שיא ולקדם תוך שלושה שבועות את הצעות החוק העיקריות ובראשן השינויים בחוק יסוד החקיקה. אחרים העריכו כי מהלכי הממשלה יקבעו בעקבות החלטת בג"צ בענין דרעי ושקידום הרפורמה יושפע מההכרעה.

בסוף השבוע הראשון של שנת 2023, ולצד הפעילות הקדחתנית בזירה המשפטית ובזירה הפוליטית, עברה ההתנגדות לרפורמה המשפטית לזירה נוספת: אלפי אנשים שמתנגדים לרפורמה הפגינו בתל אביב נגד הממשלה. נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, הזהיר שהתכנית של שר המשפטים לוין מהווה סכנה לדמוקרטיה וקרא לקיים שיח על השינויים הצפויים. הוא ציין שאם לא יהיו הסכמות, צריך לחזור להפגנות בבלפור  (ההפגנות שנערכו מדי שבת מול מעונו של ראש הממשלה נתניהו בדרישה להתפטרות של ראש ממשלה נגדו הוגשו כתבי אישום).

השר לוין דחה את דברי ברק. הוא האשים אותו בדריסת ציבורים שלמים וטען שדבריו מהווים תרגילים של בזבוז זמן. "עלי זה לא יעבוד", אמר.

כך נפתחה שנת 2023, שהשבוע הראשון שלה היה דרמטי במיוחד. כל יום הביא עמו סערה אחרת, אך איש לא יכול היה לנחש מה עוד מחכה למדינת ישראל במהלכה, ואיך תראה המדינה בדיוק שנה לאחר מכן.

.