fbpx
Now TV
Now TV
  • נושאי תוכן
    • כסף
    • בריאות
      • הערוץ הדנטלי
    • נדל״ן
    • WELLBEING
    • הערוץ המשפטי
    • לחיות
      • NOW אוכלים
        • אוכלים בריא
      • לחיות עיצוב
      • NOW כושר
      • NOW יופי
    • תרבות
      • NOW ספרים
    • NOW YOU
    • YOUNG
      • ערוץ ההורים
  • תכניות
    • שיחה יומית
    • עדשה מקומית
    • בונים על דץ
    • אולפן המומחים- ניצן TV
    • להיות זכיין
    • על החיים ועל היין
    • יומן משפטי
    • השוק הפיננסי
    • ישראלים בחו״ל
    • NOWLEDGE
    • מגזינים
  • פודקסטים
  • בלוגים
    • 2023- השנה הנוראית ביותר בתולדות ישראל
    • עליהום- וואדי ערה
  • פתרונות
    • פרסום סרטון יוטיוב שלכם ב-NOWTV
    • שיחה יומית
    • הפקת פודקסט לעסקים
    • שיווק באמצעות הרצאה
    • הפקת כתבה חדשותית בשטח
    • מגזין טלוויזיה לארגון או לעסק שלכם…
    • ערוץ משלך | תכנית אישית
    • ערוץ טלוויזיה שלכם ביוטיוב…
    • שירותי הפקה ואולפן
  • אודותינו
  • צרו קשר
×
Search Results

היום במגזין NOWTV: האם סימנים על העור הם סימפטום של קורונה? סיור וירטואלי בבית הלבן ומתכונים מנצחים לעוגת גבינה

NOWTV- הטלוויזיה שלא תראו בטלוויזיה     גיליון מספר 1, 26 במאי 2020. מופק ע"י NOWTV    

היום במגזין NOWTV: האם סימנים על העור הם סימפטום של קורונה? סיור וירטואלי בבית הלבן ומתכונים מנצחים לעוגת גבינה

טלוויזיה אינטרנטית מגזין NOWTV, מתכון לעוגת גבינה, קורונה ונגעים בעור Amir Gilat

היום במגזין NOWTV: האם סימנים על העור הם סימפטום של קורונה? סיור וירטואלי בבית הלבן ומתכונים מנצחים לעוגת גבינה

NOWTV- הטלוויזיה שלא תראו בטלוויזיה

 

 

גיליון מספר 1, 26 במאי 2020. מופק ע"י NOWTV

 

 

השבועות האחרונים עמדו בסימן בלימת התפשטות הקורונה והחזרה לשגרה.

במגזין זה ריכזנו לכם לקט של הסרטונים הנבחרים של השבוע. רוב הסרטונים שהכנו לכם השבוע עוסקים, מטבע הדברים, בקורונה ובהשלכותיה.

אבל חכו לסוף, ותיהנו ממתכונים מנצחים של עוגות גבינה לכבוד שבועות.

 

מתי להיות מוטרדים מסימנים על העור?

למרות התחושה שהקורונה חלפה,  יש עדיין חששות רבים מהמגיפה. רבים, למשל, מוטרדים לפשרם של סימנים משונים על העור וחוששים שמא הם מהווים סימפטום ל-COVID19. ד"ר סנדרה לי, רופאת עור בעלת ערוץ פופולארי ביוטיוב, ניסתה להסביר מתי יש סיבה לדאגה. לצפייה- (כאן)

 

הסימפטומים של קורונה, יום אחרי יום

ככל שחולף הזמן, לומדים הרופאים יותר ויותר על המחלה. בסרטון שנועד להעשרת הידע בנושא בריאות ניסו המומחים לתאר את הסימפטומים של הקורונה, יום אחרי יום. לצפייה- (כאן)

 

קריסת הרץ: איך יושפעו מחירי המכוניות המשומשות?

ענקית השכרת הרכב, חברת הרץ, הגישה בסוף השבוע בקשה לביהמ"ש להגנה מפני הליכים של פשיטת רגל.  החברה היא עוד קורבן של מגיפת הקורונה

ועל פי פרסומים יש להרץ חובות בגובה של 24.4 ביליון דולר. בסרטון זה של Financially Aware  מתוארים ההיבטים הכלכליים של נפילת הרץ וכיצד תשפיע

הקריסה על מחירי המכוניות וכמובן על המניה של הרץ. . לצפייה- (כאן)

 

 

סיור וירטואלי בבית הלבן

מאחר ואי אפשר לטוס לחו"ל לא נותר אלא להינות מסיורים וירטואליים במקומות שונים.

השבוע הצענו לכם לערוך סיור כזה בבית הלבן. לצפייה- (כאן)

 

 

סיינפלד בעידן הקורונה

ולמה לא לצחוק קצת, אם אפשר?  מה היה קורה אילו הקורונה היתה פורצת במהלך צילום הסדרה הפופולרית.

עורך וידאו שנון ערך כמה קטעים מהסדרה. הקטעים הללו מקבלים בעידן הקורונה משמעות שונה.  לצפייה- (כאן)

 

 

החדש של ליידי גאגא

קבלו את הלהיט החדש של ליידי גאגא ואריאנה גראנדה.- Rain On Me.

מאז עלה הקליפ בסוף השבוע הוא כבר רשם יותר מ-36 מיליון צפיות.  לצפייה- (כאן)

 

 

הקאמרי: מחזמר מהבית

התאטראות עדיין סגורים, אבל בתאטרון הקאמרי לא חיכו שהקורונה תעלם.

בסרטון מדליק בכיכובו של איציק כהן מדגימים לכם שחקני הקאמרי איך אפשר לעשות תאטרון גם כאשר כל שחקן ספון בביתו.

אז קדימה, בואו תצפו בחוויה חד פעמית שרק הקורונה יכולה לזמן לנו- מיוזיקל מהסלון. לצפייה- (כאן)

 

 

לקראת שבועות:  מתכונים מנצחים לעוגת גבינה

מתכוננים לשבועות? מחפשים מתכון לעוגת גבינה מדהימה?  נסו את המתכון של עו"ד רות אופק שהפך ללהיט ברשת.

את רות צילמנו לפני מספר שנים, במהלך הפיילוטים של NOWTV. לרות היה בלוג מצליח בשם "שמח במטבח" והחלטנו להפוך אותו לתכנית טלוויזיה אינטרנטית.

אז המתכון המנצח יכול עכשיו לשמש אתכם לקראת החג.  לצפייה- (כאן)

ויש לנו עוד מתכון בשבילכם- עוגת גבינה עם תותים של אלונה זוהר. את הסרטון הזה, שצולם לפני מספר שנים (גם במסגרת הפיילוטים), היינו אמורים לצלם בשידור חי,

אבל בדרך לבית של אלונה פרצה השריפה הגדולה ביערות הכרמל.  האש התפשטה במהירות לכל עבר, אנשים פונו מבתיהם ולאף אחד לא היה ראש לצפות בדיוק ברגע הזה בשידור חי על הכנת עוגת גבינה. אז במקום שידור חי הקלטנו את המתכון המצולם וכעת, בתם משבר הקורונה, אנחנו שולפים לכם אותו באהבה לקראת שבועות לצפייה- (כאן)

 

NOWTV- פלטפורמה חינמית לקידום הסרטון שלכם ביוטיב

אם העליתם סרטון שלכם ליוטיוב נשמח אם תשתפו אותנו. בעקבות הקורונה הפכנו את NOWTV לפלטפורמה שבאמצעותה יכולים בעלי עסקים, עצמאים, מומחים,

מרצים, אמנים ויוצרי תוכן לחשוף את הסרטונים שלהם לקהל גדול יותר, ללא כל עלות כספית!  פרטים- (כאן)

חג שמח!

 

לקבלת עדכונים שוטפים הצטרפו לערוץ הטלגרם של NOWTV- ׁ(כאן)

דף הפייסבוק של NOWTV- (כאן)

Read More
תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך מהאתר שלנו:

להיות כוכב יוטיוב

כשעסקים קורסים בשל מגפת הקורונה ואנשים נותרים ללא עבודה יש מקצוע אחד שפורח כאשר רב האנשים ספונים בבתיהם-

להיות כוכב יוטיוב

טלוויזיה אינטרנטית Amir Gilat

להיות כוכב יוטיוב

כשעסקים קורסים בשל מגפת הקורונה ואנשים נותרים ללא עבודה יש מקצוע אחד שפורח כאשר רב האנשים ספונים בבתיהם- כוכב יוטיוב.

כאן תוכלו לקרוא על סיפור ההצלחה של אחד הכוכבים האלה, דווקא במהלך משבר הקורונה:

https://www.dmagazine.com/business-economy/2020/04/being-youtube-star-during-covid-19/

אז אפשר להרוויח כסף מהיוטיוב, אבל בימינו זה לא הדבר הכי חשוב. רבים כבר הבינו את החשיבות של ערוץ יוטיוב למיתוג, מיצוב ושמירה על קשר עם קהל הלקוחות שלכם, תוך שאתם מעניקים להם ערך מוסף.

במילים אחרות: יוטיוב מאפשר לכם לנהל ערוץ טלוויזיה משלכם, אז למה שלא תעשו את זה?

ובינינו, זה גם כיף.

אז אם גם אתם רוצים ערוץ יוטיוב משלכם- פנו אלינו

https://nowtv.co.il/channels/youtubechannelastv/?u=1

Read More
תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך מהאתר שלנו:

סטודנטים למשפט פלילי, קראו את פס"ד של העליון על המתה בקלות דעת

בית המשפט העליון דחה ערעור של ג'ורג' גרייב, נהג שדרס למוות שוטר מנצרת במהלך בדיקת רשיונות. פסק הדין

סטודנטים למשפט פלילי, קראו את פס"ד של העליון על המתה בקלות דעת

בלוג משפט המתה בקלות דעת, יוסךאלרון, עבירה של הריגה Amir Gilat

סטודנטים למשפט פלילי, קראו את פס"ד של העליון על המתה בקלות דעת

בית המשפט העליון דחה ערעור של ג'ורג' גרייב, נהג שדרס למוות שוטר מנצרת במהלך בדיקת רשיונות. פסק הדין שכתב השופט העליון יוסף אלרון מעניין מהבחינה המשפטית, שכן הוא עוסק באחריות הפלילית של הנהג בעקבות השינוי בחוק בנוגע לעבירות המתה.

ביום 28.2.2016 בשעות הערב ביצעו השוטר נתן ניקולאי יוספוב ופקח העירייה מחמד עזאם) פעילות לבדיקת רישיונות רכב ברחוב תאופיק זיאד בנצרת, ולצורך כך צפו על כלי רכב היוצאים ממרכז הסמוך.  גרייב נהג ברכב של אשת אביו בלי לקבל את רשותה ובידיעה כי בשל היותו נהג חדש ביטוח הרכב אינו תקף. הוא יצא ממרכז הקניות לרחוב תאופיק זיאד ופנה שמאלה בכביש. השוטר עמד על הכביש וסימן לנהג באמצעות פנס תוך שהוא נע לכיוון מרכז הנתיב. גרייב הבחין בשוטר וחשש להיתפס. הוא המשיך בנסיעתו והאיץ את מהירותו כדי להימנע מעיכוב. הנהג, כך נטען, "צפה אפשרות קרובה לוודאי שהרכב יפגע במנוח". כל אותו זמן המשיך המנוח לסמן למערער לעצור, אך זה לא בלם את רכבו אלא המשיך בנסיעה מהירה. המנוח ניסה להתחמק, אך נפגע מהרכב, הוטח על קדמתו ונזרק על הכביש.

השוטר נחבל קשות, בין היתר בשברים בגולגולת, דימומים ובצקת מוחית, והובהל לבית חולים. טיפולים וניתוחים שעבר לא הועילו, והוא נפטר כמה חודשים לאחר מכן. גרייב ידע שםגע במנוח וגרם לו חבלות חמורות, אך המשיך בנסיעתו המהירה אל מעגל תנועה בהמשך הכביש, ומשם – תוך שהוא נוהג בפראות, "מזגזג" בין נתיבי התנועה ומסכן רכבים אחרים. הוא שב לביתו ורק כשעה וחצי לאחר הדריסה ובעקבות היוועצות בבני משפחתו, הסגיר עצמו למשטרה.

שוםט ביהמ"ש העליון יוסף אלרון

בגין עבירות אלה יוחסו לו עבירות הריגה, לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז–1977  והפקרה אחרי פגיעה, לפי סעיף 64א(ג) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: הפקודה. העבירה להלן גם: עבירת ההפקרה).

הנאשם עמד לדין בבית המשפט המחוזי שהרשיע אותו בעבירת הריגה לפי סעיף 298 לחוק, שהיה בתוקף לפני התיקון. בערעור שהנגיש לבית המשפט העליון טען בין השאר גרייב כי מעשיו של השוטר תרמו למותו, כלומר ניתקו את הקשר הסיבתי הנדרש להרשעה בעבירה.

"עבירות שעניינן גרימת מותו של אדם הן עבירות תוצאה, ועל כן נדרש להוכיח בהן קשר סיבתי בין התנהגות הנאשם לתוצאה הקטלנית", קבע השופט אלרון שניתח את יסודות העבירה וקבע שהתנהגות הנהג הייתה שלב מהותי והכרחי בהתרחשות התוצאה הקטלנית. "אילו פעל מראש כנדרש, למשל עצר את רכבו, האט ולכל הפחות לא היה מאיץ, לא הייתה מתרחשת זמן קצר לאחר מכן שרשרת האירועים הקטלנית", פסק והכריע שמכאן שמתקיים קשר סיבתי בין מעשי המערער לתוצאה . הוא גם דחה את הטענות שהשוטר הפר הנחיות הקבועות בחוק ובנהלים פנימיים של המשטרה על בדיקת רישיונות ואף "קפץ" בכביש מבטלת את אחריותו הפלילית של הנהג.

השופט אלרון קבע שכדי שיתקיים קשר סיבתי אין דרישה כי המערער היה יכול לצפות את פרטי ההתנהגות בפועל של המנוח, אלא די בכך שזו לא עלתה כדי חריגה מהצפיות הסבירה. "אני סבור כי נהג סביר צריך בהחלט לצפות כי אם אדם אחר עומד בנתיב נסיעתו או בקצהו, תגובתו לרכב שבכביש עלולה להיות תזוזות מהירות, ועל כן התנהגות המנוח אינה קיצונית ויוצאת דופן עד כדי כך שהקשר הסיבתי ניתק", ציין והוסיף שתגובת המערער למעשי המנוח אינה עונה על המבחנים שנקבעו בפסיקה בסוגיית ניתוק הקשר הסיבתי. "המערער לא עצר את הרכב כי אם הגביר את מהירותו בראותו את המנוח; מדובר בפגיעה בחיים; לפנינו מעשה, ולא מחדל; גם אם אין ערך שלילי בניסיון לחמוק מאדם שעומד על הכביש, ודאי שאין בה ערך חיובי כלשהו; טבוע בה סיכון מובהק לפגיעה קטלנית באדם אחר; המערער צפה את האפשרות שיפגע במנוח ויהרוג אותו".

משהוכח היסוד העובדתי הנדרש, עבר השופט אלרון  לדון ביסוד הנפשי שהתקיים בנהג וציין שמאחר שלפנינו עבירת תוצאה, יש לבחון גם את הרכיב החפצי של היסוד הנפשי. "המערער לא התכוון לגרום למות המנוח, אולם לטענתו לא התקיים בו רכיב חפצי כלשהו, ואילו לגישת המדינה פעל בפזיזות, ובעיקר בקלות דעת, כהגדרתן בסעיף 20(2) לחוק", ציין השופט אלרון וקבע שבנסיבות העניין המערער פעל בקלות דעת.

 

הידיעה ב-YNET על ההרשעה בביהמ"ש המחוזי

השופט אלרון העיר שקלות הדעת מתיישבת עם רצון (או תקווה) כי התוצאה לא תתרחש, אולם דרך הפעולה שננקטת לשם כך מתאפיינת "בנטילת סיכון בלתי סביר". כאמור, סבר  השופט שהמערער ביקש להימנע מפגיעה במנוח, ולשם כך המשיך בנהיגתו והאיץ תחילה את מהירותו מתוך מחשבה כי יחלוף על פני המנוח. "החלטה זו לא התחשבה באפשרות הסבירה שהמנוח יזוז, וכאשר כך קרה בסופו של דבר – היה מאוחר מדי לעצור את הרכב או להתאים את הנהיגה לתזוזות המנוח", ציין וקבע כי משהחליט להמשיך בנסיעתו ואף להאיץ את מהירותו – התקיימו בו רכיבי המודעות וקלות הדעת שביסוד הנפשי של מחשבה פלילית.

לדעת השופט אלרון,  התגבשות היסוד הנפשי בשלב זה מצטרפת לקיום היסוד העובדתי ברגע הפגיעה ולכך שהקשר הסיבתי לא ניתק בשל התנהגות המנוח. התנהגות המערער במהלך האירוע כולו, מתחילתו ועד סופו, והלך נפשו הכולל מצדיקים להטיל עליו אחריות פלילית בגין גרימת מות המנוח.

כאמור, הנאשם עמד לדין בבית המשפט המחוזי שהרשיע אותו בעבירת הריגה לפי סעיף 298 לחוק, שהיה בתוקף לפני התיקון. סעיף זה קבע ש"הגורם במעשה או במחדל אסורים למותו של אדם, יאשם בהריגה, ודינו – מאסר עשרים שנה". היסוד הנפשי בעבירה זו הוא מחשבה פלילית, קרי: מודעות לטיב המעשה; מודעות לאפשרות גרימת התוצאה; וכוונה או פזיזות, בין באדישות ובין בקלות דעת, לגבי גרימת התוצאה.

לאחר הגשת הערעור התקבל תיקון 137 שביטל בין השאר את עבירת ההריגה, אולם לעניינו יש לציין עבירה אחרת שנקבעה בתיקון- המתה בקלות דעת, המעוגנת בסעיף 301ג לחוק, ולפיה: "הגורם למותו של אדם בקלות דעת, דינו – מאסר שתים עשרה שנה".

השופט אלרון קבע ש היסודות העובדתיים בעבירות ההריגה וההמתה בקלות דעת דומים, ועניינם גרימת מותו של אדם (אין צורך לדון כאן ברכיב "במעשה או במחדל אסורים" שבעבירת ההריגה). היסוד הנפשי של קלות דעת הוא אחת החלופות בעבירת ההריגה והמאפיין המיוחד של עבירת ההמתה בקלות דעת. "הבדל חשוב בין העבירות הוא העונש, שכן בעבירת הריגה, שנהגה לפני תיקון 137, העונש המרבי נקבע על 20 שנות מאסר, ואילו בעבירת המתה בקלות דעת העונש המרבי עומד על 12 שנות מאסר", ציין השופט אלרון וכדי לקבוע איזה סעיף עבירה חל במקרה שלפנינו, הוא פנה לסעיף 25(ב) לתיקון 137. לפי סעיף זה, אם טרם ניתן פסק דין חלוט על עבירה שקודמת לכניסתו לתוקף של התיקון, על בית המשפט לבחון במלואם את ההסדר הקודם לתיקון ואת ההסדר החדש, להכריע איזה מהם הוא הדין המקל ולפעול לפי הוראות סעיף 5(א) לחוק. מאחר וסעיף 301ג מקל יותר מסעיף 298 בעונש הקבוע לעבירה, ועל כן – על פי סעיף 25(ב) לתיקון 137 וסעיף 5(א) לחוק – הרי שחל על המערער סעיף 301ג.

"יוצא", קבע השופט אלרון שיש לבטל את הרשעת המערער בעבירת הריגה, לפי סעיף 298 לחוק, ובמקומה להרשיעו בהמתה בקלות דעת, לפי סעיף 301ג לחוק.

בית המשפט העליון אף דחה את טענת המערער על הרשעתו בעבירה של הפקרה אחרי פגיעה וגם את הערעור שלו על העונש. שהוטל עלי במחוזי- חמש שנות מאסר. "מעשי המערער, הן בהתייחס להמתת המנוח, הן בהתייחס להפקרתו, קשים וחמורים לעצמם. בהמתת שוטר במהלך מילוי תפקידו טמונה חומרה נוספת בשל הפגיעה במערכת אכיפת החוק", ציין השופט אלרון שלא קבע מתי זיהה המערער כי מדובר בשוטר, ואפשר שהדבר התרחש לאחר שהתגבשו בו יסודות העבירה ושעה שלא היה עוד ביכולתו להימנע מפגיעה במנוח.

"סעיף העבירה בגין גרימת המוות השתנה מהריגה, שהעונש המירבי עליה עמד על 20 שנות מאסר, להמתה בקלות דעת, שקבוע לה עונש מירבי בן 12 שנות מאסר. זהו שיקול אפשרי להקלה בעונש, אך אין חובה להפחית את העונש, אלא יש לבחון את העונש על העבירה ה"חדשה" לפי נסיבות העניין", קבע השופט שהותיר את עונש המאסר בעינו. משנה לנשיאת ביהמ"ש, השופט חנן מלצר והשופט דוד מינץ הצטרפו לחוות דעתו של השופט אלרון.

 

 

Read More
תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך מהאתר שלנו:

ציירי לך ליצן

בתקופה זו כשאתם מסוגרים ומבודדים בבתיכם זה הזמן לפתח את היצירתיות שלכם ואולי גם תחביבים חדשים. מתי העליתם

ציירי לך ליצן

בלוגים, טלוויזיה אינטרנטית NOWTV, דון קורנוי, שיעור ציור Amir Gilat

ציירי לך ליצן

בתקופה זו כשאתם מסוגרים ומבודדים בבתיכם זה הזמן לפתח את היצירתיות שלכם ואולי גם תחביבים חדשים.

מתי העליתם לאחרונה בדעתכם שגם את יכולים לצייר? אז הנה קבלו שיעור חינמי בציור.

מביתו שבדבלין הקליט האמן דון קורנוי סרט לימוד בסיסי בציור ומה יותר מתאים לעידוד הרוח בימים אלה מאשר לצייר.. ליצן, או אם תרצו- ליצן רפואי.

 

אמנים, מטפלים, מאמנים ויועצים- רוצים להפיק תוכן וידאו שלכם עם מידע בעברית כיצד להתמודד עם המשבר? פנו אלינו עוד היום agictv@gmail.com או וטסאפ 054-2175888

Read More
תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך מהאתר שלנו:

יוגה בימי קורונה

אחת הדרכים היעילות להרגיע את עצמכם במהלך משבר הקורונה היא יוגה. אדריאן מישלר, מדריכת יוגה אמריקאית, הפכה לאחת

יוגה בימי קורונה

בלוגים, טלוויזיה אינטרנטית NOWTV, אדריאן מישלר, יוגה Amir Gilat

יוגה בימי קורונה

אחת הדרכים היעילות להרגיע את עצמכם במהלך משבר הקורונה היא יוגה.

אדריאן מישלר, מדריכת יוגה אמריקאית, הפכה לאחת הכוכבות הגדולות של היוטיוב בתחומה. יחד עם כלבה, בנג'מין, היא מקליטה שיעורי יוגה אותם היא מעלה

לערוץ היוטיוב שלה, שכבר הגיע ליותר מ-6.5 מיליון מינויים.

מטפלים, מאמנים ויועצים- רוצים להפיק תוכן וידאו שלכם עם מידע בעברית כיצד להתמודד עם המשבר? פנו אלינו עוד היום agictv@gmail.com או וטסאפ 054-2175888

Read More
תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך מהאתר שלנו:

אתם בחרדה מהקורונה? הנה 7 טיפים…

אם אתם בחרדה מהקורונה, ומה יותר טבעי מזה, קבלו 7 דרכים להרגיע את עצמכם.. קטי מורטון, יועצת ומטפלת

אתם בחרדה מהקורונה? הנה 7 טיפים…

בלוגים, טלוויזיה אינטרנטית NOWTV, קורונה, קטי מורטון Amir Gilat

אתם בחרדה מהקורונה? הנה 7 טיפים…

אם אתם בחרדה מהקורונה, ומה יותר טבעי מזה, קבלו 7 דרכים להרגיע את עצמכם..

קטי מורטון, יועצת ומטפלת זוגית ומשפחתית מארה"ב שחררה את הסרטון שמציע פתרונות מיידים להתמודד עם המגיפה ויכולים גם למנוע

נזק עתידי בתחום הנפש, הזוגיות והמשפחה.

 

מטפלים, מאמנים ויועצים- רוצים להפיק תוכן וידאו שלכם עם מידע בעברית כיצד להתמודד עם המשבר? פנו אלינו עוד היום  agictv@gmail.com   או וטסאפ 054-2175888

 

Read More
תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך מהאתר שלנו:

איך לטפל במוצרים מהסופרמרקט בתקופת הקורונה?

אחת השאלות הנפוצות בתקופת משבר הקורונה היא כיצד לנהוג ביחס למוצרים שאנו קונים בסופרמרקט? כיצד יש לערוך את

איך לטפל במוצרים מהסופרמרקט בתקופת הקורונה?

טלוויזיה אינטרנטית NOWTV, קורונה, רופא משפחה Amir Gilat

איך לטפל במוצרים מהסופרמרקט בתקופת הקורונה?

אחת השאלות הנפוצות בתקופת משבר הקורונה היא כיצד לנהוג ביחס למוצרים שאנו קונים בסופרמרקט?

כיצד יש לערוך את הקניות? מה לעשות כאשר מביאים אותם הביתה?  איך כיצד לנקות ולחטא את הירקות? מה לעשות את קופסאות הקרטון?

סרטון הדרכה של רופא המשפחה האמריקאי ד"ר ג'פרי ואן ינגן עונה על שאלות אלה ואחרות ומספק הדרכה בדיוק על השאלות הללו ואחרות.

הסרטון זכה ליותר מ-23 מיליון צפיות, מה שמלמד על הענין שהוא מעורר בימים אלה.

 

לצפיה בסרטון:

 

Read More
תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך מהאתר שלנו:

פסק דין תקדימי מגדיר כללי החיפוש בטלפונים

    בהחלטה תקדימית קבע הבוקר שופט בית משפט העליון, יוסף אלרון,  מבחנים וכללים לעריכת חיפוש משטרתי במכשירי

פסק דין תקדימי מגדיר כללי החיפוש בטלפונים

בלוג משפט בית המשפט העליון, בש"פ 7917/19, הלכת יששכרוב, חיפוש בטלפונים, יונתן אוריך, יוסף אלרון, עופר גולן, פס"ד שמש Amir Gilat

פסק דין תקדימי מגדיר כללי החיפוש בטלפונים

 

 

בהחלטה תקדימית קבע הבוקר שופט בית משפט העליון, יוסף אלרון,  מבחנים וכללים לעריכת חיפוש משטרתי במכשירי טלפונים חכמים. החלטתו המפורטת והמנומקת מסדירה את כללי החיפוש בטלפונים חכמים, ויש בה כדי להקרין גם על פרשיות אחרות שעלו לכותרות בימים אלה, ובכלל- על הדרך שעל המשטרה לפעול בענין זה, תוך שמירה על זכויות הנחקרים ופרטיותם.

ההחלטה ניתנה בעקבות בקשה שהגישו יועצי ראש הממשלה נתניהו יונתן אוריך, עופר גולן, יוסי שלום וישראל איינהורן, בענין החיפוש שבוצ במכשירי הטלפון שלהם.  השופט אלרון קבע כי השאלה העומדת במוקד הבקשה היא  האם ובאיזו מידה יש לשקול בקשה למתן צו לחיפוש נוסף במכשירו של נחקר, לאחר שכבר בוצע במכשיר חיפוש שלא כדין.

השופט אלרון נעתר לדון בענין משום שהמקרה מעורר, לדבריו,  סוגיות עקרוניות ומשמעותיות בעלות חשיבות ציבורית רבה אשר טרם נדונו והוכרעו בפסיקת בית המשפט  העליון, שטרם קבע מה הם השיקולים אשר יש לבחון במתן צו חיפוש במחשב – ובכלל זה בטלפון נייד חכם.  הוא סבר שאין בהוראות הדין הקיימות כללים מנחים העשויים לסייע לבתי המשפט בהחלטותיהם למתן צו חיפוש.

בניגוד להלכה  קודמות של בית המשפט העליון בענין קבילות ראיות (פס"ד יששכרוב), במקרה זה לא מתעוררת סוגיית קבילות הראיות. "הסוגיה המרכזית הדורשת הכרעה בענייננו היא כיצד יש ליישם את הוראות הפקודה לפיה במסגרת החלטה למתן צו חיפוש במחשב או בטלפון חכם אין לפגוע בפרטיותו של אדם מעבר לנדרש; וכיצד חיפוש קודם במחשב או בטלפון אשר בוצע שלא כדין משליך על מתן הצו", קבע השופט אלרון. הוא ציין שהליך זה צופה את פני העתיד. בעוד שבהלכת ישככרוב  נבחנה קבילות הראיה שהושגה זה מכבר.

"הדבר העומד להכרעה במקרה דנן הוא להביא לפגיעה נוספת בפרטיותו של הנחקר אשר טרם התרחשה, על-ידי מתן צו חיפוש שיאפשר חיפוש במכשיר הטלפון הנייד שלו", קבע השופט אלרון. "מתן צו החיפוש מבלי להתחשב בהשלכות החיפוש המוקדם על היקף הפגיעה בפרטיות שתיגרם לנחקר כתוצאה ממתן הצו, והותרת הדיון בפגם שנפל להליך העיקרי לא תוכל למנוע את הפגיעה הנוספת בפרטיות הנחקר בטרם התרחשה", הוסיף.

בהחלטתו, ציין השופט אלרון כי גם הלכה אחרת של ביהמ"ש העליון (פס"ד שמש) אינה דומה למקרה זה, שכן שם נקבע  כי במסגרת בקשה למתן צו להמצאת מסמך לפי סעיף 43 לפקודה אין להתחשב בפגמים בהליך החקירה במסגרת ההחלטה אם להיעתר לבקשה למתן צו להמצאת מסמכים. השופט אלרון ציין שאין להקיש מעניין שמש לענייננו ולקבוע כי הסוגיה המתעוררת במקרה דנן כבר הוכרעה בפסיקות קודמות מאחר שאמות המידה למתן צו חיפוש במחשב ובטלפון שונות באופן משמעותי מאלו שנקבעו לעניין מתן צווי חיפוש בחצרים ולעניין צווים להמצאת חפצים. "משכך,  אני סבור כי יש לתת את הדעת על פגמים קודמים שהתרחשו במהלך החקירה, אשר יש בהם כדי להחמיר את הפגיעה בפרטיות הנגרמת כתוצאה ממתן צו החיפוש המבוקש", קבע.

השופט הדגיש שככל שקיים חשש שמא ממצאי צו החיפוש במחשב או בטלפון הנייד לא יהיו קבילים במסגרת ההליך העיקרי, פוחתת נחיצותו של צו החיפוש, והוא עלול לפגוע בפרטיותו של הנחקר באופן שעולה על הנדרש. "משכך, ככל שגובר החשש כי פגמים בהליך החקירה יביאו לפסלות ממצאי החיפוש שיבוצע בהתאם לצו החיפוש המבוקש, כך פוחתת ההצדקה להיעתר לבקשה למתן צו החיפוש", כתב.

 

"חשיפת פרטים אישיים- פגיעה בפרטיות"

מכאן עבר השופט אלרון לדיון בסוגיה העקרונית- מה הן השלכות החיפוש המוקדם שבוצע שלא כדין במכשירי הטלפון הניידים של המבקשים על החלטה מאוחרת ליתן צו חיפוש באותם המכשירים?

לדבריו, מכשירי הטלפון הניידים הפכו לאמצעים טכנולוגיים רבי עוצמה האוגרים מידע רב, ומשמשים לצורך תכתובות שגרתיות. בטלפונים רבים מצויים יומנים, מצלמות ואין-ספור אפליקציות (יישומונים) המאפשרות לכל אדם נגישות זמינה ונוחה למידע רב ולשירותים טכנולוגיים מתקדמים.

"לנוחות הרבה יש כמובן מחיר. המידע הרב הנאגר במחשבים האישיים ובמכשירי הטלפון הניידים חושף את בעליהם לפגיעה חמורה בפרטיותם כשמכשירם מגיע לידיו של אדם אחר. לא אחת מכשירי הטלפון הניידים כוללים תיעוד מדויק של המקומות שבהם שהה בעל המכשיר, התכתבויות אישיות ואינטימיות, ומידע על חבריו ועל טיב הקשר עימם, לצד מידע עסקי רגיש. יש אף הנוהגים להקליט את שיחותיהם באמצעות מכשיר הטלפון הנייד באופן תדיר, מבלי להעלות על דעתם כי המידע עלול להגיע לידי צדדים שלישיים. השימוש הרווח במכשיר הטלפון הנייד כאמצעי גישה לאינטרנט (מרשתת) פותח צוהר נוסף לעיון בנסתרות ליבו של בעל המכשיר, בעמדותיו הפוליטיות, בתחביביו ובתכניותיו לעתיד",  קבע השופט.

"זאת ועוד, אדם זר עלול לשים את ידיו על מכשיר טלפון של אדם אחר ללא מאמץ משמעותי, ויכולתו של המשתמש למנוע גישה למידע השמור במכשיר מוגבלת. כך, רבים אינם מקפידים לנקוט בצעדים כלשהם המונעים מזרים לעיין במידע השמור על מכשיר הטלפון שברשותם; ואחרים עושים שימוש באמצעי הגנה שונים אשר על-פי רוב ניתן לפרוץ. הנה כי כן, אין זו הגזמה לומר כי חדירה למכשיר הטלפון החכם של אדם עשוי לחשוף את נבכי אישיותו ואת סיפור חייו", ציין.

השופט אלרון הדגיש שחשיפת פרטיו האישיים של אדם עלולה להגיע אף כדי פגיעה חמורה בזכותו של לפרטיות – זכות המוגנת בסעיף 7 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו."לנגישות למידע האין-סופי אותו ניתן לדלות ממכשירי הטלפון הניידים השלכות משמעותיות במסגרת חקירות משטרתיות. גישה למכשיר הטלפון הנייד של נחקר עשויה להוביל לפריצת דרך משמעותית במסגרת החקירה המשטרתית ולקיצור ניכר של הליכי החקירה. לא אחת ניתן לאתר במכשיר הטלפון הנייד של חשוד עקבות למעשיו, הקושרות אותו למעשה עבירה – או לחלופין, מידע המלמד על חפותו", ציין.

השופט אלרון הדגיש שהפיתוי העומד בפני חוקרי המשטרה בחדר החקירות להושיט יד אל עבר מכשיר הטלפון הנייד של הנחקר ולעיין בתכתובותיו מהימים האחרונים ברור: תשאול הנחקר על בסיס תכתובות מחשידות עשוי להביא לבירור החשדות באופן מהיר ויעיל.

"אולם", ציין השופט, "לפעולה זו מחיר כבד: היא פוגעת באופן חמור ביותר בפרטיותו של הנחקר. דפדוף ברשימת התכתובות שבמכשיר הטלפון הנייד חושף את החוקר למידע החורג באופן ניכר מהמידע הנחוץ לחקירה – פרטי מכריו, טיב הקשר עימם ותמונותיהם עלולים להתגלות בפני החוקר. מעבר לפגיעה העצמאית בפרטיותם של הנחקר ושל מכריו, הנחקר אף עלול לחשוש כי חוקר המשטרה יעשה שימוש במידע רגיש המתגלה בהודעותיו בכדי לגרום לו לשתף פעולה בחקירה".

השופט אלרון העיר ש  ספק אם פגיעה זו בפרטיותו של הנחקר מוצאת מזור בהסכמתו לאפשר לחוקרים לעיין בתכתובות המצויות במכשירו – וודאי אין זה המצב כאשר לא הובהר בפניו כי הוא רשאי לסרב לבקשה. "אין חולק כי עצם הגעתו של נחקר לחדר החקירות מלווה לא פעם בחוסר נוחות מצדו, ועלול לחוש כי הברירות העומדות בפניו כאשר הוא נדרש להציג את מכשיר הטלפון הנייד שברשותו מוגבלות. כתוצאה מכך הוא עשוי להיענות לדרישה להציג את מכשירו ולעיין בו בנוכחות חוקרי המשטרה, לעיתים מבלי לשקול מראש את טיב המידע אשר עלול להיחשף בפניהם, ואף מבלי שהוא מודע להיקף החומר העצום האצור במכשירו", קבע.

לפיכך, קבע בית המשפט העליון,  נמצאנו למדים כי על דרך הכלל אין לבצע חיפוש במחשב אלא במקרים שבהם ניתן צו חיפוש מתאים; וכי ישנם שני תנאים מצטברים למתן צו חיפוש במחשב, ובטלפון חכם בפרט: האחד, כי החיפוש "נחוץ" כדי להבטיח את הצגת ממצאיו במשפט או בהליך אחר; והשני, אשר ייחודי לבקשת צו חיפוש במחשב, הוא כי מטרות החיפוש ותנאיו לא יפגעו בפרטיותו של אדם "מעבר לנדרש". האופן שבו יש לערוך איזון זה, והשפעתו של חיפוש מוקדם שבוצע במחשב על כך, עומדים- כך לדברי השופט אלרון-  בלב הדיון שלפנינו.

המבחן הדו שלבי של השופט אלרון

בשלב זה קבע השופט אלרון מבחן דו שלבי  לבחינת השיקולים למידת ההשפעה של חיפוש מוקדם שבוצע שלא כדין במחשב או בטלפון הנייד על בקשה למתן צו לחיפוש נוסף בו, באמצעות מבחן דו-שלבי:

בשלב הראשון, יש לבחון אם קיימת זיקה בין המידע שאותר בחיפוש המוקדם והלא חוקי לבין התשתית העובדתית שעל בסיסה מבוקש הצו. ככל שהנחיצות בצו החיפוש במחשב מבוססת על ראיות לכאורה שהושגו במסגרת החיפוש המוקדם שבוצע שלא כדין, כך פוחתת ההצדקה להיעתר לבקשה למתן צו החיפוש המבוקש.כאשר אין זיקה בין השניים – אין בעצם קיומו של החיפוש המוקדם כדי להשליך על ההחלטה למתן צו החיפוש במחשב. זאת, מאחר שבמקרים שבהם המידע שהושג במסגרת החיפוש הראשון, אשר בוצע שלא כדין, אינו תורם לתשתית הראייתית אשר בבסיס הבקשה למתן צו חיפוש במחשב – אין במתן צו החיפוש כדי להעמיק ולהחמיר את הפגיעה בפרטיות שנגרמה כתוצאה מהחיפוש הראשון .

במקרים אלו אף החששות כי ממצאי החיפוש שיבוצע לפי צו החיפוש המאוחר לא יהיו קבילים בהליך העיקרי, וכי החיפוש הראשוני התבצע במסגרת מעין "מסע דיג" אחר ראיה אשר תצדיק את מתן צו החיפוש, אינם משמעותיים.

מנגד, במקרים שבהם קיימת זיקה בין השניים, הדבר עלול להביא לפגיעה חמורה מהרגיל בפרטיותו של הנחקר כתוצאה ממתן צו החיפוש. במקרים אלו, קבע השופט אלרון,  יש להמשיך ולבחון בשלב השני האם קיימים שיקולים מיוחדים המצדיקים את מתן הצו חרף הפגיעה החמורה בפרטיותו של הנחקר, ועל אף החשש כי ממצאי צו החיפוש לא יהוו ראיה קבילה בהליך העיקרי באופן שיפחית מלכתחילה מנחיצותו.

השופט אלרון קבע מספר שיקולים שיש להביא בחשבון:

*  השיקול הראשון הוא חומרת הפגם שבאופן ביצוע החיפוש המוקדם. חומרה זו נבחנת על-פי שני קריטריונים מרכזיים.

הראשון, הוא מידת הכפייה שהתלוותה לחיפוש המוקדם שבוצע שלא כדין. לא דומה מקרה שבו רשויות החקירה נטלו את מכשיר הטלפון הנייד שברשות של מאן דהוא חרף התנגדותו, למקרה שבו הן קיבלו את הסכמתו לכך. במקרים שבהם הובעה הסכמה לכך שחוקרי המשטרה יעיינו במידע השמור במכשיר ניתן לטעון כי היא מבטאת במידה מסוימת "את האוטונומיה הנתונה לפרט להסכים לפגיעה בזכותו לפרטיות". לא כך הדבר כאשר הנחקר התנגד לביצוע חיפוש במכשיר הטלפון הנייד אשר ברשותו.

השני, עניינו בשאלה אם החיפוש המוקדם שבוצע שלא כדין נעשה ביוזמתו העצמאית של חוקר זה או אחר, החורג מהוראות הממונים עליו – או שמא מדובר בביטוי למדיניות ברורה ועקבית של רשויות החקירה. לשון אחר, השאלה היא אם מדובר ב-מדיניות או ב-טעות.

"ככל שההחלטה על ביצוע חדירה אסורה למחשב או לטלפון הנייד נתקבלה על-ידי גורם רם דרג והחדירה עצמה בוצעה מספר פעמים ובאופן שיטתי, כך גובר החשש כי מדובר במדיניות פסולה של רשויות החקירה לביצוע "מסע דיג" אחר מידע אשר יצדיק מתן צו חיפוש במחשב. מדיניות מסוג זה יש לעקור משורשה, וככל שהחשש לקיומה גובר, כך גם תגבר הנטייה לסרב לבקשה למתן צו חיפוש במחשב", קבע.

מנגד, כאשר מדובר בפעולה חד-פעמית הנובעת משיקול דעת שגוי של חוקר המשטרה בתיק מסוים, הרי שהפגם הנלווה לחיפוש המוקדם מצומצם יחסית – והאינטרס הציבורי שבמיצוי החקירה עשוי להטות את הכף. במקרים אלו, האינטרס שבהגנה על זכויות הפרט ובהרתעת חוקרי המשטרה מניצול כוחם שלא כדין, יבוא לידי ביטוי בדין הפלילי או המשמעתי תוך מיצוי הדין עם האחראים לכך.

*בחומרת החשדות אשר בבסיס הבקשה למתן צו חיפוש-  ככל שחשדות אלו חמורים יותר, כך גובר האינטרס הציבורי שבמיצוי החקירה. מובן כי המחיר הנלווה לגדיעת חקירה פלילית של תיקי פשע חמור, כגון רצח, בעקבות חיפוש בלתי חוקי במחשב או בטלפון נייד חכם כבד עשרות מונים מהמחיר החברתי שבפגיעה בחקירה בחשד לביצוע עבירות קלות יותר.

*מידת נחיצות הצו להמשך החקירה והיקף יתר הראיות הלכאוריות בתיק. ככל שהצו אינו הכרחי לשם המשך החקירה ולהגשת כתב אישום, כך אין באינטרס הציבורי שבעצם קיום החקירה כדי לגבור על הפגיעה בפרטיות של בעל המחשב. אף במקרים שבהם האינטרס הציבורי שבעצם קיום החקירה משמעותי על רקע חומרת העבירות, אין לאפשר חיפוש במכשיר הטלפון הנייד או המחשב של הנחקר כאשר הדבר אינו נחוץ. *זיקתו של בעל המחשב או המחזיק בו לחשדות. ככל שאותו אדם מרוחק מהחשדות – כך פוחתת ההצדקה לפגוע בפרטיותו במסגרת הצו.

 

"החיפוש מוקדם נעשה שלא כדין"

בסיכומו של דבר קבע השופט אלרון שככל שמתן צו החיפוש יביא להחרפת הפגיעה בפרטיותו של אדם שנגרמה כתוצאה מהחיפוש הראשון שבוצע שלא כדין; ככל שניכר התרחיש שמא ממצאי החיפוש שיבוצע בהתאם לצו המבוקש לא יהיו קבילים בהליך העיקרי; ככל שהחשש כי החיפוש המוקדם שימש כ"מסע דיג" לאיתור ראויות לכאוריות שיבססו את צו החיפוש המאוחר גובר; ככל שהפגם שבחיפוש המוקדם חמור; וככל שחומרת החשדות, נחיצות הצו, וזיקת בעל המחשב או המחזיק בו לחשדות פחוּתוֹת – כך יש להעדיף את הזכות לפרטיות על פני האינטרס הציבורי שבמיצוי החקירה ולדחות את הבקשה למתן צו החיפוש – ולהיפך.

במקרה הספציפי  אין חולק כי החיפוש המוקדם במכשירי הטלפון הניידים של המבקשים בוצע ללא צו שיפוטי; וכי אף שניתנה הסכמת המבקשים לעיין במכשיריהם, לא הובהר להם כי ביכולתם לסרב לכך וכי הדבר לא ייזקף לחובתם. בהקשר זה אף יודגש כי חוקרי המשטרה חרגו מהנהלים שהמשטרה קבעה לעצמה, ולא החתימו את המבקשים על טופס "הסכמה מדעת" אשר נועד להבטיח כי הנחקר מסכים לביצוע החיפוש במכשיר הטלפון הנייד, וכי הוא מודע לזכויותיו ולאפשרות לסרב לחיפוש מבלי שתהיה משמעות ראייתית לחובתו בשל הסירוב.

"המסקנה המתבקשת היא כי החיפוש המוקדם שבוצע במכשירי הטלפון הניידים של המבקשים נעשה שלא כדין, וכי מדובר בפגיעה חמורה בפרטיותם. על כן, יש לבחון מה הן השלכות חיפוש זה על הבקשה למתן הצו בהתאם לאמות המידה שנקבעו לעיל", קבע השופט וציין שלא הובאו לפניו די נתונים כדי לקבוע מה היא מידת הזיקה בין החיפוש המוקדם שבוצע שלא כדין במכשירי הטלפון הניידים של המבקשים לבין הבקשות למתן הצווים לצורך ביצוע חיפוש נוסף במכשיריהם.

אמנם, בית משפט השלום ציין כי הוא "נוטה" לקבוע שהיה נענה לבקשה למתן צווי החיפוש אף אם לא היה מוצג בפניו החומר שהושג בחיפוש המוקדם. אולם, קביעה זו לא התייחסה באופן פרטני לראיות לכאורה ולנחיצות כל אחד ואחד מהצווים.

זאת ועוד, מדברי נציג המשטרה בדיון בפני בית משפט השלום משתמע לכאורה כי יתכן שהבקשות למתן צווי החיפוש הוגשו בעקבות מידע שאותר בטלפונים הניידים.

" אשר על כן, אני סבור כי מידת הזיקה בין המידע שהושג בחיפוש המוקדם במכשיריהם של המבקשים לבין ראיות לכאורה לנחיצות הצווים טרם הובהרה דיה – ולא ניתן לצלוח את השלב הראשון במבחן הדו-שלבי שקבעתי לעיל", קבע השופט אלרון והורה להחזירת את התיק לבית משפט השלום כדי שיקבע ממצאים בשאלה זו. "אם ייקבע כי הבקשות למתן צווי החיפוש מבוססות על מידע שהושג בחיפושים המוקדמים במכשירי הטלפון הניידים של המבקשים, יהא מקום לעבור לשלב השני של המבחן אותו קבעתי בהחלטתי זו, ולאזן בין האינטרסים המתחרים והמנוגדים בהתאם לאמור לעיל", פסק והדגיש שבאיזון האמור בין האינטרס הציבורי במיצוי החקירה לבין מניעת הפגיעה בפרטיות המבקשים כתוצאה מהחיפוש שלא כדין – גוברת ידה של האחרונה. " הפגם שבביצוע החיפושים המוקדמים במקרה דנן הוא, כאמור, פגם חמור אשר הביא לפגיעה קשה בפרטיותם של המבקשים שלא כדין", ציין והעיר שאין להקל ראש בקביעות הערכאות הקודמות לפיהן ההחלטה לערוך חיפוש במכשירי הטלפון הניידים של המבקשים התגבשה עוד בטרם המבקשים התייצבו לחקירתם.

חוקרי המשטרה חרגו מהנוהלים

כמו כן, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי חוקרי המשטרה חרגו מנוהלי המשטרה פעם אחר פעם בעניינו של כל אחד ואחד מהמבקשים, ולא הבהירו בפניהם כי באפשרותם לסרב לבקשה לעיין במכשיר הטלפון הניידים שברשותם מבלי שתוסקנה מכך מסקנות לחובתם. בכך יש לכל הפחות כדי לבסס חשש כי מדובר בדפוס פעולה חוזר, אשר יש בו כדי להחמיר את הפגם שבחיפוש המוקדם שבוצע ללא צו שיפוטי כדין. לדבריו, גם  חומרת החשדות המיוחסים למבקשים אינה מצדיקה פגיעה כה חמורה בפרטיותם.

בסוף החלטתו קבע השופט אלרוו שהאינטרס הציבורי שבמיצוי החקירה ובהעמדת עבריינים לדין הוא שעומד בבסיס ההצדקה להעניק לרשויות החקירה סמכויות נרחבות המביאות לא אחת לפגיעה בפרטיותם ובזכויותיהם האחרות של נחקרים. לסמכויות אלו מגבלות ברורות ונוקשות שאין להקל ראש בהקפדה עליהן, שכן כל תפקידן להבטיח כי הפגיעה בזכויות הנחקרים אינה עולה על הנדרש. הפרת מגבלות אלה על-ידי רשויות החקירה כרוכה במקרים לא מעטים בביצוע עבירות ופעולות אסורות על-פי דין, ומעוררת קושי כפול.

"עצם ביצוע עבירות על-ידי גורמי אכיפת החוק מהווה תופעה פסולה שאין להשלים עימה. המטרה אינה מקדשת את האמצעים, ואין בעצם השאיפה למיצוי החקירה כדי להתיר לחוקרי המשטרה לבצע עבירות האסורות בדין", ציין והעיר שעל רשויות החקירה להקפיד הקפד היטב על הוראות החוק ועל יישום נהלי החקירה, ולהוות דוגמה לכל אזרח להתנהגות נאותה. לא יעלה על הדעת כי במסגרת מאמציהן למיגור הפשיעה יבצעו חוקרי המשטרה פעולות המנוגדות לדין, שהרי אין מתקנים עוול בעוול.

עוד קבע השופט אלרון שהליכי חקירה בלתי תקינים עלולים להוביל בסופו של יום לחוסר אמון בתוצאות החקירה – הן מצד בית המשפט הדן בהליך העיקרי והן מצד הציבור. חקירה שאינה מתנהלת בשום שכל זורעת ספקות בליבו של בית המשפט, מקשה עליו לברר את העובדות הדרושות להכרעתו – ופוגמת בהליך הפלילי ובאמון הציבור בו.

"על המדינה  להקפיד על זכויותיהם של נחקרים בקלה כבחמורה, ואל לה לאפשר לחוקרים הפועלים מטעמה לדרוש מנחקרים באופן ספונטני לאפשר להם לעיין במכשירי הטלפון הניידים שברשותם מבלי להבהיר בפניהם את זכויותיהם.

הכלל הקבוע בפקודה, לפיו אין לבצע חיפוש אלא על-פי צו שיפוטי, אינו משתמע לשני פנים. אף אם יש מקום לקבוע לכלל זה סייגים מסוימים ברוח הלכת בן חיים, ברי כי עיון במכשיר הטלפון הנייד של נחקר מבלי להבהיר לו את זכויותיו מהווה פגיעה חמורה בזכותו לפרטיות והפרה בוטה של הדין", הדגיש וציין שחזקה על המשיבה כי תבחן לעומק את הנסיבות שהביאו לפגיעה בזכויות המבקשים, תפיק את לקחיה תפיק את לקחיה ותמצה את הדין עם האחראים לכך.

 

*הכותב הינו משפטן

Read More
תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך מהאתר שלנו:

פס"ד חסן: השופט אלרון משרטט מורה נבוכים לעבירה של "מרמה והפרת אמונים"

מאת  אמיר גילת   שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון שרטט בפסק דין מנומק ומפורט שפורסם השבוע את

פס"ד חסן: השופט אלרון משרטט מורה נבוכים לעבירה של "מרמה והפרת אמונים"

בלוג משפט NOWTV, אלון חסן, יוסף אלרון, מרמה והפרת אמונים Amir Gilat

פס"ד חסן: השופט אלרון משרטט מורה נבוכים לעבירה של "מרמה והפרת אמונים"

מאת  אמיר גילת

 

שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון שרטט בפסק דין מנומק ומפורט שפורסם השבוע את יסודות העבירה הפלילית הנקראת "מרמה והפרת אמונים" שעלתה בשנים האחרונות לכותרות, וככל הנראה גם תגיע לדיון ציבורי ומשפטי מעמיק גם בתיקי ראש הממשלה נתניהו. למרות שהעבירה עלתה לכותרות בשנים האחרונות, עדיין נותרו יסודותיה לא ברורים דיים וגם בתי המשפט התלבטו בפרשנות לגביה. בחוות הדעת שכתב השופט אלרון בפסק הדין בפרשת אלון חסן הוא כתב למעשה מפת דרכים ומורה נבוכים לטיפול המשפטי הראוי בעבירה. דבריו חורגים מהמקרה הפרטני של אלון חסן, ויהוו אמת מידה לגבי החלת העבירה גם במקרים נוספים, גם בתיקי ראש הממשלה נתניהו.

התשתית הנורמטיבית של העבירה מונחת בסעיף 284 לחוק העונשין, שכותרתו "מרמה והפרת אמונים", בו נאמר: "עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו – מאסר שלוש שנים". השופט אלרון ציין שעבירת המרמה והפרת אמונים היא אחת העבירות המרכזיות בתחום המאבק בשחיתות השלטונית. עבירה זו כוללת קשת של פעולות אשר עשויות לגבש את היסוד העובדתי שלה, כשהימצאות במצב של "ניגוד עניינים" מהווה אחת מפעולות אלו.

המאפיין המרכזי של הימצאות בניגוד עניינים הוא מתח בין האינטרס שעליו מופקד עובד הציבור לבין אינטרס אחר, חיצוני לעבודתו. הגדרה זו כוללת מגוון רחב של מצבים,אך לא כולם – קובע השופט אלרון- באים בשעריו של המשפט הפלילי.

במהלך השנים נעשו ניסיונות לקדם שינויי חקיקה, כך שהוראת החוק המגדירה את העבירה תפרט ותפרוש את סוגי המעשים הנופלים בגדר האיסור הפלילי באופן אשר ימנע עמימות ואי-בהירות, ובכך תכווין התנהגות ראויה של עובדי ציבור ותסייע בהרתעתם. "ניסיונות אלה טרם נשאו פרי, ויש להצר על כך", ציין השופט אלרון והזכיר שמהותה, תכליותיה, יסודותיה וגבולותיה של העבירה נדונו בהרחבה בפסק דין שבס (דנ"פ 1397/03 מדינת ישראל נ' שבס), בו התבקש בית המשפט לקבוע את "עיקריה ותחומי פרישתה של עבירת המרמה והפרת אמונים, במגמה לקבוע מבחן ברור ומדוייק ככל הניתן ליסודותיה של העבירה וליישומו של הדין".

 

השופט יוסף אלרון

בפסק דין שבס נקבע שהאיסור הפלילי הקבוע בעבירה זו נועד להגן על שלושה ערכים, אשר "נוגעים לרמה המוסרית של החברה כולה ולתחושת הלכידות והמחויבות של הפרטים החברים בה", ואשר "מהווים תנאים הכרחיים לקיומה של חברה דמוקרטית יציבה ומתפקדת": הערך הראשון הוא אמון הציבור בעובדי הציבור. הערך השני הוא שמירה על טוהר המידות של פקידי הציבור. הערך השלישי הוא הגנה על האינטרס הציבורי עליו מופקדים עובדי הציבור, ובכלל זה פעילותו התקינה של המינהל הציבורי.

"הערך המוגן של אמון הציבור מחייב שעובד הציבור ישתמש בסמכויות שהוקנו לו מכוח תפקידו הציבורי אך ורק למטרות שלשמן הופקדו בידיו. עובד הציבור חב אמונים לציבור אותו הוא משרת. אמון זה הוא מצרך יקר ערך, ועליו לשמור עליו מכל משמר. עובד ציבור העושה שימוש בכוחו ובסמכויותיו לצורך הגשמת מטרה אחרת, מפר את אמון הציבור שניתן בו, אך יותר מכך, פוגע באמון הציבור בשירות הציבורי כולו", כתב השופט אלרון וציין שתכליות דומות עומדות בבסיס הערך המוגן של טוהר המידות, המחייב התנהגות ראויה של עובדי הציבור והקפדה כי פעולותיהם לא יסטו מן השורה. עובד ציבור שאינו מקפיד על תקינות פעולותיו וטוהר מידותיו, אם בדרך של הימצאותו במצב של ניגוד עניינים אם בדרך אחרת, פוגע בטיב המלאכה עליה הופקד, ולא פחות מכך, פוגע בנִראות של העשיה הציבורית.

תכליתו של הערך המוגן השלישי – האינטרס הציבורי – היא לקיים ולשמור את פעילותו התקינה של המינהל הציבורי. ההגנה על ערך זה מטרתה להבטיח כי עובד הציבור ימלא את תפקידו כנדרש, כי יפעל על פי אמות המידה הראויות לקבלת החלטות, וכי לא יעמיד עצמו במצבים בהם הוא עלול לפעול באופן שאינו ראוי. תכלית זו אינה מאפשרת סטייתו של העובד מן השורה, גם כאשר פעולה זו נובעת מרצון לקדם אינטרס חשוב או מוצדק בעיניו של עובד הציבור, כפי שנקבע בפס"ד שבס.

בית המשפט קבע ששלושת הערכים הללו שלובים זה בזה, במובן זה שביצוע עבירה של מרמה והפרת אמונים "יפגע בשלושתם יחד, אף אם בעוצמה משתנה. ביסוד כולם מונחת הנחת יסוד אחת, והיא – כי מינויו של עובד ציבור והסמכתו לפעול במסגרת סמכותו נועדו לספק את צרכי הציבור ולשרת את האינטרס הציבורי, וכי עליו להימנע מפעולה המשרתת אינטרסים אחרים מאלו שעליהם הופקד.

בעניין שבס נדונה השאלה, האם הפרת אמונים הנובעת מהימצאות במצב של ניגוד עניינים, מביאה לפגיעה מהותית בערכים הללו. נקבע, כי הימצאות במצב של ניגוד עניינים תתפרש כמעשה "הפוגע בציבור" – קרי, פוגע באחד משלושת הערכים המוגנים – בהתאם למהותו ואופיו של המעשה.

בית המשפט בעניין שבס מנה שלושה משתנים, שאינם בגדר רשימה ממצה, "והם לא באו אלא להצביע על נסיבות טיפוסיות שיש בהן כדי להשליך על קיומה של פגיעה מהותית באינטרס המוגן שעה שעובד הציבור פועל בניגוד עניינים", והשופט אלרון מנה אותם:

ראשית, תיבחן עוצמת ניגוד העניינים. ככל שעוצמת ניגוד העניינים בין האינטרס שעליו מופקד עובד הציבור לבין אינטרס זר, כלכלי או אישי, חריפה יותר, כך מתחזקת האפשרות לפגיעה מהותית באמון הציבור, בטוהר המידות של עובד הציבור או בתקינות פעילות המינהל. בהקשר זה נקבע כי "לא הרי קירבת משפחה הדוקה ופעילה כהרי היכרות מזדמנת. לא הרי ניגוד עניינים המבוסס על קשר כספי אישי או על אינטרס כלכלי כהרי ניגוד עניינים המבוסס על קשר מוסדי".

שנית, תיבחן מידת הסטייה מהשורה, ככל שקיימת, ומידת התמשכותה. הודגש כי אין דומה סטייה חמורה מהשורה לסטייה קלה, ואין דינה של סטייה מתמשכת כדינה של סטייה חד פעמית.

שלישית, ייבחן מעמדו של עובד הציבור בהיררכיה הציבורית, ומידת השפעתו על עובדי ציבור אחרים ועל הציבור הרחב. ככל שמעמדו של עובד הציבור בכיר יותר, כך עשוי ניגוד העניינים שבו הוא מצוי להגביר את הפגיעה המהותית בערכים המוגנים. לעובד ציבור בתפקיד בכיר, הממונה על מספר רב של עובדים, ישנה השפעה רחבה על פעולותיהם של הכפופים לו, וממילא למעשיו עשויה להיות השפעה ישירה גם על מעשיהם.

מהדיון בערכים המוגנים באיסור הפלילי ובאמות המידה לבחינת מידת הפגיעה בהם, עבר השופט אלרון לדון ביסודותיה של העבירה. לדבריו, היסוד העובדתי שבעבירת המרמה והפרת אמונים כולל רכיב נסיבתי – "עובד ציבור העושה במילוי תפקידו" – לצד רכיב התנהגותי, ביצוע "מעשה מרמה או הפרת אמונים". מעשה זה נדרש להיות כזה "הפוגע בציבור".

בפסיקה (גם בענין אולמרט) נקבע כי אין מדובר ברכיב תוצאתי אלא ב"רכיב נסיבתי בלבד – המבטא תכונה מיוחדת הנוגעת לכך שמעשה המרמה והפרת האמונים הוא מעשה אשר מטיבו ומטבעו פוגע בציבור". הודגש, כי מהותה של פגיעה זו אינה בהכרח כספית; היא כוללת כל התנהגות הפוגעת באמון הציבור במערכת השלטונית או באינטרס ציבורי אחר.

השופט אלרון ציין שהיסוד הנפשי הנדרש בעבירה זו הוא מודעות ליסודותיה העובדתיים, על פי סעיף 20(א) לחוק העונשין. לא נדרש שמבצע העבירה יהיה מודע לכך שמעשהו מהווה "הפרת אמונים" או כי מעשהו פוגע בערכים המוגנים על ידי האיסור הפלילי. די בכך שהוא מודע ליסודות העובדתיים-פיזיים המבססים הפרת אמונים זו. במקרה של ניגוד עניינים, נדרשת מודעותו של מבצע העבירה לעובדות הפיזיות היוצרות את ניגוד העניינים שבו הוא נתון, להתנהגות ולנסיבות הפיזיות שבגינן ניגוד העניינים שבו הוא נתון פוגע בציבור. ההערכה הנורמטיבית של המעשה תתבסס על נורמת התנהגות הראויה לעובד ציבור, ולא על מודעותו הסובייקטיבית של העובד, אשר אפשר ולא ראה כל פסול במעשהו.

"הסוגיה שמבקשת המערערת להציב ביסודו של הערעור דנן, היא האם ניתן להרשיע אדם בעבירה של מרמה והפרת אמונים, בשל דפוס התנהגות חוזר ונשנה שנהג בו, אף אם כל מעשה ומעשה כשלעצמו אינו עולה כדי עבירה זו", ציין השופט אלרון בהתייחסו לפרשת אלון חסן. "התשובה לכך אינה פשוטה כלל ועיקר. היא תלויה בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה, ובין היתר בהיקפם ובמשכם של המעשים ובעוצמת הפגיעה בערכים המוגנים באיסור הפלילי", פסק השופט אלרון שהדגיש כי במקרה זה לא הונחה תשתית ראייתית מספקת לכך שהנאשמים פעלו בניגוד עניינים, ולכן איננו נדרשים להכריע בשאלה זו, אולם פסק הדין בהחלט קובע מסמרות בסוגיה זו שודאי עוד תעסיק בעתיד את בית המשפט ואת החברה הישראלית.

פרשת חסן עוררו בנוסף גם את השאלה העקרונית: האם ניתן להרשיע אדם שאינו עובד ציבור בעבירה של מרמה והפרת אמונים, כאשר ביצע את העבירה בצוותא חדא עם עובד ציבור. השופט אלרון מציין שסעיף 34ב לחוק העונשין יוצר הבחנה בין "נתון אישי", שנפקותו על אחד ממבצעי העבירה, שבו בלבד הוא מתקיים, לבין "נתון ענייני", שנפקותו לגבי כל אחד ממבצעי העבירה, אף אם אינו מתקיים בו באופן ספציפי. וכך נכתב בחוק: "נתון שהוא תנאי להתהוות עבירה, תהיה לו נפקות לגבי כל צד לאותה עבירה, אף אם אינו מתקיים בו; ואולם נתון אישי שנפקותו מכוח חיקוק להחמיר בעונש, להקל בו, לשנותו בדרך אחרת, או למנעו, תהיה הנפקות לגבי אותו צד בלבד שבו הוא מתקיים".

השופט אלרון ציין שהתקיימות הנתון של "עובד ציבור" מהווה תנאי לגיבוש העבירה של הפרת אמונים. משכך, מדובר ב"נתון ענייני", ולא ב"נתון אישי". "נפקותו של נתון ענייני זה חלה, מכוח סעיף 34ב לחוק העונשין, גם על מי שאינו עובד ציבור" קבע וציין שממילא, ניתן להרשיע אדם שאינו עובד ציבור כמבצע בצוותא של עבירת הפרת האמונים, בהיותו צד לעבירה, ובהיות שותפו לביצועהּ עובד ציבור.

משמע, לוּ יורשע חסן בביצוע עבירה של מרמה והפרת אמונים, ניתן יהיה להרשיע גם את הנאשם השני בפרשה בעבירה זו, ככל שיוכח כי התקיימו בעניינו היסוד העובדתי והיסוד הנפשי הנדרשים.

וסוגיה נוספת שעורר פסק הדין היא בעבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד. "לא ניתן להתעלם מקיומם של דמיון וקרבה בין העבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד לפי סעיף 425 לחוק העונשין, לבין העבירה של מרמה והפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק זה", קבע השופט אלרון, וזאת, לנוכח לשון הסעיפים הדומה, העונש הזהה הקבוע בצידן, ובעיקר – בשל הערכים המוגנים הדומים העומדים בבסיסן.

"לאור זאת, כאשר מעשיו של עובד התאגיד נעשו במסגרת עבודתו בתאגיד ציבורי, המספק שירות לציבור, ואשר אמון הציבור בו חיוני לתפקודו, עשויה לעיתים העבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד "ללבוש אופי 'ציבורי', באופן המאפשר ביתר שאת להשליך מן הפרשנות והנורמות המקובלות בכל הנוגע לסעיף 284", ציטט השופט את פסק הדין בענין דנקנר.

בהרכב שדן בערעור של חסן ישבו גם השופטים ניל הנדל וג'ורג' קרא שהצטרפו לשופט אלרון אשר הציע לדחות את הערעור בכל הנוגע לאישום  הראשון וביחס לפרשות שהופיעו  באישום השני. בדעת רוב של השופטים הנדל וקרא ובניגוד לדעתו החולקת של השופט  אלרון הוחלט לקבל את הערעור בכל הנוגע לפרשה מסוימת באישום השני, ולהרשיע את חסן בעבירה של מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור לפי סעיף 284 לחוק העונשין ובעבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד לפי סעיף 425 לחוק העונשין.

עוד החליט בית המשפט כפי שקבע השופט אלרון, לקבל את הערעור באשר לאישום הרביעי, כך שחסן יורשע בעבירה של מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור לפי סעיף 284 לחוק העונשין ובעבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד לפי סעיף 425 לחוק העונשין שיוחסה לו באישום זה.  התיק של חסן יוחזר לבית המשפט המחוזי לגזירת דינו, אך כאמור שרטט פסק הדין של השופט מסמרות בנושא מרמה והפרת אמונים שמן הסתם עוד יגיעו לבית המשפט העליון,אולי אפילו בזמן הקרוב.

 

*הכותב הינו משפטן

Read More
תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך מהאתר שלנו:

"שיחה יומית"

 "שיחה יומית"- קצר ולענין- סרטון בפורמט של ראיון טלוויזיה הסרטון, באורך של כ-2 דקות, מוקלט באולפן שלנו בחיפה,

"שיחה יומית"

NowTV כללי Amir Gilat

"שיחה יומית"

 "שיחה יומית"- קצר ולענין- סרטון בפורמט של ראיון טלוויזיה

הסרטון, באורך של כ-2 דקות, מוקלט באולפן שלנו בחיפה, במתכונת של תכנית טלוויזיה, עם דגש על התוכן שיועבר לצופה.

יתרונותיו העיקריים של סרטון "שיחה יומית-קצר ולענין"  הן:

  • תוכן איכותי ששם דגש על המסרים לקהל היעד
  • הפקה יוקרתית באולפן טלוויזיה מקצועי
  • תוכן וידאו בדיוק כמו שגוגל אוהב עןם שירות ייחודי של אינדוקס הסרטון
  • דרך יעילה למיתוג כמומחה מוביל בתחום
  • ראיון עם SHOW של הופעה בטלוויזיה
  • סרטון קצר המתאים לפייסבוק ואתר האינטרנט של הלקוח

להסבר נוסף על הפורמט ניתן לצפות בוידאו בקישור כאן

עשרות מומחים, עורכי דין, רופאים, יועצים, מאמנים, בעלי עסקים, אישי ציבור, אנשי רוח, יוצרים וארגונים כבר הבינו את הפוטנציאל הרב הגלום ב"שיחה יומית".


איך זה עובד?

אנחנו מסכמים אתכם מראש את נושא הראיון. כאנשי תקשורת מנוסים נדע לכוון אתכם לנושא מוגדר מעולמות התוכן שלכם שיעניין את קהל היעד שלכם.

לא מדובר על סרטון פרסומת, אלא על תוכן שייתן ערך ומידע לצופים בו. מבחינתנו, אתם באים לראיון טלוויזיה "רגיל" והתפקיד שלנו הוא לשמור שהסרטון לא ייגרר לסרטון פרסומת, שכן הוא יאבד את האפקטיביות שלו.

לאחר שנסכם את הנושא תגיעו לאולפן בחיפה ושם נקליט אתכם משיבים לשאלת הראיון. המוצר הסופי הוא סרטון באורך של כ-2 דקות בפורמט של ראיון טלוויזיה

הסרטון יועלה לאתר NOWTV וגם יעמוד לרשותכם לכל מטרה שהיא.

סרטון לדוגמה:  איך להשקיע בנדל"ן בפאפוס? (כאן)

 

Read More
תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך מהאתר שלנו:

Previous 1 … 10 11 12 13 14 15 Next

צור קשר


שם
טלפון
דוא״ל
הודעה

שלח

NOWTV ו"הטלוויזיה החדשה"


מיזם NOWTV הוקם ע"י ד"ר אמיר גילת, איש תקשורת ותיק ולשעבר יו"ר רשות השידור, מתוך חזון ליצור "רשות שידור פרטית"- גוף הפקה שיפיק ויפיץ תוכן איכותי של רדיו וטלוויזיה.

המיזם מתמודד גם עם השינויים שעובר תוכן הטלוויזיה- הן בפורמטים החדשים והן בכך שכל אחד יכול לייצר תוכן טלוויזיוני ולככב בו.

"הטלוויזיה החדשה" היא גם כלי יעיל לבעלי עסקים למתג ולשווק את עצמם באמצעות תוכן וידיאו. NOWTV  היא פלטפורמה חינמית לכך, כאשר כולנו יחד מייצרים ומפיצים את התכנים שלנו.

NOWTV יוצקת את הבסיס ל"טלווזיה החדשה".

ערוצי תוכן


  • שיחה יומית
  • Now חיפה
  • ישראלים בחו״ל
  • קורסים אינטרנטיים

גילוי נאות


NOWTV מבהירה לצופים כי רוב התכנים באתר מופקים במודל של תוכן ממומן ותוכן שיווקי, תוך הקפדה על תוכן אמין, המכבד את הצופה. מודל זה מאפשר ל-NOWTV להפיק במקביל תכנים מקוריים וייחודיים לשירותם והנאתם של הגולשים.

NOWTV, ערוץ הטלוויזיה האינטרנטית הראשון בישראל, מקבוצת "ערוצי תוכן ישראל בע"מ" - פלטפורמת content vision במגוון תחומים

© Copyright - NOWTV.CO.IL
X