אפי נצר, המלחין ואמן השירה בציבור, חוגג 89 וממשיך ליצור, להופיע ולקפץ על הבמות. בראיון גלוי, הוא חושף את סודות "הקידומת החדשה" ומגלה כיצד המציא את השקופיות, הקים את חבורת הזמר הראשונה, ומה באמת קרה עם השמועה על איסור ההשמעה של "בלדה לחובש".

בגיל 90, אפי נצר נראה ומתנהג כמו איש צעיר בהרבה, מותג ישראלי שהפך את השירה בציבור לתרבות המונית. בראיון אישי, הוא משתף את סודות החיוניות שלו ואת הסיפורים מאחורי הלהיטים הגדולים שלו ושל חבורות הזמר שהקים.

הסוד לחיוניות: מוזיקה, משוב ואהבה

כשנשאל על סודות האריכות והחיוניות שלו, נצר מודה כי ישנם כמה גורמים, אבל הליבה היא פשוטה:

"אני עושה מה שאני אוהב כל חיי… ואני מרגיש שאני עושה טוב לאנשים. אז זה כנראה משפיע גם בחזרה" [00:44].

הוא מתאר את המשוב המיידי שהוא מקבל מהקהל בהופעות השירה בציבור: "פתאום אני שם איזה שיר אחד שלי שכתבתי לפני 50-60 שנה ושרים את זה בכזאת הרגשה, אז אני אומר, מה צריך יוצר יותר מזה?" [01:09]. נצר מעיד כי הוא עדיין "מקפץ" על הבמה [01:45], ומבהיר: "זה לא שאני חושב על זה, זה יוצא לי מעצמי" [01:54].

המהפכות של אפי נצר: שקופיות וחבורות זמר

נצר מסביר כי המותג שלו נבנה על חדשנות וחלוציות בתחום התרבות:

1. המצאת השקופיות בשירה בציבור: נצר מספר כי השירה בציבור התקיימה לפניו ב"קטנה" ובקיבוצים [02:37]. כשניסה להפיץ שירונים בבית רוטשילד בחיפה, הוא גילה שהקהל "יושב עם הדף ושרים ככה כאילו אני לא נמצא בכלל" [03:47]. כתגובה, חשב על רעיון השקופיות, שהפך את השירה לנגישה ופופולרית [03:59].

"המצאתי את השקופיות… ושקופיות האלה הפכו את השירה בציבור למאוד נגישה" [02:48]. נצר מוסיף כי היום מתפרנסים מהתחום הזה, שהתחיל עם "שני סדינים מהבית" [04:13], כ-400 איש [05:08].

2. הקמת חבורת הזמר הראשונה: נצר טוען כי הוא המציא את המונח והקונספט של "חבורת זמר" בישראל. הוא לקח את הרעיון מצרפת ("קומפניון דל שאנסון") [05:54] והקים את חבורת בית רוטשילד, בה גילתה ירדנה ארזי הצעירה [06:22].

הסיפור מאחורי הלהיטים הגדולים

נצר חושף את הרגעים מאחורי השירים האהובים:

• "אור הנעורים" (השיר הראשון): נצר מספר כי לא ידע שהוא יודע להלחין עד שחבר בלהקה ביקש ממנו מנגינה. "חלמתי את המנגינה" [07:42] לאחר שישן צהריים, והוא כתב אותה והביא אותה לטבח-משורר בבית הספר של הצבא, שכתב את המילים [07:52].
• "בלדה לחובש": השיר, שזכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר 1969 [12:16] בביצוע יורם גאון, נכתב על ידי דן אלמגור. נצר זיהה את הפוטנציאל של השיר העצוב [10:45], שהיה שמור במגירה [10:20].
  • הכחשת השמועה: נצר מפריך שמועה רבת שנים: "אני רוצה להזים שמועה שהשיר הזה נאסר להשמעה, זה לא נכון" [12:54]. הוא מספר כי לאחר שבוע במקום הראשון, הוא יזם את הורדת השיר ממצעד הפזמונים והעברתו ל"בית הלורדים" [13:58] – קטגוריה לשירים מיוחדים [14:07].
• "מישהו הולך תמיד איתי" (אופירה חזה): נצר הלחין את השיר במהירות [22:24] וסיפר כי אופירה חזה סיפרה לו שהשיר קיבל משמעות מיסטית עבורה לאחר שנחתה נחיתת אונס קשה עם מטוס קטן [23:27]. השיר אף הושר באופן ספונטני על ידי הקהל הרב שהתאסף בבית החולים לאחר מותה [24:05].

המורשת: שירים לצבא ואחדות

נצר הלחן המנונים ליחידות רבות (גולני, סיירת אגוז, תותחנים) [18:43], ומדגיש את החשיבות של הוספת שורה או שתיים לזכר החיילים שנפלו [20:22].

בסיום הראיון, הוא מסכם את מטרת חייו ואת חשיבות השירה בציבור בימים אלה:

"כשאתם באים לשיר, אתה לא יודע אם הוא אתיופי או אם עיראקי או אם הוא ימני או שמאלי. יושבים ביחד, שרים את אותם השירים, וזה לדעתי אחד הגורמים שגורמים איכשהו להרגשה של אחדות" [30:45].

מצולם עם אפי נצר שמספר על שיריו ופועלו בתחום הזמר העברי.
הופק ע"י NOWTV, ערוצי תוכן ישראל.

להאזנה כפודקסט בספוטיפיי  https://spotifyanchor-web.app.link/e/TKcyRtPI6Cb

רוצים שנפיק עבורכם פודקסט מצולם?