פרק 2: השבוע השני
השבוע השני של שנת 2023 נפתח בדיוק באותה נקודה שבה הסתיים השבוע הדרמטי הראשון שלה. לצד הדריכות להכרעת בג"צ בענין מינויו של אריה דרעי לשר בממשלה החדשה, נמשכה ההתנגשות בין הממשלה שהיתה נחושה להעביר את הרפורמה המשפטית ובין מתנגדיה.
בפתח ישיבת הממשלה השבועית, בפוטו אופ המסורתי של ראש הממשלה מול המצלמות, הדגיש נתניהו: אנחנו קיבלנו מנדט ברור וחזק מהציבור כדי לבצע את מה שהבטחנו בבחירות, וכך נעשה. זהו מימוש רצון הבוחר, וזוהי מהות הדמוקרטיה". לדבריו, הטענה שהרפורמה המשפטית היא סוף הדמוקרטיה משוללת כל יסוד. "האיזון בין הרשויות הופר ביתר שאת בשנים האחרונות. זו תופעה חריגה שאין דומה לה בשום דמוקרטיה בעלם. הניסיון להשיב את האיזון הנכון בין הרשויות אינו הרס הדמוקרטיה, אלא חיזוק הדמוקרטיה, אך אין ספק שצריך לעשות זאת באחריות ובשיקול דעת", אמר.
באותה הזדמנות גינה נתניהו בחריפות את שלטי ההסתה שהונפו ערב קודם בהפגנת מתנגדי הרפורמה והשוו את ממשלתו לגרמניה הנאצית, כולל כרזות עם סמלי S.S. לצד תמונתו של שר המשפטים יריב לוין."אני פשוט הזדעזעתי. ראיתי בסוף השבוע כרזות שהשוו את שר המשפטים למנהיג הנאצים, דיברו על הרייך השלישי. זוהי הסתה פרועה שעברה ללא שום גינוי מצד האופוזיציה או ערוצי התקשורת המרכזיים", אמר ראש הממשלה וקרא לעצור מיד את גילויי ההסתה ולהתכנס לדיון רציני וענייני סביב הרפורמה, נוקב ככל שיהיה.
במקביל, החל השר החדש לביטחון לאומי בפעילות במסגרת תפקידו: הוא הנחה את מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי לאכוף הנפה של דגלי פלסטין וביטל את המתווה של קודמו בתפקיד לגבי ביקורים של ח"כים אצל אסירים בטחוניים בבתי הכלא.
שר המשפטים, שלא שיתף את נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בפרטי הרפורמה שלו נפגש עמה, לראשונה מאז מינויו, לפגישה שהוגדרה כ"מתוחה". הוא הבטיח שעמדתה של הנשיאה תשמע לפני כל צעד חקיקתי.
רחוק משם, בברזיל, פרצו תומכיו של הנשיא לשעבר ז'איר בולסונארו ולבניין הקונגרס בברזיליה, זרעו הרס והתעמתו עם כוחות הביטחון. הם הסתערו גם על בית המשפט העליון ועל ארמון הנשיאות. כל האתרים הללו נמצאים במתחם אחד שנקרא "כיכר שלוש הרשויות". היה מי שראה בכך אות אזהרה למה שעלול להתרחש גם בישראל.
ואכן, עשה רושם שהמאבק בין תומכי הרפורמה למתנגדיה מסלים. ראשי האופוזיזציה יאיר לפיד ובני גנץ קראו לציבור לצאת לרחובות ולהרעיד את המדינה. "האחריות למלחמת אזרחים תהיה על ראשך", אמר גנץ לנתניהו על רקע הכוונה להאיץ את חקיקת חוק ביטול עילת הסבירות ואישור פסקת ההתגברות. "השופטים יהיו שפוטים של הממשלה", הדגיש לפיד.
בנוסף, פורסם על הכוונה לקדם מהלך נוסף של הוצאת מח"ש (המחלקה לחקירות שוטרים) מהפרקליטות באופן שתוכל לחקור גם פרקליטים. על רקע משפטו של נתניהו שהתנהל באותם ימים, נתפס הדבר כאיום על הפרקליטות שהגישה נגדו את כתבי האישום ומנהלת את ההליך המשפטי נגדו.
את תשומת הלב מיקד חוק אחר שהיה חלק מהרפורמה המשפטית: חוק היועצים המשפטיים. ועדת החוקה של הכנסת בראשות ח"כ שמחה רוטמן החליטה לקיים כבר בתוך כמה ימים דיון מקדים לקראת החקיקה של אחד מהחוקים שיזם שר המשפטים. על פי חוק זה, יהפכו היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה למשרות אמון.
ביןם שאחרי פורסם על מהלך נוסף שמתכנן שר המשפטים יריב לוין: ביטול הסניוריטי. על פי הנוהג, עם סיום תפקידו של נשיא בית המשפט העליון נבחר למחליפו השופט בעל הותק הרב ביותר בבית המשפט העליון. שיטה זו, המכונה שיטת הסניוריטי, אינה מעוגנת בחוק, אך היא נהוגה בבית המשפט העליון מיום הקמתו. כחלק מהרפורמה, ביקש לוין לשנות את השיטה כך שיתאפשר עתה למנות לתפקיד נשיא בית העליון גם שופט שאינו נמנה על השופטים הנוכחיים המכהנים בבית המשפט.
חילופי הדברים בין התומכים ברפורמה למתנגדיה הפכו לאלימים ובוטים. ח"כ אלמוג כהן מ"עוצמה יהודית", איש משטרה לשעבר, אמר שאם לפיד וגנץ ימשיכו במאבקם נגד הרפורמה הם יייעצרו עם אזיקים. עמיתו, ח"כ צביקה פוגל, אמר שיש לעצור את גולן, לפיד, גנץ ויעלון בשל "בגידה במולדת".
ראש הממשלה נתניהו הבהיר שבמדינה דמוקרטית לא עוצרים חברי אופוזיציה. מצד שני, הוסיף, גם לא קוראים לשרי ממשלה נאצים ולא קוראים לאזרחים לצאת למרי אזרחי. בכך התייחס נתניהו לקריאתו של סגן הרמטכ"ל לשעבר יאיר גולן שאמר: "צריך מרי אזרחי נגד ממשלת הזדון והרשע".
ביטוי לתחושה הקשה במדינה באותם ימים ניתנה בכותרות העיתונים של אותו יום: "תרגיעו!", נכתב בכותרת הראשית של "מעריב". "רגע לפני שמאבדים שליטה כולם צריכים להתעורר ולפעול להנמכת הלהבות". הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" היתה דומה: "במסלול התנגשות". "האווירה ברחובות הולכת ומתלהטת ונבחרי הציבור מתדלקים את האש", נכתב בעיתון שדיווח שבבאר שבע נהג דהר לעברם של מפגינים נגד המהפכה המשפטית- ונעצר. ראש האופוזיציה לפיד התריע שההסתה של נתניהו תיגמר בדם.
למחרת, יום חמישי, פורסם שהאיום על בית המשפט העליון הופך למציאות, וזאת על רקע סעיפי טיוטת הצעת החוק של לוין שפורסמה, ושעיקריה הם: נשיא בית המשפט העליון וסגנו יכהנו לתקופה של שש שנים בלבד, בלי אפשרות להארכה; הרכב הועדה לבחירת שופטים ישונה כך שלממשלה תהיה שליטה מוחלטת על המינויים; בית המשפט לא יוכל לפסול החלטה של הממשלה בשל חוסר סבירותה; ביטול חוק יתאפשר רק בהרכב מלא של בית המשפט העליון ובתמיכת 80 אחוז מהשופטים; הכנסת תכל לחוקק מחדש חוק שבוטל ע"י בית המשפט העליון ברוב של 61 חברי כנסת ("פסקת ההתגברות").
"לא יאיימו עלי", אמר שר המשפטים שהיה נחוש להעביר את כל חוקי הרפורמה, אשר כללו גם מינוי מבחוץ של נשיא לבית המשפט העליון.
במסיבת עתונאים הודיעו ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ', על שורה של צעדים שאמורים להוזיל מיידית את ההוצאה החודשית של כל בית בישראל. התכנית הכלכלית שנועדה להתמודד עם יוקר המחיה תוקצבה ב-2 מיליארד שקלים. אופוזיציה האשימו שמדובר במסך עשן שנועד להסתיר את ריסוקה של מערכת המשפט.
לקראת בסוף השבוע הזה, שברה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות את שתיקתה ובנאום תקיף וחסר תקדים יצאה נגד הרפרומה. "זו תכנית לריסוק מערכת המשפט", אמרה. טובה צימוקי, כתבה ב"ידיעות אחרונות": "בנאום ארוך ומפורט שכמותו לא נשא בעבר אף נשיא או נשיאה של בית המשפט העליון, ביקרה בחריפות השופטת חיות את תכניתה של ממשלת נתניהו להחלשת מערכת המשפט". בעיתון צוטטו דבריה של חיות, שאמרה: "זו מתקפה שלוחת רסן. ככל שהשינויים ימשכו- תיזכר שנת ה-75 למדינת ישראל כשנה שבאה נפגעה זהותה הדמוקרטית של המדינה פגיעה אנושה".
פרופ' מרדכי קרמניצר הסביר באותו יום ב"הארץ" שעם פרסום תזכיר הצעת החוק חשפה חיות בנאומה את האמת שמבעד לשקרים: מטרת הרפורמה היא כוח בלתי מוגבל לממשלה.
השבוע הטעון הזה, השני של 2023, ננעל במוצאי שבת בפעולות מחאה חסרות תקדים בהיקפן. תחת גשם כבד התקבצו רבבות בני אדם בתל אביב כדי למחות נגד המהפכה המשפטית. ב"הפגנת המטריות" השתתפו, על פי ההערכה, כ-80 אלף אנשים בכיכר הבימה, שכונתה "כיכר המחאה". רבים אחרים הפגינו בירושלים, חיפה וישובים נוספים ברחבי הארץ. כמה מהמפגינים אף ניסו לחסום את נתיבי אילון.
על רקע זה החלו ניסיונות למצוא פשרה בין הצדדים ולהנמיך את גובה הלהבות.
.
