פרק 32: השבוע השלושים ושניים

נראה היה שההתנגשות בין הרשויות בישראל נמצאת בנקודת השיא שלה וכי המדינה דוהרת למשבר חוקתי. ראש הממשלה נתניהו סירב להצהיר שהממשלה תציית לפסיקת בג"צ אם יפסול בית המשפט את צמצום עילת הסבירות. "הצעד הבא יהיה העברת השינוי בועדה לבחירת שופטים", אמר ראש הממשלה בראיון לרשת בלומברג. במקביל,בג"צ הודיע שידון בחוק הנבצרות  בהרכב מורחב של 11 שופטים.  בקואליציה תקפו: "אין לו סמכות לפסול או לדחות חוקי יסוד". בנוסף  הועלתה יוזמה להשבתת המשק אם הממשלה לא תציית  לפסיקת בית המשפט. נשיא אוניברסיטת תל אביב פרופ' אריאל פורת כתב לראשי הארגונים במדינה: "זה צעד קיצוני, אך לא תהיה לנו הפריבלגיה להמנע ממנו".[1]

יממה לאחר הפיגוע בתל אביב עצרו כוחות הביטחוו חוליה מג'נין בדרכה לבצע פעולת טרור. בו בזמן הוארך מעצרם של שני מתנחלים שנחשדו בירי בפלסטיני ליד העיירה בורקה. השר גלנט גינה את המתקפות מצד גורמים בקואליציה נגד ראשי מערכת הביטחון ואמר שהם פוגעים בבטחון המדינה. למרות המתיחות, צפויה הממשלה להודיע על שורת הקלות כלכליות לפלסטינים.[2]

ובדיוק באותה עת פרסם "ישראל היום" תסריט של מערכת הביטחון  לעימות עם החזבאללה. ההערכה היא שאלפי טילים וישגרו מלבנון ועזה מדי יום וכי 1500 איש עלולים להפגע. הכתבת הצבאית של העיתון, לילך שובל, ציינה שבישראל מבינים שהסכוי למלחמה רב זירתית עלתה.

לקראת הדיון הצפוי על אי כינוס הועדה לבחירת שופטים, החלו בקואליציה לגבש מהלך שבו ייכנסו למשא ומתן עם נשיאת בית המשפט העליון. המטרה היתה להגיע למועמד מוסכם לתפקיד הנשיא הבא וכן לגבש רשימה מוסכמת לתפקידי שופטים במחוזי ובשלום. [3]

ובשטח, השלכות הרפורמה המשפטית כבר נראו. צה"ל התמודד עם שחיקה חסרת תקדים ובחיל האויר התקשו לשכנע קצינים להאריך את שירותם. במטכ"ל, דיווח עמוס הראל ב"הארץ", שררה אווירת נכאים והקצינים הבכירים חשו שידיהם כבולות.[4]

על רקע המתיחות הבטחונית בצפוו והפעולות האחרונות של החזבאללה על הגבול, הזהיר שר הבטחון גלנט את החזבאללה: "נחזיר את לבנון לתקופת האבן". [5] ובמקביל, במטרה למנוע את קריסת הרשות הפלסטינית דחפו במערכת הבטחון לפעול לחיזוקה.. פעילות זו כללה על פי הצעדים שנשקלו- פתיחת מעברים, אישורי בניה, הגברת האכיפה במאחזים והחזרת גופות מחבלים. בדךר זו, העריכו, תבלם ההסלמה והדבר יתרום לקידום הנורמליזציה עם סעודיה.[6] ואכן, על פי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל" נרשמה התקדמות בעסקת הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה וגובשו "קויי מתאר" כלליים של ההסכם. בבית הלבן הכחישו וגורמים אמריקאים טענו שבן סלמאן מהסס אם להתקדם בשל ממשלת הימין בישראל.[7]

קצין בכיר במטכ"ל הזהיר שלצבא מתחיל להגמר הזמן. לכאורה, יש שקט סביב הפסקת ההתנדבות של טייסים רבים למילואים, אך מתחת לפני השטח מתנהלת מלחמה של ממש על כל איש צוות אוויר או קצין אחר. מפקד חיל האויר אלוף תומר בר יצטרך לקבוע בקרוב מהם הקריטריונים שיגדירו "אי כשרות".[8] אם לא די בכך, עמוס הראל כתב ב"הארץ" שהתעלמות נתניהו מהמשבר בצבא מעלה שאלות בנוגע לשיקול דעתו ביום פקודה.[9]

על רקע המחאה הנמשכת נגד הרפורמה פרסם "מעריב" את תכניתו של נתניהו להרגעת המחאה- פחות חוקים העוסקים ברפורמה  ויותר חוקים כלכליים וחברתיים, פחות עיסוק פומבי בועדה לבחירת שופטים ויותר התמקדות בבחירות המוניצפליות.[10] גורם חרדי אמר: "לא נתפשר. לליכוד חשובה עילת הסבירות והועדה לבחירת שופטים ולנו, חשובה פסקת התגברות כוללת". וכך, למרות דברי נתניהו בתקשורת, פסקת ההתגברות הונחה שוב על השולחן.[11]

ועל רקע זה הוצגו הפערים על רקע המגעים עם סעודיה. בכירים אמריקאים אמרו שישראל תהיה חייבת לתת משהו לפלסטינים ובכיר ישראלי  אמר: "לא יהיו הקפאות בניה, אפילו לא לשניה".  כך שלמרות האווירה  האופטימית הדרך להסכם עם ריאד נראתה עדיין ארוכה.[12]

[1] ידיעות אחרונות, 7.8.23

[2] מעריב, 7.8.23

[3] מעריב, 8.8.23

[4] הארץ, 8.8.23

[5] מעריב, 9.8.23

[6] ידיעות אחרונות, 9.8.23

[7] ידיעות אחרונות, 10.8.23

[8] ידיעות אחרונות, 11.8.23

[9] הארץ, 11.8.23

[10] מעריב, 13.8.23

[11] ישראל היום, 13.8.23

[12] ידיעות אחרונות, 13.8.23

[לקריאת כל הפרקים- https://nowtv.co.il/channels/2023-2/

פרק 31: השבוע השלושים ואחד

בעקבות הפרסומים על מרד סביב המשך חקיקת הרפורמה המשפטית הקפידו בליכוד להציג חזית אחידה. "בסוף כולם מתיישרים", אמרון שם, אלא שמאחורי דלתיים סגורות התבטאו כמה מהם ואמרו: "אסור לתת ללוין להמשיך בקו הזה". שר הבטחון גלנט התייחס לאפשרות שבג"צ יפסול את צמצום עילת הסבירות ואמר: "נפעל על פי חוק".[1]

בזירה אחרת נרשמה התקדמות בפעילות של ממשל ביידן לחתור כמה שיוןתר מהר להסכם עם סעודיה, בטרם תכנס ארה"ב לשנת בחירות. בכיר ישראלי אמר שנתניהו לא ישנה עמדות בסוגיה הפלסטינית".[2] אבל מאחורי הקלעים של המגעים להסכם שלום עם סעודיה התברר שבמערכת הבטחון חששו שנתניהו יסכים לדרישה סעודית בנושא הגרעין. אחד התנאים המרכזיים שהציב יורש העצר הסעודי בן סלמן לקידום עסקה שתשנה את פני המזרח התיכון היתה קבלת אור ירוק להעשרת אורניום למטרות אזרחיות. גורמי בטחון ישראלים התריעו שערב הסעודית עלולה לנצל זאת לפיתוח גרעין צבאי. נתניהו הקים צוות מצומצם לטיפול בסוגיה ומלשכתו נמסר שטרם הועברה התייחסות לתנאי הסעודי.[3]

שר הבטחון יואב גלנט הופיע בפני ועדת החוץ והבטחון של הכנסת ואמר: "קיים חשש לפגיעה בבטחון הלאומי". הוא התייחס לכך בדיון בנןשא כשירות צה"ל וראש חטיבת המחקר באמ"ן הזהיר: "היכולת לבסס איום צבאי נגד איראן התערערה". חבר בועדה הועדה לאחר סיום הישיבה: "יצאתי מודאג, מאד מודאג".[4]

בכיר בקואליציה אמר שסיכול מינויו של השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון הוא "יעד אסטרטגי". שר המשפטים תכנן שלא לכנס את הועדה  לבחירת שופטים ולמנות רק ממלא מקום לנשיא, עם פרישתה של הנשיאה אסתר חיות.[5] במקביל פורסם שכל 15 שופטי בג"צ ידונו, לראשונה מאז קום המדינה, בביטול עילת הסבירות. ואם לא די בעתירה זו, נראה היה שביהמ"ש יתמודד עם עתירה נוספת, דרמטית לא פחות: הדרישה משר המשפטים לוין לכנס את הועדה למינוי שופטים. לוין סרב לכנס את הועדה למרות המחסור הרב בשופטים. הסתמם שהיועצת המשפטית לממשלה תסרב לייצגו בבג"צ.[6]

במעלה אדומים ארע פיגוע, שבו נפצעו שישה בני אדם. מחבל שהתחזה למאבטח פתח בירי מחוץ לקניון שהיה מלא בילדים. הוא חוסל ע"י קצין מג"ב שהיה בחופשה.[7] באותה עת שררה דריכות במערכת הפוליטית לקראת הדיון בעתירות נגד חוק הנבצרות, למרות שהיועמש"ית הודיעה  שאין לה כוונה להשתמש בסעיף הנבצרות.[8]

תחת הכותרת "הגנה על מערכת המשפט" הפגינו אלפים בצעדה לקראת הדיון בביהמ"ש העליון. בצעד חריג הגישה היועצת המשפטית של הכנסת חוות דעת נגדית מזו של היועמ"שית- נגד פסילת החוק.[9]

בדיון עצמו אמרו שופטי בג"צ שהתכלית הפרסונלית עבור נתניהו בחוק הנבצרות- ברורה. ביהמ"ש הבהיר שבסמכותו לפסול חוקי יסוד  במקרים חריגים ושיתכן כי החוק לא יכנס לתוקף בכנסת הנוכחית.[10] בקואליציה עסקו באפשרות שבית המשפט יפסול, הפעם הראשונה בתולדות המדינה, חוק יסוד. "פורעי חוק בחליפה", כינה ח"כ עמיחי אליהו את שופטי בג"צ.[11]

בתל אביב ארי בסוף השבוע פיגוע ירי קטלני. ערנןתם של  שני סיירי בטחון מעיריית תל אביב מנעה אסון במרכז העיר. בזמן שמבלים רבים נכחו במקום הארוע ברחוב נחלת בנימין וכשהמונים עשו את דרכם להפגנה נגד הרפורמה בקפלן, הבחינו הסיירים באדם חשוד. הוא פתח לעברם באש. הסייר חן אמיר נפצע באורח אנוש ומת מפצעיו בבית החולים. המחבל בן 27 מג'נין נשא בתיקו מכתב: "אני רוצה להיות שהיד". [12]

[1] מעריב, 31.7.23

[2] ישראל היום, 31.7.23

[3] ידיעות אחרונות, 31.7.23

[4] מעריב, 1.8.23

[5] ישראל היום, 1.8.23

[6] ידיעות אחרונות, 1.8.23

[7] ישראל היום, 2.8.23

[8] מעריב, 2.8.23

[9] מעריב, 3.8.23

[10] הארץ, 4.8.23

[11] מעריב, 4.8.23

[12] מעריב, 6.8.23

[לקריאת כל הפרקים- https://nowtv.co.il/channels/2023-2/

ברוב של 64 קולות נגד 0 עבר בכנסת החוק לביטול עילת הסבירות, כשחברי האופוזיציה נמנעו מלהשתתף בהצבעה. החוק החדש,  המהווה תיקון לחוק יסוד השפיטה, קובע:: "על אף האמור בחוק יסוד זה, מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא ידון בענין סבירות ההחלטה של הממשלה, ראש הממשלה או של שר אחר, ולא יתן צו בענין".החוק החדש חל גם מינויים.[1]

בכך יצא למעשה לדרך השלב הראשון ברפורמה המשפטית, כאשר הכנסת אישרה בתם דרמה כגדולה את החוק עימותים אלימים בין מפגינים, אזרחים ושוטרים נרשמו בתל אביב, ירושלים ובמוקדים נוספים ברחבי הארץ. שלושה מפגינים נפצעו קל מפגיעת רכב. ראש הממשלה נתניהו קרא לחזור לשיחות בנסיון להגיע להסכמות. "נתניהו בונה על חוט של קיצונים משיחיים", אמר יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד.[2]

יום לאחר החקיקה, הזהירה סוכנות דירוג האשראי מודי'ס מפני "השלכות שליליות" של ביטול עילת הסבירות. גורמים כלכליים העריכו שסוכניות נוספות  יוציאו בקרוב דוחות נוספים. גם בנקי השקעות בעולם פרסמו אזהרות דומות. "כשהאבק יתפזר יתברר שכלכלת ישראל חזקה מאד", הגיבו ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ'.[3]

במקביל, החל להתפתח מאבק על חוק הנבצרות, שתיקונו נדון בבג"צ. בקואליציה איימו על בג"צ לבל יתערב בחוק יסוד. "נתניהו עשה בכנסת שימוש לרעה", קבעה היועצת המשפטית לממשלה בתגובה לעתירה בנושא ניגוד הענינים של ראש הממשלה.[4]

באותו שבוע צוין ט' באב- 1,995 שנה מלאו לחורבן בית שני, ורבים דברו על כך שזוהי העת לתפילות לאחדות בעם ולפשרות. "זה הזמן לאחריות,  רק לא למלחמת אחים", אמר הנשיא הרצוג.[5]

בסופו של אותו שבוע, שהיה גדוש באירועים סביב חקיקת חוקי הרפורמה, התפרסמה אזהרת ראש אמ"ן שביטאה את ההשלכות הבטחוניות של המצב. "האויבים שלנו מזהים נקודת חולשה היסטורית", התריע ראש אמ"ן אלוף אהרן חליווה בפני ראש הממשלה נתניהו. ארבעה מכתבים חריגים נשלחו לראש הממשלה, האחרון מביניהם נשלח מספר ימים לאחר ביטול עילת הסבירות וראש אמ"ן הזהיר מפגיעה מיידית בהרתעה הישראלית מול איראן וחזבאללה. בצה"ל העריכו שהסיבות להסלמה היא הגבוהה ביותר מאז מלחמת לבנון השניה.[6]

גורמים בקואליציה ניסו לשכנע את ראשי האופוזיציה לחזור להדברות והציעו פשרה לסיום המשבר. "זה הסכמה או תסריטי אימה", אמרו, אך בכיר באופוזיציה דחה את היוזמה. "אם רוצים הידברות- צריך להקפיא את הכל ל-18 חודשים", אמר. גם סוכנות הדירוג S&P פרסמה דוח חמור וקבעה שגובר הסיכון לפגיעה בצמיחה בישראל.[7]

במוצאי שבת יצאו מאות אלפים לרחובות, זה השבוע השלושים ברציפות. "אנחנו מנהלים מאבק על העתיד שלנו", אמרו. במחנה הממלכתי הבהירו שלא ינהלו מגעים עם נתניהו. בסביבתו של בני גנץ דחו את הקריאות להקמת ממשלת אחדות. "לא נשב תתת נתניהו", אמרו. במקביל, גברו בליכוד הקולות שהתנגדו להמשך החקיקה החד צדדית. "צריך להמשיך ברפורמה רק בהסכמה לאומית רחבה", אמרו.[8]

שר הבטחון גלנט דחף להקמת ממשלת אחדות בלי סמוטריץ ובן גביר. השר אבי דכטר יצא נגד "הבריונים שמקדמים חקיקה קיצונית". דברים דומים השמיעו גם בכירים אחרים בליכוד.[9] מנכ"ל משרד החינוך התפטר מתפקידו, והסביר: "הקרע לא מאפשר לי להמשיך"?

מנהיג חזבאללה חסן נסראללה נשא נאום תקיף על רקע המשבר בישראל והזהיר: " אנחנו מוכנים לכל פרובוקציה"[10].

[1] ידיעות אחרונות, 25.7.23

[2] מעריב, 25.7.23

[3] ידיעות אחרונות, 26.7.23

[4] מעריב, 26.7.23

[5] ישראל היום, 27.7.23

[6] ידיעות אחרונות, 28.7.23

[7] מעריב, 29.7.23

[8] מעריב, 30.7.23

[9] ידיעות אחרונות, 30.7.23

[10] מעריב, 30.7.23

[לקריאת כל הפרקים- https://nowtv.co.il/channels/2023-2/

פרק 29:  השבוע העשרים ותשעה

משבר המילואים הלך והחריף: יותר ויותר אנשי מילואים ממערכי הסייבר, המודיעין והמבצעים המיוחדים, לצד טייסים ורופאים, פנו למפקדיהם והודיעו להם  שאם החקיקה של הרפורמה המשפטית תעבור, הם לא יתייצבו לשירות. במקרים רבים, נמנעות היחידות שלהם מלזמן אותם והצבא לא התייחס אליהם כסרבנים. "נטפל במקרים שבהם משרתים זומנו בצו מילואים מחייב והודיעו שאינם מתכוונים להתייצב", נמסר מהצבא.[1]

במטכ"ל התריעו בפני שר הבטחון יואב גלנט, שהנזק ללכידות בתוך הצבא כבר מורגש. ארגוני המחאה של אנשי המילואים תכננו צעדים פומביים של השעיית ההתנדבות, עם התקדמות החקיקה.[2]

בדרך לחקיקה ארעו שיבושים בכל רחבי ישראל- מחאות, צעדות חסימות כבישים ועיכובים בתנועת הרכבות.[3] שופט בית משפט העליון נועם סולברג הבהיר בעקבות פרסומים שייחסו לו בתמיכה בשינוי עילת הסבירות כי הוא לא כיוון לתיקון עילת הסבירות בחוק, אלא בפסיקה. ראש הממשלה נתניהו שוחח עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן והודיע לו החוק לביטול עילת הסבירות יאושר בשבוע הבא. ביידן הדגיש שיש צורך ב"הסכמות רחבות" בקרב כל חלקי העם. [4]

"אנחנו קרועים, האמון נשבר",  אמרו טייסים ומפקדי מילואים בכירים למפקד חיל האויר, אלוף תומר בר. 50 מפקדים בכירים ישבו מולו והזהירו שמדובר באיום אמיתי. בר קרא להם שלא לסרב. "יש לנו  אחריות לביטחון האזרחים בישראל", אמר. בחיל האוויר האמינו שבשעת אמת מבצעית, שאיש לא ידע עוד שהיא קרובה, הם יתייצבו.[5]

ברחבי הארץ מחו מאות אלפים במסגרת מה שכונה "יום ההתנגדות" לרפורמה המשפטית. עשרות בני אדם נעצרו במהלך היום. מפגינה נדרסה באמצע הכביש כשירדה מרכבה, ונפצעה קשה. בועדת החוקה של הכנסת המשיכו בהכנת החוק לצמצום עילת הסבירות לקראת קריאה שניה ושלישית.[6] היועמת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה אמרה שהיא נתונה תחת לחצים כבדים אך לא תרתע. הנשיא הרצוג נפגש עם הנשיא ביידן שאמר לו שהמשבר בישראל מקשה על קידומם של תהליכים אזוריים.[7]

"הויכוח בישראל היא הוכחה לכוח של הדמוקרטיה שלנו", אמר הרצוג בנאום בפני שני בתי הקונגרס, שם התקבל במחיאות כפיים סוערות.[8] "הויכוח בישראל כואב ומטריד, אך הדמוקרטיה שלנו איתנה", אמר הרצוג בנאום לציון 75 שנים להקמת המדינה. "אעשה הכל כדי להגיע להסכמה ציבורית רחבה" הוסיף וציין שלא יתכן שאיראן תהפוך למדינת סף גרעינית.[9]

ראש הממשלה נתניהו אמר שהוא בעד הסכמות רחבות אך הדגיש: "היד שהושטנו נותרה ללא מענה". הוא כינה את התנהלות המתנגדים לרפורמה כ"נסיון הפחדה". מנגד, האופוזיציה טענה שנתניהו מדרדר את ישראל לשבר היסטורי.[10] ראש הממשלה הזהיר בנאומו שהוא לא עוצר את החקיקה ולא מרכך את ניסוחי הצעות החוק. "לא עילת הסבירות תסכן את הדמוקרטיה, אלא הסרבנות", אמר. בתגובה לנאומו יצאו אלפים להפגנות סוערות מחיפה ועד לבאר שבע.[11]

אלפי אנשי מילואים וראשי מערכת הבטחון גיבו את הודעתם של חלק מהטייסים ואנשי חיל האויר שהודיעו כי יפסיקו להתנדב. "המצב מדאיג מאד", אמר שר הבטחון יואב גלנט.[12] "עצירה חד צדדית של הרפורמה", תפרק את הממשלה", אמר נתניהו למקורביו.[13]

[1] ידיעות אחרונות, 17.7.23

[2] הארץ, 17.7.23

[3] ידיעות אחרונות, 18.7.23

[4] הארץ, 18.7.23

[5] ידיעות אחרונות, 19.7.23

[6] מעריב, 19.7.23

[7] הארץ, 19.7.23

[8] ישראל היום, 20.7.23

[9] מעריב, 20.7.23

[10] מעריב, 21.7.23

[11] ידיעות אחרונות, 21.7.23

[12] מעריב, 23.7.23

[13] ידיעות אחרונות, 23.7.23

[לקריאת כל הפרקים- https://nowtv.co.il/channels/2023-2/

פרק 28: השבוע העשרים ושמונה

"בלתי סביר בעליל"- היתה הכותרת הראשית של "הארץ" ביום שבו הובאה להצבעה בכנסת הצעת החוק שתמנע מבג"צ לפסול החלטות שלטוניות בלתי סבירות,.על רקע הקריאות להחרפת המחאה נגד הרפורמה המשפטית נערכו בקואליציה להמשך קידומו של החוק מיד לאחר מכן.[1] בכירים בליכוד אמרו שכאשר תצומצם עילת הסבירות, תודח היועצת המשפטית לממשלה  וגורמים משפטיים הבהירו שלעו"ד גלי בהרב-מיארה אין שום כוונה להתפטר.[2] שר המשפטים לוין קרא לזרז את שינוי הרכב הועדה לבחירת שופטים.[3]

המציאות במדינה הגיעה לשיאים חדשים. שני העיתונים הנפוצים בישראל- "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום" בחרו, בלי תיאום ביניהם, את אותה כותרת ראשית- "נקודת רתיחה". הדיון על ביטול עילת הסבירות נמשך כל הלילה.[4] מתנגדי הרפורמה ניסו לפרוץ למליאה ונעצרו. תומכי הרפורמה הפגינו מול ביתה של היועמ"שית. ראשי המחאה הכריזו על הפגנות וחסימות "שטרם נראו כמותן" בכל רחבי הארץ. מסמך פנימי התריע מפני "פרובוקציות שעשויות להגיע עד כדי אלימות ועימותים ואף לפגיעה באישיות או בסמלי שלטון".[5] הנשיא הרצוג אמר שהפתרון היחיד הוא לדבר ונגיד בנק ישראל הודיע שהריבית עשויה לעלות בהמשך השנה. "אי הוודאות מהרפורמה תגבה מחיר כלכלי, ויש  להגיע להידברות", הזהיר.[6]

ארגון טרור מאזור ג'נין טען ששיגר שתי רקטות לעבר הישוב שקד שבשומרון. צה"ל מסר שאותרו משגר וצינור ברזל, אך לא היה בכך איום על התושבים. שגריר ארה"ב בישראל אמר שהם פועלים למנוע מישראל לרדת מהפסים.[7]

טייסי המילואים החליטו להחריף את המחאה. 400 אנשי מילואים מהחיל דנו בהמשך התנדבותם אם תמשך החקיקה. בצה"ל הזהירו מפגיעה בכשרות המבצעית. "זה פרס לאויבינו", אמר שר הבטחון גלנט.[8]

בצמתים ובכבישים, מצפון הארץ ועד דרומה, ובמשך יותר מ-12 שעות, יצאו מאות אלפי אזרחים מבתיהם והפגינו נגד הרפורמה. הם הניפו דגלים ושלטים, חסמו צירי תנועה מרכזיים וחלקם התעמתו עם כוחות המשטרה. כ-120 אלף בני אדם הפגינו בהפגנה המרכזית בצומת קפלן בתל אביב.[9]

ארה"ב, בעלת הברית החשובה של ישראל, הציבה לה תמרור אזהרה. הנשיא ביידן, על פי פרסום ב"ניו יורק טיימס" הלך לדון ב"הערכה מחדש" של הקשר בין וושינגטון לירושלים בעקבות המהפכה המשפטית. "השותפות איתנה", אמר הנשיא הרצוג שהוזמן לביקור בארה"ב.[10]

לבג"צ הוגשה עתירה הטוענת שנתניהו נמצא בניגוד ענינים בשל מעורבותו ברפורמה. עמותת "מבצר הדמוקרטיה": ביקשה מבית המשפט להורות על הפסקת כהונתו. השופטת רות רונן הפתיעה כשקבעה שהעתירה תידון בבג"צ בהקדם. "אנחנו מזועזעים מההחלטה. מיליוני אזרחים לא יאפשר זאת", אמרו ראשי הקואליציה. ההפגנות נגד הרפורמה נמשכו והמארגנים הבטיחו "יום התנגדות" נוסף. בצה"ל הוטרדו מהתעצמות מחאת אנשי המילואים.[11]

במוצאי שבת הובהל ראש הממשלה נתניהו לבית החולים שיבא תל השומר לאחר שחש ברע. מלשכת ראש הממשלה נמסר שהוא בילה בכנרת וככל הנראה התייבש. "ביליתי בשמש בלי כובע", הסביר.[12] נתניהו אושפז במחלקה הקרדיולוגית ועבר בדיקות דימות.[13]

מאות לוחמי מילואים מסיירת מטכ"ל ויחידות מיוחדות נוספות הודיעו שלא יתייצבו לשירות מילואים.  ראשי המחאה אמרו לשר הבטחון יואב גלנט: "חובתך למנוע את פירוק צבא העם".[14]

[1] הארץ, 10.7.23

[2] ידיעות אחרונות, 10.7.23

[3] ישראל היום, 10.7.23

[4] ישראל היום, 11.7.23

[5] ידיעות אחרונות, 11.7.23

[6] מעריב, 11.7.23

[7] מעריב, 11.7.23

[8] ידיעות אחרונות, 12.7.23

[9] מעריב, 12.7.23

[10] ידיעות אחרונות, 13.7.23

[11] מעריב, 14.7.23

[12] מעריב", 16.7.23

[13] ישראל היום, 16.7.23

[14] ידיעות אחרונות, 16.7.23

[לקריאת כל הפרקים- https://nowtv.co.il/channels/2023-2/

פרק 27:   השבוע העשרים ושבעה

על רקע המתיחות ביהודה ושומרון התריע גורם בטחוני בכיר שהעברת הסמכויות האזרחיות לשר בצלאל סמוטריץ' מערערת את האיזונים הרגישים שנשמרו עד כה ועלולה לפגוע בגיבוי הבינלאומי אם יוחלט על מבצע צבאי נרחב בשטחים.[1]

ואכן, בשעת לילה מאוחרת ניתנה הפקודה וכלי טיס של צה"ל שיגר טילים לעבר יעדי טרור, דחפורים פרצו דרכי גישה ו-1000 לוחמים מחטיבת הקומנדו ומסיירות החי"ר פשטו על ג'נין במבצע שכונה "בית וגן". הם עברו מבית לבית, ניהלו חילופי אש בסמטאות וחשפו מאות מטענים. בדרום הוכרזה כוננות מחשש לירי רקטות מרצועת עזה.[2] המבצע נערך בתם חודשים של איסוף מודיעין ובמהלכו נעצרו עשרות מבוקשים ואותרו אמצעי לחימה ומעבדות נפץ. הפלסטינים דיווחו על תשעה הרוגים ובעזה איימו בהסלמה. "אנחנו קובעים משוואה חדשה מול הטרור", אמר ראש הממשלה.[3] במערכת הבטחון חששו מפיגועי נקם בשטח ישראל והרשות הפלסטינית הודיעה על הפסקת התאום הבטחוני.[4]

במקביל, נמשכה בכנסת חקיקת חוקי הרפורמה המשפטית. עשרות מפגינים נעצרו בכניסה לטרמינל 3 בהפגנת ענק שנועדה לשבש את הפעילות בנתב"ג.[5]

בצהרי היום בצפון תל אביב האיץ מחבל את רכבו, דרס עוברי אורח, יצא מהרכב ודקר מספר אנשים. אזרח חמוש חיסל את המחבל ועצר את מסע ההרג בו נפצעו 9 אנשים, חמישה מהם במצב קשה ובהם אשה בהריון.[6]

כוחות צה"ל יצאו מג'נין ומבצע "בית וגן", בו נהרג לוחם צה"ל, הסתיים כאשר היה ברור שהמבצע הבא מול קיני הטרור ביהודה ושומרון הוא רק עניין של זמן.[7]

מפקד משטרת מחוז ת"א עמי אשד הודיע שהוא עוזב את המשטרה. "הודחתי על רקע פוליטי", אמר. "נתקלתי במציאות שבה שקט וסדר הם לא ההישג הנדרוש ממני, אלא להפך", אמר. בעקבות דבריו פרצה מחאה המונית בכל רחבי הארץ. שוטרים פיזרו מפגינים באלימות ומכת"זית הופעלה בת"א.[8] ההפגנות הסוערות נערכו בתל אביב, ירושלים, חיפה באר שבע ומקומות נוספים. המפגינים זעמו על הדחתו של אשד, שהוסיף: "הצפיות הן לפנות אנשים בדקת, לשבור ראשים ולנפץ עצמות". השר בן גביר לא נשאר חייב ואמר על דבריו של אשד: "זו חציית גבולות מסוכנת".[9]  הוא אף העיר בציניות כלפי ניצב אשד: "שיהיה לו בהצלחה בבחירות הקרובות".[10] ואשד עצמו טען: "הודחתי על רקע פוליטי".[11]

למחרת עמדה על סדר היום סוגיה אחרת לגמרי: רוחות של הסלמה במצב הבטחוני נשבו במספר גזרות: לוחם צה"ל סמ"ר שילה אמיר נורה למוות ע"י מחבל סמוך לישוב קדומים. בתם מרדף נוטרל המחבל ע"י כוחות הבטחון. החמאס נטל אחריות ובמערכת הבטחון התקבלו התרעות על פיגועים נוספים. בצפון- תקף חיל האויר מטרות בדמשק, כשטיל נ"ט נורה מכיוון לבנון.[12] שני אירועים אלה הצטרפו לשבוע בו התמודדה מערכת הבטחון עם איומים מאיו"ש, לבנון, עזה, סוריה וטרור בתוך ישראל." חמש חזיתות", היתה הכותרת הראשית ב"ידיעות אחרונות".[13]

בסוף השבוע היו ההפגנות השבועיות סוערות. על רקע המחאה שהלכה והחריפה, נרשמו עימותים אלימים ברחובות. "אם החקיקה תמשך- נשתק ביום שלישי את המדינה". איימו ראשי המחאה.[14]  מאות אלפי אנשים הפגינו, זה השבוע ה-27 ברציפות,  התעמתו עם שוטרים, חסמו כבישים והבעירו צמיגים. נתיבי אילון חסמו שוב לתנועה ונפתחו כעבר זמן קצר. אנשי מילואים שמחו נגד הרפורמה קיימו "לילה לבן" מול ביתו של שר הבטחוו יואב גלנט, והכל בשל הצעת החוק לצמצום עילת הסבירות שמוגשת לכנסת. "המדינה כולה תעצור", הזהירו המוחים.[15]

[1] ידיעות אחרונות, 3.7.23

[2] ידיעות אחרונות, 4.7.23

[3] מעריב, 4.7.23

[4] ישראל היום, 4.7.23

[5] ידיעות אחרונות, 4.7.23

[6] ידיעות אחרונות, 5.7.23

[7] ידיעות אחרונות, 5.7.23

[8] הארץ, 6.7.23

[9] ידיעות אחרונות, 6.7.23

[10] ישראל היום, 6.7.23

[11] מעריב, 6.7.23

[12] מעריב, 7.7.23

[13] ידיעות אחרונות, 7.7.23

[14] ידיעות אחרונות, 9.7.23

[15] מעריב, 9.7.23

[לקריאת כל הפרקים- https://nowtv.co.il/channels/2023-2/